לתפריט

שיטות לימוד השונות מהשיטה המסורתית

כולנו מכירים את שיטות הלמידה המסורתיות: ישיבה בכיתה, הוראה פרונטאלית, למידה מובנית, המורה הוא מקור הידע הבלעדי, יש מורה אחד והרבה תלמידים הנוכחים כולם בו זמנית בכיתה, כל הכיתה לומדת נושא אחד, ומתקדמת בקצב אחיד (המהירים ממתינים למתקשים), צורת הוראה זו אינה תמיד יעילה ,(36)  בעיקר כשהיא נעשית בפני קהל גדול ולרוב משועמם.
הוראה פנים אל פנים היא יקרה מאוד ועתירת טרדות.

כנגד הגישה המסורתית התפתחו תיאוריות פדגוגיות רבות המנסות למצוא דרך בה הלמידה תהיה יעילה יותר, אישית יותר, מתחשבת יותר בחריג, ומאפשרת לתלמיד מיצוי הכישורים האישיים, חלק מתיאוריות אלו הוזכרו בשקף.
בנוסף, פותחו תורות הוראה כמו הלמידה המותאמת: ארגון והפעלת סדר יום גמיש בכיתה. פיתוח נושא אישי והתאמת תוכנו וסוגו לסגנון למידת המתמטיקה של הילד. תכנון והכנת חומרי למידה המתאימים לכל תלמיד ותלמיד.

נושא "קהילות לומדות" מתקשר אל הגישות האלטרנטיביות הללו.
אולם יש לשים לב שהלמידה יכולה להיעשות בקבוצה גדולה (כיתה), קבוצות קטנות או לבד, בין אם היא הוראה פרונטאלית ובין אם היא הוראה חליפית.

שיטות הלמידה האלטרנטיביות לא חייבות להיות משולבות מחשב, למשל: הלומד העצמאי

כבר י"ל מגנס אמר: "הטכנולוגיה מאפשרת כיום ליצור סביבה לימודית שהתלמיד לומד בה מבלי שמלמדים אותו".
לומד עצמאי יכול להחליט על מגוון מקורות ולנתב את לימודיו ביניהם.
לטובת לומד זה ניתן לכתוב בדרכים שונות (ספרים, אתרי אינטרנט, קלטות ללימוד עצמי ועוד).

כיום רווחות תפיסות, הנשענות על הגישה הקונסטרוקטיבית, הגורסת שתהליך למידה משמעותי מחייב מעורבת ופעילות של הלומד. הלומד בונה את הייצוג של הידע, תוך כדי התמודדות עם החומר הלימודי.
מטיבו של הלומד העצמאי שהוא קובע לעצמו את הקצב ואת התכנים.

לימוד מרחוק, הוראה מרחוק, חינוך מרחוק
(Distance Education, distance learning ,Distance Teaching)

שמות דומים לפעילות דומה, שנועדה לתת מענה לאותם מקרים בהם לא ניתן לכנס את כל הלומדים במקום אחד או בנקודת זמן זהה, (וזאת בניגוד למודל ההוראה הקלאסי בו מכנסים קבוצת לומדים למקום מסוים אל מול מורה המקנה לתלמידים את ידיעותיו בנושא מסוים).
המובן המקורי של המושג הוא לימוד ממקום מרוחק, מצב בו לא ניתן לכנס את כל התלמידים במקום מסוים,או שהתלמידים והמורה נמצאים במקומות שונים, מרוחקים זה מזה.  (7)
כיום מדובר על כל לימוד שאינו מתבצע בשיטות המסורתיות - כלומר אינו פנים אל פנים, ולרוב מחייב לימוד עצמי ועצמאי של התלמיד בנוסף לתכנים והידע שהוא מקבל דרך ההוראה.
לימוד מרחוק יכול להיות בדרכים שונות, שרק חלקן נעזרות מחשב.
לא הטכניקה חשובה אלא השימוש בה, והעובדה שמתקיים אלמנט פדגוגי השונה מלמידה מסורתית, למרות שכדאי לשים לב למינוח המדויק כי הוא מגדיר האם המיקוד יהיה בהוראה, או בלמידה.

על פי  1986 keegan  לימוד מרחוק ( 5 )  זו למידה המתחוללת תוך הפרדה בין המורה לתלמיד במהלך רוב הלימודים, תוך שימוש במדיה חינוכית לקשר בין תלמיד למורה, בכדי להעביר את תכני הקורס וכדי להביא להשפעה מצד המוסד החינוכי, תוך העברה דו צדדית של אינפורמציה (בין המורה-מנחה-מדריך לבין התלמיד), הוא התייחס לתקשורת הבין-אישית דו-כיוונית כתנאי לביטול הניכור והמרחק הקיימים בלמידה מרחוק, דיבר על צורך במערך לימודי (תכנון התהליך, הכנת חומרי הלימוד), ובנוסף - דיבר על הפרטת מערכת החינוך.

על פי Harazim 1986 "למידה מרחוק היא אינטראקציה של רבים מול רבים, ללא מגבלה של זמן ומקום".(27)

על פי Grimes 1993 : "כל למידה פורמאלית המתקיימת כאשר המורה והתלמיד רחוקים זה מזה רוב הזמן" (6)  "בלמידה זו קיימת הפרדה בין המורה לתלמיד (במהלך הלימודים)", "הבאת ההוראה אל הלומד באמצעות טכנולוגיה, במקום הבאתו של התלמיד למקום הלימוד".

ע"פ סלומון, 1996: "טכנולוגיה של עיצוב והבניה קוגניטיבית ושל שותפות אינטלקטואלית, אינטראקטיבית, בין פרט לומד לבין מקורות ידע אלקטרוניים ואנושיים באמצעות כלים אינטליגנטיים ומשוכללים".

על פי מזרחי ופרידמן 1999 "למידה בסביבה המשחררת את העוסקים בחינוך ובהוראה מכבלי המרחב והזמן ומאפשרת אינטראקציות לימודיות בזמנים גמישים ובאתרים שאינם סמוכים פיסית" (38)

• המורה והתלמיד מופרדים בזמן ובמקום, אין  פיקוח מידי של מורה במסגרת של כיתה.
• המורה והתלמיד נמצאים במצב של קשר בין-אישי ומעורבות רגשית (אחד מאבני היסוד של מוטיבציה ללמידה)
• בתוך המסגרת הכוללת, יש לתלמיד אוטונומיה על תהליך הלימוד.

על פי חוקרים רבים הוראה מרחוק מעבירה את המיקוד מהמורה ללומד.

למידה מרחוק נקראת גם למידה מבוזרת Distributed Learning , ויש לתת את הדעת האם מדובר על למידה מרחוק או הוראה
מרחוק.

שיטות אפשריות ללמידה מרחוק:(49)

ידועות מספר שיטות להעברת חומרי הלימוד אל הלומד:
דור ראשון :

• למידה בהתכתבות באמצעות הדואר החל מהמאה ה-19, בהתחלה בעיקר במקומות רחוקים בהם האוכלוסייה הייתה דלילה, הן באנגליה, הן בארצות הברית (בעיקר מרכז ארה"ב) ומאוחר יותר מרכז אוסטרליה, ניו זילנד ועוד, נועדה לתת בין השאר מענה לבעיית האוכלוסייה ממעמדות אחרים, פרט למעמד העליון שהיה המעמד מנחיל ההשכלה עד אותה עת.
  ההוראה התבססה על לימוד עצמי באמצעות טקסטים, התקשורת בין התלמיד והמורה, שנמצאו במקומות שונים, נעשתה באמצעות שרותי הדואר.

דור שני :

• תקשורת המונים באמצעות רדיו, החל משנות ה -30 של המאה ה -20 , ובתפוצה רחבה החל מתום מלחמת העולם השנייה, נעשתה באותם מקומות בהם הונהגה הלמידה בהתכתבות ומאותן סיבות, לכן התקיימה בעיקר במקומות שהיו בהם בתי ספר קטנים, שלימדו בקבוצות רב-גיליות.
• תקשורת באמצעות קלטות שמע.
• תקשורת באמצעות טלביזיה ומאוחר יותר קלטות ווידאו (החל משנות ה -60 ).
  גם בארץ הוקמה הטלביזיה החינוכית על סמך הרעיון להשתמש בשידורי טלוויזיה לצרכי חינוך, אולם הטלוויזיה החינוכית הפכה בפועל לערוץ חלופי לטלוויזיה הכללית, ועוסקת בנושאים כלליים.

המשותף לאמצעי למידה אלו (דור ראשון ושני): המידע מופץ בעיקר בכוון אחד, התלמיד קורא, מקשיב או צופה בנלמד בצורה פסיבית ומנסה להבין באופן עצמאי את תכני השיעור,
הבנת החומר נבדקת על ידי מטלות כתובות המוגשות למנחה, ולרוב על ידי בחינה מסכמת, וכמובן שאי אפשר לקיים דיון קבוצתי.

דור שלישי:

• תקשורת באמצעים המאפשרים קשר קול דו-כווני בין הלומד למורה ובין הלומד ללומדים אחרים, (טלפון, שיחת וועידה, מכשירי קשר), אבל פרט למקרים חריגים זהו כלי עזר ולא אמצעי למידה.
• תקשורת דו-כיוונית המשלבת קול ותמונה באמצעות ווידאו קונפרנס (ועידת חוזי), ושידורי לווין אינטראקטיביים, תקשורת שהרחיבה את אמצעי הרחבת הידע. (7) ואפשרה הפיכת ההוראה ללמידה.

פעילות למידה אינטראקטיבית מרחוק באמצעות לווין מקטינה את הכפר הגלובלי, מבטלת את הלמידה המסורתית הפרונטאלית של מורה מול כתה, המורה יושב במרחק שיכול להיות אלפי קילומטרים מהכיתה, מעביר את החומר לתלמידים, מנהל עמם דיאלוגים, עונה לשאלות ולהערות - והכול דרך לווין.
בדרך זו המרצה יכול להיות במדינה או אפילו יבשת אחרת מאשר תלמידיו, ובכל זאת לקיים תקשורת דו-סטרית בין מורה לתלמידים, תלמידים למורה, ותלמידים בינם לבין עצמם.
לרוב יהיה בכיתה מסך גדול אליו מוקרן המרצה, לכל תלמיד יש טלפון בעזרתו יכול לשאול את המורה שאלות, ומקובל שבכיתה תהיה מצלמת וידאו כך שהמורה יוכל לראות מה קורה בה.
אמנם הוא לא יכול לזרוק גיר על תלמיד סורר אבל יכול להעיר לו.

• למידה משולבת מחשב - ראה בהמשך. העושה שימוש באמצעי קשר חדשים כמו: קבוצות דיון (פרומים) או לוחות הודעות, צ'אטים, עבודה משותפת ודיון על מסמכים או מצגות שמועלים לאינטרנט, שימוש במערכות מסרים מיידיות (icq) או עבודה שיתופית על לוח (White Board) באמצעות נטמיטינג ודומיו , עבודה באמצעות "כיתה וירטואלית" המאפשרת דיבור (אודיו) של כל תלמיד בנפרד עם קבלת רשות דיבור מהמנחה (שיכול להיות אחד מהתלמידים), ועוד

רשת האינטרנט ודור חדש של יישומי תוכנה הפכו את הלמידה מרחוק למודל למידה איכותי וגמיש נטול אילוצי זמן ומקום, העושה שימוש במגוון של טכנולוגיות תקשוב, מתודולוגיות לימוד, שיתוף פעולה מקוון והנחיה מודרכת.

• M-learning - ענף חדש, העוסק בלימוד באמצעות מכשירים ניידים (מחשבי כף-יד, טלפונים סלולריים).

הבהרה: לימוד מרחוק אינו זהה ל Home Schooling,

חינוך ביתי הוא צורת חינוך בה הורים מחליטים שילדם לא ילמד במסגרת פורמאלית חיצונית , ונוטלים על עצמם את עול חינוכו, בהתאם לתכנית לימודים שהם עצמם קובעים, והמאושרת ע"י הגורמים המתאימים.
בעוד שלימוד מרחוק מלמד את התכנית של ביה"ס מכל מקום בו התלמיד רוצה ללמוד.

סיבות אפשריות להחלטה על חינוך ביתי:

• סיבות אידיאולוגיות, אמונה שחינוך הילדים הוא חלק מתפקיד ההורים, ולכן אין להעביר אחריות זו  לידי החברה או המדינה כסוכני חברות, במקום זאת ההורים, המכירים טוב יותר את ילדם,  צריכים לקבוע את התכנים ודרכי הלימוד בהן הילד ילמד (לעיתים מצטרף מצב בו אמונה דתית של ההורים שונה מהאמונה המקובלת בבית הספר המקומי),
• הקצנת הגישה שלמידה צריכה להיות במצב אותנטי, צריכה להיות משמעותית, וצריכה לנבוע משאלות המתעוררות אצל הילד.
• הגנה, כאשר לדעת ההורים, בבית הספר יש תלמידים אלימים - לימוד ביתי ימנע את חשיפת הילדים לאלימת.
• חשיבות התא המשפחתי, יש הורים הסבורים שהתא המשפחתי צריך לשהות שעות רבות יחד, ובכך הילד יספוג אהבה וערכים החשובים להורים.
• מבחן התוצאה, יש כאלו הטוענים שחינוך ביתי נותן תוצאות לימודיות טובות יותר.

משרד החינוך בישראל, כמונופול על נושא החינוך במדינה, סבור שמקומם של תלמידים בגילאי חינוך חובה הוא במסגרות הלימוד הממוסדות. לכן, המשרד מאשר בקשות לחינוך ביתי אך ורק במקרים חריגים, בהם ההורים יכולים להוכיח מעל לכל ספק שהבקשה נובעת מתפיסת עולם השוללת חינוך במסגרת ממוסדת כלשהי, ובנוסף לכך קיימות נסיבות יוצאות דופן, בגללן התלמיד לא יכול ללמוד במוסד חינוך מוכר. בכל מקרה מדובר בחינוך של ילד בודד בביתו. חילוקי דעות או סכסוכים בין ההורים לבית הספר לא מהווים לדעת המשרד עילה לחינוך ביתי.
צריך לצרף לבקשה תכנית לימודים שתכלול פירוט של הנושאים שההורים מתחייבים שהתלמיד ילמד בביתו, וכן לציין מי ילמד בפועל את התלמיד.

קיימת גם גישה של חינוך לאין שיעור (un schooling), הגורסת שהילד מכתיב את נושאי הלימוד, והלימוד מתבצע כמענה לרצונותיו ושאלותיו.
גישה זו אינה חוקית בישראל.

לימוד מבוזר/למידה מבוזרת

תוכנית חינוכית הנעזרת במדיה אחת (או יותר) של תקשורת המונים, בכדי ליצור פעילות למידה אצל תלמידים הנמצאים בריחוק מקום ולפרקים גם בריחוק זמן מהמרצה.
המושג הכללי מדבר על כל מתכונת לימוד בה תכני הלימוד לא מועברים בדרך אחת בלבד, כמו הוראה פרונטאלית, במקום זאת העברת התכנים מבוזרת בעזרת מספר אמצעים. (שיכולים לכלול הוראה פנים אל פנים).
סדרת שיעורים במקצוע הנעזר בלמידה מבוזרת עשויה להיות מורכבת משיעורים פרונטאליים בכיתה, שיעורים מוקלטים, מצגות, סרטי ווידאו, ספרי לימוד וחומר מודפס.
זוהי הוראה מוצלחת יותר מאשר שיטת הוראה חד-גונית, כי המורה לא מוגבל בדרכי ההוראה שלו ולא נשמע ממנו אמרות כמו: "לו היו מאפשרים לי ללמד בשיטה שונה, הייתי יכול להסביר נקודה זו בצורה טובה יותר".
בלמידה מבוזרת המורה יכול לברור לעצמו מספר דרכי הוראה ולאגד את החומר כך שיהיה נגיש לתלמידים בטכנולוגית שבחר.
דוגמאות למקומות בהם מתקיים לימוד מבוזר:
מוסדות להשכלה בכתב (כדוגמת האוניברסיטה הפתוחה), אמצעי תקשורת המפעילים תכניות לימודים כמו הטלוויזיה החינוכית, למידה באמצעות לומדות (בין אם המדיה עליהן הן מוקלטות היא קלטת שמע או קלטת ווידאו, דיסקט או תקליטור, או שהיא קיימת באתר ברשת האינטרנט). וכן מערכות ועידת-חוזי כמו אופק של האוניברסיטה הפתוחה, קהילות לומדות ופתרונות טכנולוגיים נוספים.

למידה מבוזרת לא חייבת להיות משולבת מחשב, אבל היום יותר ויותר נעזרים במחשב בכדי לקיימה.

לימוד מבוזר מתקדם יכלול את אותם תכנים בדרכי הוראה שונות, וכל תלמיד יוכל לבחור מהי דרך הלימוד המועדפת עליו ויוכל ללמוד בדרך זו (למשל לבחור בין סרט ווידאו, הרצאה כתובה או מצגת)

CMC: למידה מתוקשבת (משולבת מחשב) - Computer Mediated Communication

ענף שלם של למידה אלטרנטיבית הוא ה e-learning כלומר למידה משולבת מחשב,
נכון לעכשיו, שיטה זו של למידה, נמצאת בשימוש בתחום ההשכלה הגבוהה ובמחלקות ההדרכה וההכשרה של ארגונים.
אבל עדיין לא נפוצה מספיק במסגרות החינוך של גילאי גן – י"ב (המכונה קבוצת גילאי ה – K12).
תחת המושג E-learning ניתן למצוא מגוון של פעילויות, החל במקרה בו יש מחשב בודד בכיתה, והמורה מאפשרת לתלמיד שסיים את מטלותיו, או לחילופין לתלמיד הנוטה להפריע לשבת מול המחשב ולעסוק בלמידה, וכלה במערך גדול של מחשבים, תוכנות ועזרים המשמשים את מחלקת ההדרכה של חברה גדולה.
יש ענף שלם של למידה משולבת מחשב, הנקרא "לומדות", אלו הן תוכנות מחשב המסופקות כיום לרוב על גבי cd-rom  (אם כי יש עדיין לומדות המסופקות על גבי דיסקטים), הלומדות מיועדות לרוב לתלמיד בודד, כלומר מול כל עמדת מחשב יושב תלמיד אחד בבית הספר או בבית , ומתקדם בקצב אישי.
דוגמא לחברות המספקות לומדות למערכת החינוך הן המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), לוגל, קופיוטרס, קומפדיה, אדיוסיסטמס, ועוד.

כבר ב1977 פותחה והותקנה על-ידי מטח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית) מערכת להוראה בסיוע מחשב בבית הספר בישראל המערכת נקראה תוא"ם (ראשי תיבות של: תרגול ואבחון במחשב).

מקובל להתייחס למושג כאל למידה מרחוק באמצעות האינטרנט או האינטראנט (ה E מהמילה Electronic),  כלומר שכאשר נפגשים הלימוד המבוזר ותקשורת המחשבים - מדברים על e-learning.

הרחבה על   e-learning. ניתן לקרוא כאן

אתרי למידה מחולקים לפי דר' רפי נחמיאס ודר' דוד מיודוסר (14) לארבעה סוגי שימוש:

• כלי להפצת מידע, (Content Delivery)  - האינטרנט כמאגר מידע בו ניתן לחפש מידע מכל סוג, בעיקר תכנים סטאטיים  (ה I שב ict), חיפוש במאגרי מידע , ספריות מקוונות, עיתונים ברשת, מוזיאונים וירטואליים ומקורות ציבוריים.
• תקשורת  (Communication Support), כל אמצעי התקשורת שבאינטרנט (ה C שב ict), הרשת מאפשרת סוגים חדשים של אינטראקציות לימודיות, עבודת צוות בתהליכים חינוכיים ולמידה שיתופית.
• מדיום ליצירה (Creation Support) – הרשת הופכת לסביבת יצירה. כלי יצירה ידידותיים תומכים ביצירתיות ומאפשרים ליצור ולהפיץ תוצרים לימודיים ברשת.
• מסגרות הוראה וירטואליות (Instruction Delivery) - ניתן למצוא אתרים וסביבות מתוקשבות המספקים פעילויות לימודיות וקורסים מתוקשבים במגוון נושאים לאוכלוסיות שונות.

דר' אורית חזן, (24) בדבריה על למידה מונחית עצמים חילקה חלוקה דומה:

• עצמים נייחים (Static Objects) – חומרי לימוד הנלמדים במסגרת הכיתה כגון: תקצירי הרצאות, מטלות ותרגילים וכד'.
• עצמים הידברותיים (Interactive Objects) – כלי תוכנה המשתלבים באתר כגון סימולציות וניסויים אינטראקטיביים.
• עצמי מידע (Informative Objects) - קישורים לאתרים, מהם התלמיד יכול להפיק מידע לימודי נוסף.
• עצמי תקשורת (Communicative Objects) - דואר אלקטרוני, פורומים סינכרוניים ואסינכרוניים ושאר אמצעי תקשורת בין מורים לתלמידים

למידה שיתופית / הוראה שיתופית (cooperative learning)

למידה שיתופית (28) היא למידה בה מספר אנשים עובדים יחד כדי למצוא משמעות, לחקור נושא, לשפר מיומנויות ועוד. הגדרה מעשית יותר היא פעילות לימודית שמתבצעת באמצעות קשרי-גומלין בין עמיתים, הערכה ו/או שיתוף פעולה, ובעלת מדיה של הבנייה והנחיית מרצה. (Bonk & Wisher, 2000; Harasim, Hilts, Teles & Turoff, 1995).
במילים אחרות: כל תהליך הוראה/למידה הכולל יסודות של שיתוף פעולה ואינטראקציה  קבוצתית בין התלמידים במהלך הלימוד לשם השגת תוצרי למידה (להבדיל משיתוף פעולה חברתי) או ליצירת ידע קבוצתי.

למידה שיתופית היא אחת מתוך מספר אופני למידה אפשריים, על ההבדל בין למידה שיתופית לסגנונות למידה אחרים ניתן להרחיב כאן
על פי נחמיאס ומיודוסר (14) "תהליכי תקשורת בין לומדים נחקרו לעומק בסביבות למידה מסורתיות שבהן הלמידה השיתופית התקיימה פנים-אל-פנים. טכנולוגיות למידה מתקדמות ובראשן האינטרנט עשויות להביא עמן שינוי משמעותי בתצורה ובמהלך של
הלמידה בקבוצות. הלמידה אינה מוגבלת למקום ולזמן, פעולות פנים-אל-פנים המתנהלות בו-זמנית המאפיינות עבודה בקבוצה מסורתית אינן קיימות עוד; התקשורת הבין-אישית מתבצעת באמצעות כלים טכנולוגיים. הדבר מאפשר לחברי הקבוצה למלא תפקידים שונים ואף להופיע בזהויות שונות על-פי מצבים משתנים. אופייה הא-סינכרוני של התקשורת מאפשר לחברי הקבוצה לדון בינם לבין עצמם תוך אפשרות של הכנה וניסוח מראש של המסרים, ללא לחץ המאפיין מפגש תקשורתי פעם-אל-פנים."

על מנת שלמידה שיתופית תהיה מוצלחת יש לוודא כי התלמידים מבינים מהם יעדי הלמידה ומסכימים עם יעדים אלו, כל מטלה לימודית חייבת להיות מלווה בהוראות ברורות, במידה ומחלקים את הכיתה לקבוצות יש לוודא כי החלוקה היא לקבוצות הטרוגניות.
יש להגדיר לוחות זמנים ברורים וסבירים המאפשרים לתלמידים מספיק זמן על מנת להשלים כל מטלה.

למידה שיתופית יכולה להיערך בקבוצות קטנות מאד, (זוג הלומד בחברותא) אבל מקובל להתייחס ללמידה המתקיימת בין 5-8 תלמידים עמיתים העובדים תוך שיתוף פעולה להשגת מטרותיהם במסגרת לימודית-חברתית -הומאנית.
ללמידה שיתופית שני צדדים, האחד הוא השיתוף, כלומר השיתופיות והשוויונות בקבוצה, והשני הוא הלומד הבודד החבר בקבוצה שנשאר אחראי על תהליך הלמידה והתקדמות הקבוצה בהשגת מטרותיה.
כל אחד משותפי הקבוצה הוא רכיב חשוב בתהליך ההתפתחות החברתית, הלימודית, והקוגניטיבית שלו ושל עמיתיו.

על חסרונות הלמידה המשותפת

אחד השימושים הפדגוגיים של למידה משותפת הוא "ג'יקסו" (Jigsaw), שיטה בה מחלקים את הנושא הנלמד למספר תחומי משנה, ומטילים על כל תת-קבוצה ללמוד תחום אחד, וללמד את כלל הקבוצה את התחום הזה.
נעשה שימוש בהוראת עמיתים.

שכבות באתר חינוכי

1. שכבת המידע הכוללת היבט תוכני והיבט צורני.
2. שכבה פדגוגית - אינטראקציה בין הלומד למלמד ולחומרי הלמידה
3. שכבה תקשורתית - קשר עם מידע המאוחסן ברשת הכלל עולמית, העברת מידע, שיתוף במידע.

המונח E-learning שייך למשפחת מושגים המתחילה באות e ושייכת לפעילות חינוכית   (ה E מהמילה Electronic),
(יש עוד מושגים המתחילים ב E, שאינם שייכים לכאן כמו e-Service).

• e-school הוא הייצוג הבית ספרי ברשת, או במילים אחרות - אתר בית הספר, בין אם מתבצעת בו פעילות למידה ובין אם הוא רק פרוספקט שיווקי של בית הספר.
  המצב הרצוי הוא, שבתוך האתר הבית ספרי תתבצע פעילות לימודית, על הקמת אתר בית ספרי ניתן לקרוא כאן
• e-community זו קהילה וירטואלית, שיכולה להיות קהילה לומדת או קהילה וירטואלית רגילה, להרחבה ראה כאן
• e-communication-שם כללי לצורות התקשורת ברשת (דוא"ל, צ'אט, פורומים, נטמיטימג ותוכנות מסרים וכו')
• e-training- משמש בעיקר להכשרת צוותי ניהול בחברות מסחריות, בתחום החינוך משתמשים במושג זה לנושא הכשרת המורים (מושגים חליפיים הם Web-Based Training או Internet-Based Training )
• M-learning - לימוד באמצעות מכשירים ניידים (מחשבי כף-יד, טלפונים סלולריים).
• e-university - צמצום של מושג הלמידה לקורסים אקדמיים הניתנים ברשת ע"י מוסדות להשכלה גבוהה,
• e-courses -  קורסים, אקדמיים או אחרים הניתנים ברשת.

לפירוט E-learning - קרא כאן

תזכורת:

הסיסמא "ללמוד מהבית ללא מגבלות של זמן ומקום" לקוחה ממטרות האוניברסיטה הפתוחה כפי שנוסחו בתחילת שנות ה -70 .
מוסד האוניברסיטה הפתוחה (או"פ) מהווה שינוי ארגוני של מבנה מערכת הלימוד.
למוסד מרכז לפיתוח אמצעי הלמידה וניהול הלמידה, בעוד התלמידים פזורים גיאוגרפית, ורובם מאורגנים בקבוצות למידה לפי קורסים ונפגשים מספר פעמים לצורך דיון, הנחיה ולמידה. הלמידה מרחוק מתקיימת באמצעות יחידות לימוד, מטלות ומבחנים  הנשלחים בדואר אחת לשבוע, וכן באמצעות משדרי רדיו וטלוויזיה חד-כווניים (חן, 1996).

(5) Keegan, D. The Foundations of Distance Education. London: Croom Helm, 1986
(6) Grimes, G. "Going the Distance with Technology...Happy 100th Anniversary to Distance Education," 'etin, May 1993, pp. 6-8
(7) Moore, Michael. G and Kreasley, Greg. 1996 . Distance Education: A Systems View. Belmont, Ca: Wadsworth Publishing Company

“Distance education is planned learning that normally occurs in a different place from teaching and as a result
requires special techniques of course design, special instructional techniques, special methods of communication by electronic and other technology, as well as special organizational and administrative
arrangements.” (Moore & Kearsley, 1996 p.2)

(14) http://www.amalnet.k12.il/sites/hadshanut/articles/had00141.asp   

מקור: רפי נחמיאס ודוד מיודוסר "שילוב אינטרנט בחינוך". בתוך: עיונים בטכנולוגיה ובמדעים, גיליון 34 (מאי 2001), עמ' 3-6.

(38) מזרחי, א., פרידמן, ט. (1999). הוראה וירטואלית לכל?, מחשבים בחינוך, גיליון 49, עמ' 4-7.

(54) חן, ד. (1996). תקשוב החינוך והשלכותיו על תכניות הלימודים. נייר עמדה. בית ספר לחינוך, מט"ח. אוניברסיטת תל-אביב
      

(19) Hirumi, A. (1999). Student-Centered, Technology-Rich Learning Environments (SCenTRLE): Operationalizing Constructivist Approaches to Teaching and Learning. Houston: University of Houston.

(24) Hazzan, O. (1999). Reducing abstraction level when learning abstract algebra concepts. Educational studies in mathematics, Vol.40, pp. 71-90.

(27) Harasim, L. (2000). Shift Happens Online Education as a New Paradigm In Learning. The Internet and Higher Education, Vol. 3 (1-2), 41-61.

Harasim, L. (1989) "Online Education: A New Domain", in Mason, R., & Kaye, A. (eds), Mindweave: Communication, Computers and Distance Education. Oxford, Pergamon Press.

(28) Bonk, C. J. & Wisher, R. A. (2000). Applying Collaborative and E-Learning Tools to Military Distance Learning: A Research Framework. Alexandria, VA: U.S. Army Research Institute for the Behavioral and Social sciences.
http://php.indiana.edu/~cjbonk/Dist.Learn (Wisher).pdf
Harasim, L., Hilts, S.R., Teles, L. & Turoff, M. (1995). Learning Networks. Massachusetts: The MIT Press.

(49) Nipper, S. (1989). Third generation distance learning and computer conferencing. In Mason, R., & Kaye, A. (Eds.) Mindweave, Oxford: Pergamon Press, 63-73

(55) תרגום לאנגלית ניתן לקרוא למשל כאן:

Holmberg, B. (1977). Distance Education: A survey and Bibliography. London: Kogan Page

Holmberg, B. (1986). Theory and Practice of Distance Educatio. Routledge, London.

המשך

חזרה לדף הפרוייקטים (דף ראשי)

Copyright ©, 2001 moty karniel