סטנדרט ראשון
הגדרת הסטנדרט
התחלת כל תהליך מידעני היא היכולת לזהות את הצורך במידע, להעריך את טיבו, היקפו ודרכי השגתו של המידע הנחוץ.
כאשר הצורך מוגדר וברור, אפשר יהיה לחפש את המידע הנדרש, היות ושפע המידע הקיים
עלול להסיט את המחפש ממטרתו - אם לא יגדיר כראוי את צרכיו.
סטנדרט זה מקיף את כל הפעולות שהתלמיד צריך לבצע מרגע שהוא עומד בפני הצורך במידע,
על מנת להשיג יעד מוגדר (רלוונטי ומשמעותי), יש לזכור ששיטוט סתמי באינטרנט לא מניב
מידע ראוי, ולא תומך בתהליך למידה.
הדרך לעשות זאת היא על ידי שאילת שאלות נכונות,
היות והשאלה היא מפתח ללמידה ולפיתוח לומד עצמאי,
(1).
את המידע המבוקש ניתן למצוא במקורות מידע שונים כמו: מידע
אקטואלי - בעיקר בעיתונים, רדיו, טלביזיה ושאר
אמצעי תקשורת, מידע עיוני בעיקר במחקרים כתבי
עת ומאמרים, ספריות וספרים, מידע שימושי
בעיקר במילונים ובמקורות ייעץ, מידע שווקי
בעיקר בשאלונים וסקרים, מידע מסחרי בעיקר
בקטלוגים ופרסומים, ומידע מסוגים שונים
במקורות מידע דיגיטאליים וכמובן מידע ממקורות אנושיים, כמו: מומחים העונים לשאלות,
קבוצות דיון וכדומה.
המידע עצמו בא בצורות ייצוג שונות: מידע
טקסטואלי, תרשים חזותי (כמו גרף, טבלה, תרשים), סרט או וידאו, קבצי קול, ציורים
ותמונות, מצגת,.
יש לשים לב האם המידע הוא ממקור ראשוני (מידע המגיע ישירות מיוצר המידע למשל בספר
או מאמר), מקור שניוני – ארגון המידע הראשוני בדרך תצוגה שונה (תקציר, טבלא,
ניתוח, השוואה), או מקור שלישי, כלומר עיבודו של המידע.
מידע הוא כוח ונכס אסטרטגיהמידע הוא אינסופי, מצטבר ומשתנה ללא הפסקה. בעידן זה בו אנו חשופים לשטף מידע ונתונים אינסופיים, אשר מצטברים ומשתנים ללא הפסקה, קבלת מידע אמין, זמין ועדכני הינו מצרך מבוקש. |
מדד ביצוע |
ביצועים נדרשים |
|
| מגדיר ומתאר את הצורך במידע | 1 | מגדיר את הצורך במידע וכן את אופיו, מהותו והיקפו של המידע הנדרש להשגת היעד. |
| 2 | מנסח שאלות המכוונות אל היעד. | |
| 3 | מזהה מושגים ומילות מפתח שישמשו אותו באיתור המידע הנדרש. | |
| 4 | מעשיר את הגדרותיו לגבי מאפייני המידע הדרוש לו, תוך ניצול אמצעים כגון: ספרים, מאמרים, מאגרי מידע דיגיטאליים, תקשורת עם מומחים ועמיתים, השתתפות בדיונים אלקטרוניים ועוד. | |
| מזהה מגוון הסוגים והמבנים השונים של מקורות מידע אפשריים | 1. | מכיר סוגים שונים של מקורות מידע, את המאפיינים שלהם ואת הדרכים להשיג מהם מידע (למשל: ספריות וספרים, כתבי עת ומאמרים, העברת שאלונים וביצוע סקרים, ניסויי מעבדה, מקורות מידע דיגיטאליים, התקשרות באמצעים דיגיטאליים עם מומחים ועמיתים). |
| 2. | מכיר את המנגנונים לארגון מידע פורמאלי ובלתי פורמאלי ומבין את ההשלכות המעשיות שיש לארגון המידע. | |
| 3. | מזהה ומבין את ההבדלים בין צורות ארגון שונות של מידע (מולטימדיה, מסדי נתונים, אתרי אינטרנט, ספרים, וכו'), לבין צורות ייצוג שונות של מידע (טקסטואלי, נומרי, גרפי, ליניארי או בלתי-ליניארי), ויודע מהם היתרונות והחסרונות של כל צורת ייצוג וארגון מידע. | |
| 4. | מזהה את ההבדלים בין מקורות מידע שונים, לפי קהל המטרה ויעוד המידע (למשל: מידע פופולארי לעומת אקדמי-מדעי, מידע עדכני לעומת היסטורי, מידע פרסומי לעומת מידע אובייקטיבי ) ויודע להעריכם בהתאם. | |
| 5. | מבחין בין מקורות מידע ראשוניים ומשניים, ומבין כיצד משתנים מעמדם ואופן השימוש בהם בכל תחום דעת. | |
| 6. | מבין כי ההסתמכות על מידע ממקור משני עשויה להידרש לאימות אל מול נתונים ממקור ראשון. | |
| מעריך את גבולות היקף המידע, מתוך שיקול של היחס בין התועלת לבין ההשקעה הכרוכה בהשגת מידע נוסף | 1. | מעריך את הזמינות של המידע הדרוש ומקבל החלטות לגבי הרחבתו, מעבר למידע הזמין. |
| 2. | שוקל את הכדאיות של ההשקעה הדרושה לרכישת כלים ואו מיומנויות חדשות, הדרושות כדי להרחיב את הנגישות למידע נוסף. | |
| 3. | מגדיר תוכנית ולוח זמנים בּנֵי-ביצוע להשגת המידע הדרוש. | |
| מעריך מחדש את טיבו והיקפו של המידע. | 1. |
סוקר ובוחן מחדש את ההגדרה הראשונית של צורכי המידע לשם הבהרה, שינוי או מיקוד השאלות המכוונות אל היעד. |
| 2. | מתאר את המאפיינים בהם השתמש ואת השיקולים שהנחו אותו בתהליך המידעני. | |
| 3. | יודע להעריך את גבולות חיפוש המידע מתוך שיקול של היחס בין ההשקעה לבין התועלת הכרוכה בהשגת מידע נוסף. | |
* ניהול ידע: חיפוש מידע ואיחזורו, גישה למידע, שיתוף מידע וניצול מידע הקיים בתוך ארגון או בין ארגונים.
(1) דוגמאות לסוגי שאלות:
שאלות חקר, שאלות מסתעפות, שאלות חשיבה ברמה גבוהה, שאלה פתוחה, שאלה סגורה, שאלה
עקיפה, שאלה ישירה, שאלות ידע.
ראה תרגיל דוגמא לזיהוי הצורך במידע ותרגיל לכיתה ד'
דף זה עודכן לאחרונה ב 27/6/05
