הסטנדרט הרביעי מתמקד בשלב
שבו יוצר התלמיד סינתזה בין כל חלקי המידע שצבר וארגן, לבין הידע, המושגים והתובנות
שהיו לו, על מנת ליצור לעצמו ידע חדש.
כדי שהתלמיד יוכל לשלב בין ידע קודם לידע חדש, עליו לזהות את הצורך במידע ולהעריך
את טיבו והיקפו של המידע הנחוץ
- לאתר ולאחזר מידע רלוונטי באופן מושכל ויעיל
- להעריך את המידע ואת מקורותיו באופן ביקורתי
- לשלב מידע נבחר לתוך בסיס הידע ומפת המושגים שלו באופן מושכל.
מדדי הביצוע מתייחסים ליכולתו של התלמיד לשלב רעיונות ומושגים כדי ליצור תובנות ורעיונות חדשים, להשוות ידע קודם עם הידע החדש, לאתר סתירות, לנקוט עמדה ולהחליט אם יש צורך במידע נוסף כדי לגבש כהלכה את הידע החדש.
מדד ביצוע |
ביצועים נדרשים |
|
| ממזג ומשלב רעיונות ומושגים לצורך בניית תובנות, רעיונות ומושגים חדשים (סינתזה). | 1 | מזהה מערכות קשרים וזיקות בין מושגים ממקורות שונים ומשלבם בהיגדים בני-משמעות, המלווים במידע התומך ומחזק אותם. |
| 2 | מנצל טכנולוגיות וכלים מתוקשבים לצורך זיהוי יחסי גומלין בין רעיונות ותופעות (למשל: ממיר ייצוגי מידע ספרתי לייצוגים גרפיים, או, מנצל מארגנים גרפיים לארגון מפת מושגים לפי שייכות נושאית). | |
| משווה ידע חדש עם ידע קודם ומעריך את המשמעות ואת הערך המוסף של המידע החדש. | 1. | משתמש ביודעין במבחר תבחינים על מנת לקבוע, אם מידע מסוים מאשש או סותר מידע ממקורות אחרים. |
| 2. | מחליט אם ואלו עמדות או נקודות מבט לאמץ או לדחות . | |
| 3. | מיישב סתירות בין מקורות מידע שונים, תוך התייחסות לעמדות ולנקודות מבט שונות של הכותבים. | |
| 4. | משלב מידע חדש במידע וידע קודמים. | |
| מחליט אם השאילתה לחיפוש דורשת שינוי או שיפור. | 1. | קובע אם הגדרות צורכי המידע הראשוניים נענו או שדרוש מידע נוסף. |
| 2. | בוחן מחדש את אסטרטגיית החיפוש ומוסיף מושגים חדשים בהתאם לצורך. | |
שאילת שאלות : ממערך שיעור למהלך שיעור
א. שאילת שאלות ככלי חשוב בלמידה (שאילת שאלות מהווה כלי יעיל בשיפור יכולות
החשיבה וטיפוח לומד בעל כשירויות למידה טובות ופיתוח לומד עצמאי.)
ב. תפקיד המורה
ג. שיפור ההתנהגות השואלת של התלמיד
ד. סוגי שאלות
מתי נתקלת בצורך לשאלות ?
את מי את/ה שואל/ת ?
האם קשה לשאול שאלות ?
האם נתקלת במצב בו ניסוח השאלה גרם לקבלת מידע / תשובה לא מספקת ?
פרט איזה סוגי שאלות את/ה שואל/ת בדרך כלל ?
האם ניתן למיין את סוגי השאלות שמועלות על- ידיך ?

כל אחד מהשלבים של הסטנדרט הרביעי מאפיין סטנדרט אחר שעל התלמיד לעבור כדי להתקדם
לשלב שבו הוא יוצר לו
סינתזה בין המידע שצבר וארגן לבין הידע שהיה לו, על מנת ליצור לעצמו ידע חדש.
על התלמיד להשוות ידע קודם עם הידע החדש, לאתר סתירות, לנקוט עמדה ולהחליט אם יש
צורך במידע נוסף כדי לגבש כהלכה את הידע החדש. סינתזה, מאפשרת לתלמיד או לכל אדם
אחר לערוך בחירה בין רעיונות שונים, לחפש מידע,
לשאול
שאלות ולארגן את המידע הרלוונטי.
עבודת הסינתזה היא למעשה תהליך חשיבה שבאמצעותו בונה התלמיד את הידע שלו. כלומד
עצמאי, עליו
לשאול
את השאלות הנכונות, לאתר ולחפש את הידע ולעבדו כדי ליצור ידע חדש, עשיר יותר
מהקודם.
סינתזה פירושה תהליך של צירוף חלקים והרכבתם באופן כזה, שיהוו דגם או מבנה שלא היה
קיים בצורה ברורה קודם לכן. קטגוריה זו דורשת מהלומד התנהגות יצירתית, אך לא הבעה
חופשית, כיוון שלרוב קיימת הגבלה מצד החומר הנתון.
למרות שגם בקטגוריות של הבנה, יישום ואנליזה (בלום) כמו בקטגוריית הסינתזה, מצטרפים
זה לזה מרכיבים שונים היוצרים משמעויות חדשות, מודגשים בהן פחות הייחוד והמקוריות
שבתוצר. יתר על כן, קטגוריות ההבנה, היישום והאנליזה עוסקות בחקר השלם, כדי להבינו
טוב יותר. הסינתזה, לעומת זאת, דורשת מהתלמיד לרכז מרכיבים ממקורות רבים וליצור מהם
מבנה חדש. הסינתזה דורשת רפלקסיה אישית בנויה סביב הגדרת בעיה המורכבת מחלקים
שונים.
1.חשיבה מכוונת ורצונית על פעולות בעבר כדי לשפר דברים ולהפיק לקחים לעתיד. (לפי
Smith).
2. בתהליך הלמידה התלמיד נדרש ל"חשיבה אודות תהליך הלמידה שלו באמצעות פעילויות,
כגון תיעוד התהליך שעבר לצורך ביצוע המטלה, תוך ציון המקורות מהם שאב את הרעיונות,
אופן חקירת הנושא, הבעיות שעלו במהלך עבודה, האסטרטגיות לתיקון בהן עשה שימוש,
עריכת השוואות בין העבודה הטובה ביותר לעבודה החלשה ביותר בעיניו, ומתן הסבר למהות
ההבדל ביניהן; ציון נקודות השליטה בחומר ונקודות התורפה בו, קישור בין פעילות
לימודית מסוימת לבין מה שנלמד קודם לכן." (מנוחה בירנבוים, חלופות בהערכת הישגים,
עמ' 96)
החשיבה הרפלקטיבית יכולה להתקיים בשלבים שונים של הכנת העבודה.
א. אחרי שלב האיסוף ולפני שלב כתיבת הטיוטה הראשונה.
דוגמאות לשאלות שהכותב יכול לשאול את עצמו:
1.כיצד אשתמש בחומר שנאסף ? האם החומר שאספתי מאפשר לי להציג עובדות? ו/או מסייע
בידי לנקוט עמדה ?
2. מהן המסקנות העולות מתוך החומר שנאסף בעניין הנושא הנחקר ?
3. מהם כיווני המחשבה העולים מן החומר שנאסף ?
4. האם החומר שבידי די בו כדי להגיע למסקנה אישית המבוססת מבחינה מחקרית ?
5. מהי מידת שליטתי בחומר שנאסף ?
6. עד כמה אני שלם עם עצמי בדרך בה בחרתי להציג את החומר ?
ב. אחרי כתיבת הטיוטה הראשונה: כדאי לקחת פסק זמן של ימים אחדים "להתרחק" מעט מן
העבודה; לקראה שוב באור יותר אובייקטיבי. תוך מהלך הקריאה על הכותב לעבור שוב תהליך
של רפלקסיה, וכדאי שישאל את עצמו:
1. האם אני מרוצה ממה שכתבתי?
2. האם יש דברים שמפריעים לי? – זה הזמן לתקנם.
3. האם סדר הפרקים שנקבע הוא הסדר הנכון?
4. האם המסקנות שהוצגו בסיכום העבודה נובעות מהעובדות שהוצגו במהלך העבודה?
5. האם קבלנו תשובה לשאלת המחקר?
6. האם המסקנה מספקת אותנו?
אם הכותב אינו שלם עם תשובה מסוימת – זה הזמן לתקן. אם כל התשובות חיוביות, אפשר
לעבור לכתיבת ה"מוצר" המוגמר.

http://www.amalnet.k12.il/sites/informatic/map.asp
www.amalnet.k12.il/media/avodot
http://www.flashnet.co.il/dorit
http://web.macam.ac.il/~izak/bloom/9-bloom/6.htm
http://info.smkb.ac.il/home/home.exe/2481/8110
http://www.levinsky.macam98.ac.il/sari/question.html
http://www.google.com/intl/iw/help/refinesearch.html
http://sigtrs.huji.ac.il/mark-last-heb.pdf
http://www.ccr.jussieu.fr/urfist/presse/standard/coursintro.htm
דף זה עודכן לאחרונה ב 27/6/05