סטנדרט שביעי

הגדרת הסטנדרט

סטנדרט שבע עוסק בקשר שבין אתיקה למחשבים ולמחשוב והאם יש מקום לאתיקה מיוחדת בתחום זה.
כמו כן, סטנדרט זה מביא למודעות את הבעייתיות והדילמות הערכיות המתעוררות בשימוש באינטרנט.

הבנת היבטים חוקיים, אתיים וחברתיים הנוגעים לנגישות למידע ולשימוש בו, ויישום המשתמע מהיבטים אלה.

סטנדרט זה כולל הכרה והבנה של היבטים חוקיים הנוגעים לשימוש במידע ולהפצתו, לשמירה על החוקים ועל כללי האתיקה.

ישנן ארבע סיבות המחייבות אותנו לעסוק באתיקה של מחשבים והן:
1- מושא פעולתו של המחשב הוא מידע: למעלה מ 50% מכלל העוסקים במשק מודרני, מייצרים לפרנסתם מידע. העתקת מידע נעשית בקלות רבה ובלתי נסבלת ביחס לתהליך יצור המידע שהוא קשה , יקר ומסובך.
2- השלכות המעבר מן האנלוגי לדיגיטלי – היבט חוקי: עם המעבר בעולם המחשבים מן האנלוגי לדיגיטלי הדבר גרם שההעתקה תהיה איכותית יותר, כלומר ניתן לייצר עותק זול,מהיר ומדויק (עותק דיגיטלי). העותק אינו נחות בשום צורה או תכונה מן המקור, ואין להבדיל בינו למקור( זיוף מושלם).
3- המחשב והרשת מתאפיינים באינטראקטיביות ( כלומר חברתית) -היבט חברתי: המחשב בעידן שלנו לא נחשב כמחשב אישי אלא כמחשב חברתי וזאת מאחר שמרבית השימוש שלנו במחשב מכוון לאחרים ועמם כמו : שליחת / קבלת דואר אלקטרוני , צ'ט, קשר עם חברות שיווק ופרסום וכו' ... .
4- המחשב והרשת מאפשרים מבני שליטה חדשניים: המחשב מתערב יותר בחיינו ויש לו השלכות ניהולית ופוליטיות, כלומר הוא יוצר , מנהל ומגדיר את מבנה השליטה בהתקשרות בין בני האדם ופריסתו. דוגמאות:
א- היפרטקסט:- מעביר כוח מן הכותב אל הקורא.
ב- מיתוג מנות באמצעות רשתות ממותגות, גורם לפחות שליטה ועוצמה לגורמי סמכות כמו : צנזור, פוליטרוק, תחנת שידור, רועה רוחני וכו' ... .
ג- תוכנות כמו קאזה מאפשרת העתקות והורדות בהרבה תחומים מוגנים או לא מוגנים.

מרכזיותו של המחשב בפעילות האישית והבין אישית מעצימה את החשיבות של הסדר וההסדר שהמחשב מכתיב. ומתוך שהמחשב יכול לנהל הסדרים שונים ממה שהיה מקובל בעבר, הוא מעלה פיתוי להיפוכים ופגיעה בסדרי עולם. רשת האינטרנט מציעה לנו מגוון של אפשרויות אינסופי וחלקן נראות לנו מפתות מאוד אם בשל הרצון להשיג רווחים כספיים או לשם סיפוק צרכים חשובים או סתם לשם הנאה, ולעיתים אנו נגררים לעשות דברים לא מוסריים ואפילו לא חוקיים על מנת להשיג את רצוננו, ובאינטרנט הרבה יותר קל לעשות זאת, משום שהסכנה בלהיתפס קטנה הרבה יותר. לפיכך, מספר האנשים שפועלים באופן לא מוסרי ולא אתי באינטרנט, גדול יחסית.

הגדרת מושגים:
אנונימיות ברשת: חובה לשמור על מידה מסוימת של אנונימיות ברשת-שם או כינוי (וזוהי זכותם של הגולשים בה) במקרים בהם אתה עלול להיפגע אם תחשוף את זהותך האמיתית, אך יחד עם זאת אסור לנצל לרעה זכות זו לאנונימיות ברשת, על מנת להשתמש בה לדברים לא אתיים כגון: התחזות, היעדר אמינות, התבטאויות בוטות וכו'.
אתיקה: עפ"י מילון אבן שושן: " אתיקה היא תורת המידות. תורה המתארת את הטוב שיבחר לו האדם ואת הרע שעליו להתרחק ממנו". האתיקה מתבטאת בערכים, שהאדם בוחר להתנהג לפיהם בעבודה או בחברה.
אחת מן הייחודיות של המחשב היא החדשנות, ועל כן החוקים, הנורמות, הכללים והאתיקה בו עדיין בהתהוות, ולכן האתיקה עדיין איננה מובנת וברורה דיה. כמו כן, בישראל עדיין לא קבע המחוקק הסדר משפטי מיוחד, המתאים לפעילות באינטרנט.
האקרים : הם האנשים " המשוגעים למחשבים" הפרצים למאגרים ואתרים באינטרנט בכדי להעלות את הדימוי העצמי שלהם בינם לבין עצמם ובינם לבין חבריהם.
זכות יוצרים:  מערכת זכויות, שהחוק מעניק ליוצרים בשדה הספרות ובשדה האומנות לגבי יצירותיהם המקוריות. זכות היוצרים היא זכות קניינית, כלומר, היא באה להגן על רכוש השייך לאדם מסוים, אך אין לה עניין ברכושו החומרי, אלא ביצירת פרי רוחו. החוק מגדיר הפרה של זכויות יוצרים כהפרת כל מעשה שנעשה ללא הסכמת בעל זכויות היוצרים.
במסגרת חובה זו אסור להוריד מהרשת או להפיץ ברשת אף לא קובץ אחד ללא רשות היוצר. על הגולשים ברשת להיות מודעים לזכויות היוצרים ולא לפגוע בהן, כלומר לא להפיץ קובץ ללא רשות היוצר, להפעיל שיקול דעת מוסרי כאשר מורידים מהרשת חומר שאתה אינך בעליו ולא להפיק מרשת זו טובות הנאה לעצמך.
חופש ביטוי : הוא הזכות להשמיע ולשמוע דעות והשקפות באופן חופשי וגם לקבל ולמסור מידע.
אנו חיים בחברה שבה חופש הביטוי הוא חלק מערכיה ובשם חופש ביטוי זה ניתן לפרסם ברשת כל דבר העולה בדעתך. אך יחד עם זאת אסור לפרסם ברשת כל דבר הנוגע לפרטיותו של אדם אחר והעלול לפגוע בו. וכשם שאינך רוצה שיפרסמו מידע הפוגע בפרטיותך, כך אל תפרסם מידע הפוגע בפרטיותו של אדם אחר.
חופש מידע : הזכות לשמוע דעות וידיעות, לקבל מידע מלא על המתרחש בעולם,כולל מידע ממשרדי הממשלה ורשויות השלטון.
חוקים באינטרנט: חובה לציית לחוקים, לתקנות, למדיניות ולכללי ההתנהגות הנוגעים לשימוש באינטרנט: אם זה שימוש בקודי כניסה וזיהוי מאושרים לצורך גישה למידע, או שמירה על שלמות מקורות המידע, הציוד, המערכות והעזרים, אחסון, הפצה והשגה של מידע באופן חוקי ושמירה על חוקי ההתנהגות והאתיקה בהשתתפות בדיונים מתוקשבים.
יחסים: באינטרנט נוצרים יחסים, קשרים הנוצרים בין אנשים תוך שימוש וכתוצאה מהשימוש בו.
יכולים להיווצר יחסים טובים, חיוביים: יחסי אהבה, יחסי רעות, יחסי מסחר, יחסים רומנטיים. ומאידך יכולים להיווצר ברשת יחסים רעים, שליליים: יחסים שיש בהם שנאה, שימוש בלשון בוטה, בכינויי גנאי, יחסים מסוכנים, יחסים לא חוקיים, יחסים שמובילים לעבירות מין, לעבירות מוסר ומרמה, לעבירות פליליות ולעבירות ביטחוניות. ועלינו כמחנכים להזהיר את בני הנוער עימם אנו עובדים מלהסתבך באותם דברים שליליים, ולהביא אותם לידי מודעות כיצד להימנע מהסתבכויות לא רצויות אילו.
צנזורה : המועצה האחראית על ביקורת על עיתונות כתובה, תקשורת אלקטרונית וספרים בכדי למנוע פגיעה אפשרית באינטרסים ציבוריים .
קניין רוחני : הוא שם כולל לסוגי זכויות בנכסים הלא מוחשיים שהינם פרי יצירתו של אדם, כגון יצירות, אמצאות, עיצובים, מוניטין ועוד. ההגנה באמצעות זכויות הקניין הרוחני מתייחסת ליצירה האינטלקטואלית כשלעצמה ולא לאובייקט הפיזי .
זכויות יוצרים : כל אדם זכאי להגנת האינטרסים המוסריים והחומריים הכרוכים בכל יצירה מדעית, ספרותית, או אמנותית שהיא פרי רוחו.
אבטחת מידע : הגנה על שלימות המידע,או הגנה על המידע בפני חשיפה,שימוש או העתקה.
אנונימיות : הגולש שזהותו אינה ידועה יכול להתחזות לכל אישיות שהוא רוצה או לקרוא לעצמו בשם כל שהוא.
בריון אינטרנטי : הוא הגולש הגס רוח ויש לו סגנון בוטה ומעליב כלפי גולשים אחרים באותו פורום, והוא כל הזמן מנסה לתת לעצמו כל מיני כינויים בכדי להטות את המשתתפים בפורום.
חתימה דיגיטאלית: היא למעשה רצף ספרות מוצפן, המזהה חד חד ערכית את המחשב. חתימה זו מאושרת גם על ידי גורם שלישי, המספק ערבות לכך שהמשתמש הוא אכן מי שהוא טוען להיות.
פלגיאט-גניבה ספרותית : גולש שמעתיק עבודה של מישהו אחר ומציג את העבודה על שמו.

סטנדרט שבע יוצא דופן מכל יתר הסטנדרטים בכך, שהוא צריך להיות שזור לאורך כל התהליך המידעני-החל בצורך במידע והערכת טיבו וכלה-בהצגת מידע. הלומדים חייבים לכל אורך התהליך לתת תשומת לב, להבין ולהיות מודעים להיבטים האתיים והחוקיים הנוגעים לטכנולוגיית המידע.

דף זה עודכן לאחרונה ב 27/6/05