storyboard

דף זה הובא לאתר ע"י משתלם בהשתלמות מורים בפלאש שנערכה מטעם ארגון המורים וחברת ג'והן ברייס בקריית חיים - 2004

• השלב הראשון בהפקת אנימציה ממוחשבת הוא התסריט.
  התסריט אמור לכלול את תיאור העלילה, תיאור הדמויות, הדיאלוגים השונים, רשימה של הדמויות, האביזרים והאפקטים השונים (ויזואליים/קוליים).
  כלומר - מעין מתכון הכולל רשימת מצרכים והוראות הכנה.
   
• השלב השני הוא הכנת לוח-הסיפור - StoryBoard.
  דוגמא ל StoryBoard
  בשלב זה מכינים סקיצה של רגעי מפתח מרכזיים בסרט בצורה המזכירה מאוד קומיקס.
  ה-StoryBoard יכלול את זוויות המצלמה ואת האנימציות השונות.
  ניתן להגדיר StoryBoard כ מפת הדרכים של סרט האנימציה (בסרט אנימציה ממוצע יש כמה אלפי לוחות-סיפור). בנוסף, מכינים סקיצה לכל הדמויות והחפצים בסרט, ובמקרים מסוימים אף מכינים דגם
  תלת-מימדי.
  כאשר מלאכת הכנת הלוח הסתיימה סורקים (או פשוט מצלמים באופן גס) את לוח הסיפור פריים אחר פריים ויוצרים בסנכרון עם פס קול זמני (או אם יש - אז עם פס הקול הסופי) סרט טיוטה הנקרא Animatic, שעוזר להמחיש כמה זמן בדיוק יארך כל קטע. למידע נוסף, גילשו לאתר
  ה-StoryBoard של ג'ון שפרד ב-www.thestoryboardartist.com.
   
• השלב השלישי הוא שלב הכנת המודלים .
  בשלב זה מתחילים ליצור את המודלים התלת-מימדיים של כוכבי הסרט ושאר החפצים.
  לשם כך נעזרים בסקיצות שהכנו בשלב הקודם.
  בשלב זה מכינים מודל די בסיסי, של המודל, ללא הנפשה - פשוט מפסלים דמות/מודל.
   
• בשלב הרביעי עובדים על הסט.
  לאחר שיש לנו את כל המודלים הבסיסיים, אפשר להתחיל לבנות את ה-Layout.
  ה-Layout ה וא גירסה תלת-מימדית של ה-StoryBoard.
  כאן נשתמש במודלים הבסיסיים כבמעין סימניות (שבשלב מאוחר יותר יוחלפו ע"י המודלים הגמורים), ונשים דגש על תנועת המצלמה (הווירטואלית כמובן). בשלב זה אנו בונים את עולם הסרט, את הסצנה, מחליטים מה נכנס למצלמה ומה לא, ועורכים שינויים נדרשים. עד סיום השלב הזה, שאלות כמו: "האם הקצב מהיר מדי? האם יש משהו שלא נכנס לשוט כלשהו?" אמורות להיות כבר פתורות...
  כמו בסרט קולנוע מצולם - גם כאן - אין טעם לבנות אביזר זה או אחר אם הוא לא יכנס לשוט כלשהו (למרות שתמיד אפשר להוריד סצינות שצילמנו בעשרות שעות עבודה...) ושלב ה-Layout בא לתת לנו את התצוגה המקדימה הדרושה לנו.
  לאחר שקיבלנו מושג על מה נכנס למצלמה ועל הסביבה שבה חיה האנימציה שלנו אפשר ליצור את הרקע. ניתן ליצור רקע דו-מימדי (במקרה זה נשתמש בפוטושופ או כל תוכנה דומה), או רקע הבנוי מאוסף של אביזרים תלת-מימדיים.
   
• בשלב החמישי מתחילים לבנות למודלים את ה-Rig. ניתן להשוות את המודל התלת-מימדי לדחליל. המודל - כמו הדחליל - הוא דמות בלי שלד, ועל-מנת שהאנימטור יוכל להזיז את הדמות בצורה אמיתית ומשכנעת יש לבנות שלד פנימי. בניית Rig לפנים היא אתגר בפני עצמו. יש לבנות כל הבעת פנים בנפרד, אחת אחרי השנייה.
   
• לאחר שהמצלמות מכוונות, הרקעים במקום וה-Rig רוגרג, הגיע הזמן לעבור לשלב השישי - שלב האנימציה, בו נפיח רוח חיים בדמויות השונות. בשלב זה אנו עדיין "מתעלמים" מעניין הטקסטורות, וכל מה שמעניין הוא הנפשת הדמות. באופן כללי, האנימטור יציב את הדמות במספר פוזות מפתח שונות (Keyframes), והתוכנה תיצור אינטרפולציה של שאר הפוזות שבינהן (in-betweening).
  בסיום השלב המתיש הזה, עלינו להכין סרטון טסט, ולבחון את האנימציה. לא מתייחסים ללוק ולקונספט - בוחנים רק את האנימציה ואת המשחק של הדמויות. לאחר תיקון ושיפוץ הסרט (לפי הטסט הראשון) מכינים טסט שני. ברגע שכולם מרוצים, והאנימציה סגורה - סוגרים את הבאסטה ועוברים לשלבים הסופיים.
   
• השלב השביעי הוא שלב הכנת הטקסטורות . בשלב זה מפרקים את המודלים התלת-מימדיים למרכיביהם השונים ומכינים את הטקסטורות - שיתנו למודלים את הלוק הסופי. בדרך כלל משתמשים בפוטושופ או כל תוכנה דומה.
   
• בשלב השמיני יש להציב את התאורה בסצנה.
  בדומה לסרטי "לייב אקשן", גם כאן יש להאיר את הסצינה כאילו היתה סצינה בעולם האמיתי, וכמו בעולם האמיתי - איפה שיש אור יש צל, השתקפויות ושבירות - דבר שתורם לתחושת הריאליסטיות.
  מציבים אם כן מספר תאורות וירטואליות ומכוונים אותן בהתאם לסצינה. בשלב זה, יש לערוך רינדור לפריים יחיד כלשהו, כדי לבדוק אם התאורה מספקת. רינדור הוא תהליך בו המחשב יוצר את התמונה הסופית מהנתונים
  התלת-מימדיים. רוב התוכנות התלת-מימדיות לא מסוגלות להראות בזמן אמת את התמונה עם כל האורות השונים, הצבעים והטקסטורות באיכות המלאה. מה שכן - רואים ייצוג באיכות נמוכה של הסצנה - דבר שהמחשב יכול להתמודד איתו.
  כאשר האנימטור מרוצה מהיצירה ורוצה לראות כיצד היא נראית באמת - הוא יערוך רינדור. אם לא, עורכים את השינויים הדרושים ובודקים שוב. בשלב זה מוסיפים גם את שאר האפקטים (עשן, ברק, פיצוץ ועוד).
   
• לאחר שרינדרנו את רינדורי הניסיון בהצלחה, נעבור לשלב התשיעי - שלב הרינדור הסופי. הרינדור הסופי באנימציה מגיע כאשר כל האורות והטקסטורות הוצבו, והכול למעשה מכוון ומכויל. אנחנו הרי רוצים לראות איך באמת יצאו הפריימים, ומה מוליד הרצף שלהם. ומאחר ורינדור ברזולוזציה גבוהה אורך שעות, וברוב המקרים אף ימים, עורכים קודם כל רינדור ברזולוציה נמוכה. לאחר שסרט האנימציה ברזולוציה הנמוכה משביע רצון - עורכים רינדור ברזולוציה גבוהה (ומחכים כמה ימים...).
   
• לאחר שהאנימציה רונדרה - הגענו כמעט לסוף הדרך -
  השלב העשירי - שלב העריכה והקומפוזיציה. בשלב זה מדביקים את קטעי הרינדור השונים לקטע אחד ארוך. מכניסים כותרות, מעברים, פס-קול ושאר ירקות...
  כמובן שחשוב להדגיש שאחד היתרונות העיקריים של אנימציה ממוחשבת הוא שהיא תהליך לא-לינארי, ומובן כי חלק מהשלבים ליצירת הסרט יכולים להיעשות בנפרד ובמקביל. הסט (אתר הצילום) יכול להיבנות במקביל ליצירת האנימציה של הדמויות השונות ובמקביל ליצירת האפקטים השונים. וכך, גם אנימטור אחד יכול לעבוד על אנימציה של פנים, בעוד אנימטור אחר עובד על תנועת הגוף הכללית.
   
• זהו,