לתפריט

  נכתב בשנים 1999-2001 ע"י מוטי קרניאל, עדכון אחרון לדף זה 18/1/2003    

קהילות לימוד וירטואליות

הסבר:

קהילות לימוד וירטואליות הן קהילות וירטואליות  אשר נושאן העיקרי קשור בפעילויות לימודיות.
כלומר, זוהי קבוצת אנשים בעלי נושא או תחום עניין משותף, העוסקת בהחלפת ידע ועיבוד מידע.
לעיתים הקהילה נועדה להמשך למידה אחרי שעות בית הספר, וסיוע לתלמידים שאין להם עזרה בבית, ולרוב מטרתה תהליך חינוכי קבוצתי של בניית-ידע.
קהילות לימוד וירטואליות מציעות למורים דרכים חדשות להוראה, דרכים שלא היו אפשריות בתהליכי ההוראה המסורתית.

בקהילות לימוד וירטואליות ניתן לראות את ההבדל בין פעילות הוראה מרחוק, בה לומדים מ... לבין למידה מרחוק בה לומדים עם...
קהילת לימוד וירטואלית משלבת (14) בין הטכנולוגיה הוירטואלית המאפשרת אותה (אינטרנט) לבין רעיונות חינוכיים מתקדמים (אלמנט הלימוד) ובין קשרים בין אישיים, קשרים חברתיים ותהליכי שיתוף ידע ההופכים אותה לקהילה.
רק קהילות המשלבות את שלושת האלמנטים הללו ראויות להיקרא קהילות לימוד וירטואליות.

דוגמא לקהילות לומדות בישראל = אתר "צפונט" המופעל על ידי משרד החינוך/מחוז צפון.

הרציונל החינוכי שבהקמת קהילות לימוד וירטואליות מתבסס על  פיאז'ה שאמר שבאמצעות שיתוף פעולה עם השווים להם במעמד, ילדים מסוגלים לאמץ דרכי חשיבה חדשות. על ויגוצקי שאמר שתהליך הלמידה הוא תהליך חברתי, על הווארד גארדנר בתיאוריה שלו על אינטליגנציות מרובות ועל כך שאנשים שונים לומדים בדרכים שונות, ועל תיאוריות שיתוף.

קהילת לימוד וירטואליות תקום לרוב אחרי מילוי השלבים הבאים:

• זיהוי צורך
• תכנון תהליכי למידה
• הפקת חמרי הלמידה
• פעילות מקוונת המבוססת על אסטרטגיות למידה מקוונות
• קביעת מסגרת זמן בה תופעל הקהילה.
• מציאת חברי הקהילה והעברת התכנים.

על ההבדלים בין e-learning לבין קהילה לומדת ניתן לקרוא כאן,
בהמשך ניתן לקרוא על ההבדל בין אתר לקהילה.

טכנולוגיה:

בכדי לקיים קהילת לימוד וירטואלית יש לוודא כי חברי הקהילה יכולים לתקשר האחד עם השני.
מאחר והקהילה לא נפגשת פיזית - יש לאפשר לחבריה מפגשים וירטואליים, הן מפגשים ענייניים-לימודיים, והן מפגשים חברתיים, או כאלו שנועדו לחלוק חוויות.
לשם כך צריך לבחור בין כלים סינכרוניים, או כלים א-סינכרוניים.
באופן מעשי, כל קהילות הלימוד הוירטואליות שפגשתי עד כה נעזרו בקבוצת דיון (פורום) לצורך שמירת הקשר וניהול הדיונים. (בחלק משמעותי מהן נעשה שימוש בכלי תקשורת נוספים).
פורום(27) הוא סביבה ממוחשבת, מבוססת טקסט, שפותחה במטרה לתמוך בלמידה שיתופית אינטראקטיבית סביב נושא משותף, וניתנת לתיעוד (1989  Harasim).

מיקום:

הרשת הפנימית אינה מתאימה בדרך כלל לקיום תהליכי E- learning או הקמת קהילה, ולכן יש לפנות לשרת מארח חיצוני, ולרוב הדבר כרוך בתשלום.

אוכלוסיית יעד:

מאחר ועל הלומד לגשת למקורות מידע ולדעת לחפש חומר ב"ים" החומר שבאינטרנט, לדעת להוציא את העיקר מהטפל, והיות ומצפים מהלומד להפעיל שיקול דעת ולהבחין במידע שגוי ובאתרים מפוקפקים, ומאחר וחלק מהחומר שיימצא יהיה באנגלית, יש להניח כי נושא הלמידה ברשת יתאים לתלמידי חט"ב ומעלה.
לגילאים המוקדמים יותר ניתן לשלב למידה מונחית ברשת בשגרת הלימודים הרגילה ולהפנותם למידע באתרים שנבחרו וסוננו מראש.
לכן לכיתות היסודי מומלץ להשתמש בכלי ה webquest (חקרשת) המגדירים שאלת חקר ומפנים לאתרים בהם החומר הכתוב יהיה בעברית וברמת ההבנה של התלמיד.

הלומד של היום שונה מהעבר בנקודות מסוימות הגורמות להתאמתו ללימוד בקהילה וירטואלית:

• יכולת שימוש במכשור.
• טווח קשב צר.
• רגיל לסביבות עתירות גירויים (mtv).
• מבקש לשלוט בתהליך - רגיל לכפתורי Back ו Pause בווידיאו ובטייפ.
• לעיתים מבין את הקשר בין למידה ובין יכולת השתכרות עתידית.

הצלחה:

קהילה תצליח אם חבריה רוצים קשר עם אחרים בעלי תחום משותף, ולא בדרך של כפיה, ואלו הן רוב הקהילות הרגילות הקיימות ברשת.
תנאי להצלחה הוא לכידות קבוצתית ותחושת שייכות, הגורמת לכך שכל תלמיד מרגיש שפרט לאחריות שיש לו על עצמו ועל תהליך הלמידה שלו, יש לו גם אחריות על הלמידה של חברי הקהילה האחרים.
בחינוך - קהילה היא בקשה מהמורה להמשיך את יום העבודה, לרוב ללא תגמול על העבודה הנוספת, וזה אחרי שהמורה ראה תלמידים ומורים אחרים במהלך יום העבודה.
לכן קהילה חינוכית תצליח או אם יתגמלו את המורה, או אם "בוער בעצמותיו" להעביר את המסר החינוכי שלו.
דוגמא לקהילת מורים חינוכית טובה הייתה קהילת המורים ב IOL, שהפסיקה פעילותה עקב סגירת האתר.
דוגמאות לקהילת מורים קיימות:http://www.orianit.org/fmorim    (קישור זה עודכן ב2005)
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/anashim.asp?id=352   

שיתוף ידע:
מדד נוסף לקהילה מצליחה הוא כאשר אנשים מוכנים לתת רעיונות שלהם לנחלת הכלל, כי לרוב יש לאנשים רתיעה מלתת, (שמא מישהו זר יעשה שימוש ברעיון שלי).
ככל שהפרטים בקבוצה ירגישו בה טוב יותר - הם יסכימו לשתף יותר בידע שברשותם.

לרוב הצלחת קהילה היא כשמתקיים דיון, כשיש אי הסכמה, או וויכוח, אחרת - הקהילה אינה אטרקטיבית.

על פי דר' צבי קרניאל (40) - קהילת לימוד וירטואליות מצליחה תהיה קהילה שבה מתבצעות שלוש פעולות בו זמנית (ברבדים שונים):

• מילוי המטלה הלימודית
• פעולות התומכות בקהילה בכללה ובמבנה הקהילה
• פעולות תמיכה בחבר הבודד (לרוב בחבר המתקשה)

בהמשך הוא אמר שהתגבשות הקהילה תכלול את השלבים הבאים:

• הגדרת הקהילה, חבריה ומטרותיה.
• פתרן בעיות טכניות (בעיקר בתחום התקשורת).
• הגדרת חלוקת עבודה ומתן אפשרות למובילים הפוטנציאליים להגיע להסכמות ביניהם, תהליך היוצר לכידות פנימית ועוזר בפיתוח הרגלי העבודה של הקבוצה.
• ביצוע תהליך הלמידה.

מאפייני קהילת לימוד וירטואלית כוללים את מאפייני ה e-learning ובנוסף אליהם את:

(מאפייני קהילה לומדת ברשת נגזרים מתוך מאפייני קהילה וירטואלית)

• מאגר מידע של הקהילה, זהו הזיכרון הקולקטיבי שלה.
  הזיכרון הקולקטיבי - יכולתו של המשתמש הבודד למצות את פוטנציאל הידע המצוי אצל משתמש אחר.
  עצם הידיעה שאני יכול לפנות לחבר בקהילה, על מנת  לשאול אותו שאלה, המתבססת על הידע האגור אצלו.
• אוסף הכלים (הפונקציות) לתקשורת בין חברי הקהילה.
• קהילה וירטואלית לומדת ממלאת צורך שאינו מסופק בדרכים אחרות.
• מוקד התעניינות משותף - הנושא העיקרי -  משקף את המטרה המוצהרת אשר לשמה קמה הקהילה.
  נושאים לדוגמא: אמנות ותרבות, מדע וטכנולוגיה, חינוך ולימוד, תחבורה, פנאי, ספורט, חדשות וכו'.
• מאופיינת ע"י מספר רב של חברים, ובמקביל אינה תלויה במשתתפים, כלומר המשתתפים יכולים להתחלף, והקהילה תמשיך להתקיים.
• חברי הקבוצה מקיימים אינטראקציה ישירה ומוגבלת,
  ישירה - דרך המדיה שנבחרה (האינטרנט),
  מוגבלות - הקשר נועד רק להשגת מטרות מוגבלות (איכות הקשרים להשגת תכלית).הקשרים הם למען פעילות מעשית.
• בקהילה מתנהל דיאלוג מתמשך.
• אחד מעקרונות הקהילה הוא שיתוף בידע הקיים תוך העצמת חברי הקהילה (פניה לחברי הקהילה להציג ידע שלהם בפני  האחרים).
• הכשרה ועזרה הדדית (הבניית ידע): תהליך הצמיחה מעוגן בתהליכי למידה הדדיים:
  אם הלומד נתקל בבעיה הוא יכול לבקש עזרה מחבר אחר בקהילה שכנראה כבר נתקל בבעיה דומה.
  אם מוצע פתרון - הוא הופך לנכס של הקהילה ונכנס לזיכרון הקולקטיבי שלה.
  גם במקרה בו אין חבר שיודע מהו הפתרון - עצם הדיון וההפריה ההדדית יכולים להוביל לפתרון הבעיה, וליצירת  ידע חדש.
• בקהילה וירטואלית, כמו בקהילה פיזית קיים עידוד ללקיחת אחריות, לנטילת יוזמה, להובלת דיונים ולהעלאת  נושאים חדשים.
• טיפוח פעילות רפלקטיבית ומטה קוגניציה.
  מטה קוגניציה היא "ידע של הפרט אודות תהליכי החשיבה של עצמו ועל תוצרי החשיבה שלו". פלאבל (26), יכולתו של הפרט לחשוב על החשיבה שלו ולהיות מודע לתהליכי חשיבתו.
  פלאבל הבחין בין שלושה סוגים של ידע: ידע עצמי של הפרט אודות עצמו כלומד, ידע על המטלה, וידע על האסטרטגיות הדרושות לביצוע המטלה.
  התוצאות הלימודיות משתפרות ככל שמתרחשים יותר תהליכים מטה קוגניטיביים במהלך הלמידה, וקהילה לומדת תובעת רמות גבוהות של יכולת מטה קוגניטיבית. (הלומד נדרש להפעיל כישורים מטה קוגניטיביים הכוללים: יכולת של פיקוח עצמי על בחירותיו, התקדמותו וניווטיו במרחבים הוירטואליים. עליו להפעיל אסטרטגיות שונות בו זמנית: כמו בחירה מבין תפריטים שונים ובין  קישורים שונים ברשת)
• יש תיעוד של הקשר, בדרך כלל בקבוצת דיון, יש מיפוי של התפתחות (אפשר לראות זאת בהודעות ותגובות), ניתן לראות מי אמר מה ולהתייחס אל הנאמר.
• חברי הקבוצה בעלי תפישת זהות משותפת, תחושת שייכות, "אנחנו בעלי ייחוד", "משתמשים בכלים שאחרים אינם משתמשים בהם", "יש לנו עולם מושגים משלנו"
• וולונטריות - קהילה יכולה להתפתח אם יש תשתית טכנולוגית להתפתחותה, לכן קהילה חיה תוכל להמשיך ולפעול גם אם אין לה מנהל, וזה מבוסס על  הוולונטריות של המשתתפים.
• התנהגות חברי הקבוצה מושפעת על ידי נורמות תרבותיות מקובלות והנכונות לסביבה המיוחדת בה היא פועלת - נימוס מקובל בשיח, כללי פניה, קביעת יוזמים וכו'.
• שומרים על אדיבות א-פרסונאלית, כלומר עונים באדיבות אבל לא גולשים לשיחות אישיות או תשובות אישיות. לדוגמא - לא עונים תשובת אמת על השאלה "מה נשמע".
• קהילה יכולה להיות פרטית- הכניסה מותרת רק למי שהוגדר כחבר, ואז נדרשת סיסמת גישה.
  או ציבורית - נועדה לציבור בעל מכנה משותף (גננות) וכל מי שלדעתו עונה לקריטריון מוזמן להצטרף, לא נדרשת הרשאה לקריאה / כתיבה.
  בפועל, ישנם גם מצבי ביניים (קהילה ציבורית מסויגת) בהם כל אחד מוזמן לקרוא כאורח את הכתוב, כולו או חלקו, אבל מוגבל בכתיבה לאזור מסוים או  כלל אינו רשאי לכתוב.
   

מושגים קשורים:

IT Information technology
Wbi Web based instruction     למידה מרחוק באמצעות האינטרנט
Km Knowledge management
Cai Computer assisted instruction
Cbt Computer based training
Tbt Technology based traning
Wbt Web based traning
IBT Internet based Instruction
Online Instruction

שאלה: האם חדר המתנה לרופא הוא קהילה?
כל המשתתפים הגיעו לאותה מטרה (לראות את הרופא), מתקיימת בו לרוב אינטראקציה בין אנשים בעלי תחום עניין משותף, אבל לרוב לא נוצר קשר ארוך טווח בין "המשתתפים" בחדר ההמתנה ולכן אין זו קהילה.
מכאן שקהילה דורשת יותר מאשר קשר מזדמן.

הפרדוקס של הצלחת המורה:

 אם מורה מצליח ללמד את תלמידיו את הטכניקה ולגרות אותם להשתתף בקהילה לומדת, התלמידים רוכשים כלים ויכולים לגלוש החוצה מהקהילה לתחומי עניין נוספים, ואז הצלחתו עלולה לגרום למיעוט משתתפים.

(26) Flavell, John H. (1976). Metacognitive aspects of problem solving. In L. B. Resnick (Ed.), The nature of intelligence. (pp. 231-235). New Jersey: Lawrence Erlbaum Associates.  Hillsdale

(27) Harasim, L. (2000). Shift Happens Online Education as a New Paradigm In Learning. The Internet and Higher Education, Vol. 3 (1-2), 41-61.

Harasim, L. (1989) "Online Education: A New Domain", in Mason, R., & Kaye, A. (eds), Mindweave: Communication, Computers and Distance Education. Oxford, Pergamon Press.

(14) http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00141.asp   

מקור: נחמיאס, דוד ודוד מיודוסר "שילוב אינטרנט בחינוך". בתוך: עיונים בטכנולוגיה ובמדעים, גיליון 34 (מאי 2001), עמ' 3-6.

(40) דר' צבי קרניאל, במאמר מ 2001 שעדיין לא יצא לאור.

המשך

חזרה לדף הפרוייקטים (דף ראשי)

Copyright ©, 2001 moty karniel