מידענות: (הגדרת משרד החינוך) שימוש מושכל במידע, על סוגיו
וייצוגיו השונים, על מנת להשיג יעד מוגדר.
מידענות אינה תחום חדש, היא הייתה קיימת גם לפני המצאת המחשב, ואף לפני המצאת רשת
האינטרנט, אבל קיבלה משמעות חדשה עקב חידושים אלו.
יכולתו של אדם להשתמש במידענות כדי ליצור ולגבש בעצמו את הידע הנחוץ לו, חשובה יותר
מצבירת ידע ערוך ומוכן.
המידענות הופכת לחשובה בגלל זמינות וכמות המידע הבלתי מבוקר: אמצעי התקשורת
המסורתיים (רדיו, טלוויזיה, עיתונים) ובנוסף - רשת האינטרנט מביאים יותר מידע,
ליותר מקומות, מהר יותר מאשר בעבר, אולם מידע זה עובר פחות סינון ובקרה.
סטנדרטים בחינוך: ציפיות כלליות, ברורות
ועקביות, של מה התלמיד צריך לדעת ומסוגל לעשות.
הסטנדרטים בחינוך מתייחסים לכמות הידע הנצברת אצל התלמיד ולמערכת המיומנויות שעליו
לרכוש. (משרד החינוך, Ravitch,1996,1998)
סטנדרטים במידענות: כדי שניתן יהיה לנצל את המידע
בצורה מיטבית וראויה ולהפיק ממנו תועלת, יש צורך בכלים, במיומנויות וביכולות
המאפשרות לברור את הטוב והנחוץ מתוך הים הגדול, להישמר מן המטעה והמזיק, ולהשתמש
במידע, ביעילות ובתבונה. (מבוא למסמך הסטנדרטים במידענות , 2002)
הסטנדרטים במידענות מגדירים את הידע המידעני של הלומד. הסטנדרטים של הביצוע מבטאים
את הביטוי המעשי של הידע בלמידה ובעשייה.
שבעת הסטנדרטים:
1. יכולת לזהות את הצורך במידע, להעריך את טיבו, היקפו ודרכי השגתו של
המידע הנחוץ
2. איתור ואחזור מידע רלוונטי באופן מושכל ויעיל
3. הערכת המידע ומקורותיו באופן ביקורתי
4. שילוב מידע נבחר לתוך בסיס הידע ומפת המושגים של הלומד
5. עיבוד המידע במיומנות ויצירת ידע חדש בהתאם ליעד ולצורך
6. הצגת המידע בדרך בהירה ומשכנעת והפצתו
7. הבנת ההיבטים החוקיים, האתיים והחברתיים, הנוגעים לנגישות למידע ולאופן השימוש
בו.
ראה גם למידה בסביבה מתוקשבת בבית הספר היסודי
דף זה עודכן לאחרונה ב 27/6/05
