סטנדרט חמישי

הגדרת הסטנדרט

עיבוד המידע במיומנות, ויצירת ידע חדש בהתאם ליעד ולצורך.‏

הסטנדרט החמישי מתמקד בשלב עיבוד המידע, מול השאלה שניסח ומול הידע שצבר וארגן.
מדדי הביצוע מתייחסים ליכולתו של התלמיד לעבד את המידע שברשותו בצורה שיטתית וביקורתית, ליכולתו לבחור בתבונה בכלי עיבוד המתאימים לצרכיו וליכולתו להסיק מסקנות מן החומר שעיבד , להעריך עד כמה הן מבוססות ובאיזו מידה הן נותנות תשובה ראויה לשאלותיו.

כיום, ב"עידן המידע" המאופיין בריבוי מקורות מידע, בעולם דיגיטאלי ומתוקשב, יש לפתח בבוגר כישורי חשיבה לפתרון בעיות שאינן מוגדרות היטב ואשר יש להן תשובות אחדות נכונות. לשם כך, יש לפתח בלומד את מיומנות "ההשבחה" היינו, חיפוש מושכל ויצירתי אחר חלופות שונות ובחירה במצרף האפקטיבי ביותר תוך חשיבה רוחבית.

הדרך: המורה, "כמכוון" את הלומד אל המידע, ומבנה את הסביבה הלימודית ברוח הגישה הקונסטרוקטיבית.
לשם כך: יש לבחור תכנים הרלוונטיים ללומד. עליו לעודד הסתמכות על מקורות מידע מגוונים המשלבים מאגרי מידע טכנולוגיים לצד מאגרים מסורתיים. ראיית הלומד כאדם חושב הפועל תוך סקרנות ויוזמה עצמית. עידוד זמן למידה ומרחב גמישים. חיזוק שיתוף הפעולה בין קבוצת לומדים תוך חלוקת תפקידים בהתאם לכישורים אישיים.
בדרך זו, אנו מקווים, יצליח הלומד לארגן תכנים באופן המשרת את מטרתו תוך שילוב ידע קיים במידע חדש. יעבד ויקשר את התכנים המתאימים בכלי עיבוד מידע מתאים, ויבנה ידע חדש בהתאם ליעד ולצורך.
תהליך זה מורכב ולעיתים ממושך, לכן יש לתעד את שלביו השונים באמצעות פורטפוליו (תלקיט) אשר יאפשר הערכה משמעותית הן של התהליך והן של התוצר.

בכדי לבחון את תהליך התפתחות המוצר על המידען לעשות את הדברים הבאים:
לאחר שהשתמש במידע הקודם שהיה לו ורכש מידע חדש ובעזרתם הוא יצר ידע חדש. המידען בודק את כל התהליך שהוא עבר. הוא בודק האם המידע החדש שרכש אמין, מהיכן הוא נלקח? מה מקורו? באילו אמצעים השתמש כדי לעבד את המידע.
המידען בודק האם המיומנויות שבהן בחר מתאימות למידע החדש והאם הן יעזרו לו להגיע לפתרונות אפקטיביים. המידען מעריך את תהליך הארגון והבנייה של מפת הרעיונות החזיתית שהוא יצר.
המידען עורך רפלקציה על כל תהליך העבודה שנעשה ובודק האם הוא תרם לו ושיפר את ידיעותיו והאם הידע החדש שיצר מתאים ליעד שכלפיו הוא מופנה ולצורך שעבורו הוא רכש את הידע החדש.
לאחר מכן המידען מעריך את הצלחותיו וכישלונותיו בהתאם למידע החדש שנוצר ועל-פי מידע זה מבסס את מסקנותיו, כשמטרתו היא לעבד את המידע ולהכינו לקראת הצגת המידע בדרך בהירה ומשכנעת להפצתו.

תיאורית עיבוד המידע

לפי ד"ר שמואל אבן – זוהר בעיות רבות בתחום עיבוד המידע משותפות לאדם ולמחשב.
בשתי המערכות הללו קולטות מידע ממקורות חיצוניים באמצעות "כלים" המוקדשים למטרה זו.
המידע עובר קידוד מצורתו הפיזיקלית לקודים פנימיים של המערכת והוא מאוחסן זמנית בזכרון.
נערך עיבוד כל-שהוא על הנתונים ומופקת "תגובה" חיצונית שנועדה לפתור בעיה כל-שהיא.
גם גישת עיבוד המידע המתייחסת לקשר בין פסיכולוגיה קוגניטיבית ובין חינוך יש הסכמה שגישת עיבוד המידע מתפתחת בהשפעת נכחותו של המחשב ומרכזיותו בחיינו.
הגישה רואה את המוח האנושי כמערכת המורכבת הדומה למחשב הדיגיטלי. כמו המחשב , המערכת הקוגניטיבית האנושית – מעבדת מידע הנקלט מהסביבה או זה שנימצא במערכת.
העיבוד הוא תהליך בו משתתפות יכולות קוגניטיביות
מורכבות כמו: פענוח, קידוד, אחסון בזיכרון הבאה של מידע  למודעות , השוואה ניתוח וכדומה.
שיוכו של כל פריט מידע אחד לפריט מידע אחר , הוא הקובע את המשמעות של אותו פריט.
מאחר והסטנדרט החמישי מתמקד בשלב עיבוד המידע , אנו אמורים לשכלל ולצייד את הלומדים במיומנויות "השבחה " על מנת ליצור ידע חדש בהתאם ליעד ולצורך.
פיתוח יחידת הוראה ממוחשבת להקניית ה"השבחה" כמיומנות למידה גבוהה בקרב תלמידים בכיתות ו-ז

מערכת החינוך כיום ערוכה ללמד תלמידים למצוא את ה"חשיבה הנכונה " , כלומר לעבוד בשיטות סגורות ולהגיע לתוצאה האחת והנכונה . מצב זה אינו טבעי עבור בוגר שיצטרך להתמודד עם בעיות שיש להן הרבה תשובות תכונות , ובעקבות זאת יצטרך לקבל החלטות משמעותיות וגורליות שעשויות להשפיע על מציאות חייו . מסקנה : יש צורך לפתח אצל הלומד , שיטת לימוד שיש בה כישורי חשיבה מסדר גבוהה שמאפשר פתרון בעיות שאינן מוגדרות היטב . ( בעיות שיש להן יותר מפתרון אחד ).
לטענת רזניק : מיומנויות חשיבה גבוהות Higher order thinking skills , דורשות פעילות שכלית מורכבת יותר מאשר מיומנויות חשיבה נמוכות , מכאן שלדעתה ישנן שני סוגי מיומנויות חשיבה : נמוכות וגבוהות . כמו כן היא טוענת , שקשה מאוד להגיד במדויק מהן מיומנויות חשיבה גבוהות , אלא אפשר לזהות אותן כאשר לומדים בפרט או.

אנשים בכלל , מפעילים אותן על – לפי מס' תכונות מפתח, לדוגמא :
החשיבה אינה אלוגריתמית , כלומר דפוסי החשיבה אינם ברורים ומוגדרים מראש .
החשיבה נוטה להיות מורכבת .
החשיבה מסתיימת לעתים קרובות בפתרונות מרובים כאשר לכל אחד מהם יתרונות וחסרונות .
החשיבה כרוכה בחוסר ודאות .
החשיבה כרוכה בויסות עצמי של תהליכים .
החשיבה כרוכה בבניית משמעות .
החשיבה דורשת מאמץ ועבודה מנטלית נכונה בתהליכים  ועתות שיפוט נדרשים

מכלול תכונות מפתח אלה , מכונות אצל פסייג ,
" השבחה " . היא רצתה לבחון האם , מיומנויות מסדר החשיבה גבוהה , אותן היא מכנה "השבחה " , היא המיומנות העתידית שיש ביכולתה להכשיר את התלמיד לפתרון בעיות בדרך רלוונטית יותר לחייו כבוגר . על פייה
"השבחה " היא – מיומנות לבחור במצרף המתאים של מידע וליישמו בפתרון בעיות , בסיטואציות שונות בזמן ובמקום .
מיומנות זו יכולה להכשיר את התלמיד לחפש באופן מושכל ויצירתי אחר חלופות במרחב הבעיה ולהגיע לפתרון אפקטיבי של בעיות שאינן מוגדרות היטב .כמו כן , מיומנות ה"השבחה " אמורה להיות היכולת לפתח אינטליגנציה גבוהה באמצעות מגוון כלים של חשיבה לטראלית,
במידה ואנו נשענים על ההנחה של סטרנברג מ-1996, שטוענת שאינטליגנציה איננה קבועה והיא ניתנת לשינוי ושיפור ע"י התערבות בדרכים שונות . הכלים של החשיבה הלאטרלית והכלים של החשיבה החזותית (ע"פ נובק ), אמורים לזמן חשיבה מסדר גבוה לשם עיבוד מידע וייצור רעיונות חדשים תוך כדי חשיבה רוחבית . חשיבׂות אלה והכלים שבאמצעותם ניתן להגיע אליהן ,הן הן ,שישביחו את ההגעה לפתרונות רלוונטים יותר . וכל זה בניגוד לנוהג הקיים כיום , שבו מציידים על – פי רוב , את הלומדים במערכת החינוך לחשיבה ליניארית המכילה מיומנויות מסדר חשיבה נמוך יותר.

ידע חדש בהתאם ליעד ולצורך

מעבד ומקשר את התכנים הדיגיטליים (טקסט, היפרטקסט, נתונים, תמונה וכו') בהתאם לצורך.
מסיק מסקנות מבוססות על המידע שנאסף ועל תוצאות עיבודו.
 

דף זה עודכן לאחרונה ב 27/6/05