ברגע שנכנסת כיתה שלמה לאוטובוס, זה הופך מכלי רכב לחבית של אבק שריפה: אתה

לעולם לא יודע מתי זה יתפוצץ. אחת הדרכים הבדוקות לגרום לפיצוץ היא להיתקע בפקק, או לצאת לנסיעה של ארבע שעות. מישהו במושב האחורי כבר יתחיל ללכת מכות עם מישהו אחר, משהו יעוף מהחלון, פיצוץ. אחת הדרכים הבדוקות להימנע מכך, היא לשחק.

אחד המשתפים שואל מה מתחיל באות מסוימת, האחרים עונים לפי הסדר. למשל, מה מתחיל באלף: אריה, ארנב, אוטו, אבן. דרגת קושי גבוהה יותר מספקת הווריאציה "מה מסתיים באות מסוימת". למשל, מה מסתיים באות גימל:

חג, שלג, ספוג וכך הלאה.

משחק לכל המשפחה, המתאים לילדים מגיל שש ומעלה. השחקן הראשון פותח במשפט: אני אורז מזוודה ובתוכה שם (פריט מסוים).

הבא בתור חוזר על המשפט ומוסיף בסופו עוד פריט. השלישי חוזר על קודמיו ומוסיף עוד פריט. דוגמה:

אני אורז מזוודה ובתוכה שם נעליים, אני אורז מזוודה ובתוכה שם נעליים וחולצות, אני אורז מזוודה ובתוכה שם נעליים וחולצות ומברשת שיניים, עד, שמישהו שוכח פריט מסוים מהרשימה ופורש מהמשחק. האחרון והמנצח הוא מי שזכר את כל הרשימה, ואז מתחילים לארוז מזוודה חדשה.

אפשר גם להחליט שהפריט הראשון מתחיל באות אל"ף, הפריט הבא באות בי'ת וכן הלאה, עד תי"ו. אמנם ככה קשה יותר למצוא פריטים הגיוניים להכניס למזוודה, אבל מי אמר שצריך לארוז רק דברים הגיוניים? חוץ מזה, בסדר אלפ-ביתי קל יותר לזכור את סדד הפריטים.

השחקן המתחיל אומר משפט כלשהו, והשחקן הבא בתור צריך לומר משפט שמתחרז עם המשפט הקודם. המשפטים לא חייבים להיות הגיוניים, וככל שכושר ההמצאה מפותח יותר, כך השמחה גדולה יותר. בסוף אפשר להוציא ספר שירה סוריאליסטית.

משחק בעל אופי דידקטי, אחד המשתתפים (אחראי משחק) אומר מילה שיש לה מילה נרדפת. כל אחראי משחק שואל את המשתתף שאחריו בתור, או על פי "כל הקודם זוכה", ומי שעונה ראשון זוכה בנקודה.

מילים נרדפות לדוגמה:

ירח . לבנה, שמש -חמה, עצום - רב, שקט -דממה - הס, חושך - עלטה.

משחק לילדים ששולטים באלפבית. בוחרים שחקן פותח והוא בוחר מילה. השחקן הבא בתור בוחר במילה המתחילה באות שבה הסתיימה המילה של השחקן הקודם, למשל:

חדר - רגל, רגל-לוח, לוח-חושך, חושך-כרית, כרית-תות. מתקדמים יכולים להגביל את נושאי המילים במשחק, למשל:

משחק בנושא בעלי חיים בלבד (קוף-פרה, פרה-היפופוטם, היפופוטם-מדוזה). כך עד

שנתקעים, ומתחילים מחדש בנושא חדש.

למה לחמר יש ארבע רגליים יש למצא את התשובות ההגיוניות והכי טיפשיות, כמו למשל: כדי שיהיה לו קל יותר להתעקש ולא לזוז מהמקום, כי אמא שלו קנתה לו שני זוגות נעליים וכיו"ב.

ילדים טובים בזה במיוחד וגם צוחקים בקלות, אפשר לרשום את התשובות היצירתיות ביותר ולהכין את "יומן התשובות הטיפשיות המלא", מזכרת נחמדה מהטיול.

בוחרים דמות כלשהי, וכל משתתף בטורו מוסיף מרכיב מסוים של הדמות. למשל: '"לו הייתי "אסטרונאוט" . הייתי לובש... הייתי טס ל... הייתי רוצה ל... הייתי חולם ש... הייתי עובד ב...וכו'. משחקים בצורה המשכית, וכל משתתף מוסיף על מה שאמרו קודמיו ברצף הגיוני, עד שנוצר סיפור.

משחק לילדים בכל הגילים. בוחרים מנהל משחק והוא בוחר צבע או צרה. כל משתתף בתורו צריך לבחור מילה שמתאימה לצבע או לצורה שנבחרו. מי שנתקע פורש מהמשחק. למשל:

מנהל המשחק בוחר צבע אדום והמשתתפים אומרים:

מנהל המשחק בוחר 'עיגול", והמשתתפים אמרו: סיר, טבעת, צלחת, גלגל. אפשר גם לבחור צורות קשות יותר, כמו למשל "כדור" (כדור בדולח, גלגלי העין, כדור גלידה). וכדומה.

כל שחקן בתורו מנסה למצוא זוג מילים או יותר, שנשמעות אותו הדבר אבל נכתבות אחרת, למשל:

עת (זמן) עט (כלי כתיבה) . את (מלת יחס).

חג (הסתובב) . חג (מועד).

גיל (שנים). גיל (שמחה).

צו . צב,

סר שר,

בד (אריג) . בד (ענף).