נכתב בשנים 1999-2001 ע"י מוטי קרניאל, עדכון אחרון לדף זה 12/12/2000

קהילות

קהילה

האדם הוא יצור חברתי ("לא טוב היות האדם לבדו" - בראשית ב' י"ח), השתייכות לקהילה היא צורך בסיסי של בני-האדם, אפילו דמות ספרותית של גיבור בודד כמו רובינזון קרוזו היה זקוק לחברת בני אדם להפגת הבדידות, ומצא אותה אצל ששת, גם לדמויות אחרות היו בני שיח (דון קישוט וסנצ'ו פנשו, שרלוק הולמס וד"ר ווטסון).
המילה קהילה עצמה באה מהמילה "קהל", כלומר קבוצת בני אדם.

הגדרה לקהילה

קבוצת בני אדם הגרים באזור גיאוגרפי מסוים, תחת אותו שלטון ובהגדרה אחרת (22) קבוצה חברתית בכל גודל, שחבריה חיים במקום מוגדר, חולקים ממשל משותף, והם בעלי מורשת תרבותית והיסטורית משותפת.
או קבוצה של בני אדם בעלי עניינים משותפים (אינטרסים ו/או דעות), הפריה הדדית והרגשת שותפות. ובהגדרה אחרת (22) קבוצה חברתית, דתית, מקצועית או אחרת, שחבריה הם בעלי עניין משותף (כמו למשל קהילת העסקים, או הקהילה היהודית, שעקב רדיפות נדדה ממקום למקום ושמרה על זהותה כקהילה).
הגדרה משלימה (39) - קבוצת פרטים שיצרו קשרים חברתיים הפועלים בגבולות מסוימים, מקושרים למקום, ויש להם מאפיין רצון או עניין משותפים, (Fernback & Thompson, 1995).

למרות ששני סוגי הקהילות אינם זהים, המשותף לשני סוגי הקהילות הוא הרגשת הזהות של חברי הקהילה, היוצרת תחושה שהאדם אינו לבד, ומכאן ניסיון ליצור סמלי זהות ייחודיים (סלנג או שפה מקצועית, תלבושת, סמלים, ערכים ונורמות, דפוסי התנהגות)

קהילות מורכבות מקבוצות שונות.

קבוצה: התארגנות חברתית של שני בני אדם או יותר, שקיימים ביניהם יחסי גומלין יציבים, התלויים במידה שיש להם אינטרסים או מטרות משותפים ובמידה שהם תופסים את עצמם כחברים בקבוצה.
קבוצה מוגדרת במילון "רב מילים" כ"מספר בני אדם שיש להם מכנה משותף ההופך אותם ליחידה אחת, כגון הימצאותם במקום אחד באותו זמן, מטרה משותפת, פעילות משותפת ועוד".

בני האדם סובבים לרוב סביב שלושה מישורים:

עבודה
בית/משפחה
מקום בילוי:
זה מקום ללא מחויבויות, בארצות האנגלוסקסיות זה יהיה הפאב בו מבלים בדרך בין העבודה לבית,
יכול להיות גם מועדון ספורט או כל מקום אחר,
התכונה המאפיינת מקום כזה היא העדר התכליתיות שבו, העדר המחויבות, האדם נמצא במקום כזה כי נעים לו, ולא כי הוא צריך להיות בו.

הקהילה יכולה למלא את מקומם של כל אחד מהמישורים האלו - אם כי לרוב היא באה למלא את הצורך בבילוי ומילוי שעות הפנאי,

הקהילה היהודית בגולה למשל, מילאה שלושה תפקידים עיקריים עבור חבריה:
סיוע בתחום קיום המצוות - כמו בקיום מצוות מניין המחייבת השתתפות של 10 גברים יהודים.
הגנה - היהודים נרדפו, אבל עצם העובדה שהיו קבוצה - גרמה לכך שהרדיפות תהיינה קלות יותר ואישיות פחות.
רשת ביטחון קהילתית (גמ"חים, דאגה לאלמנה, ליתום, הכנסת כלה וכדומה).

קהילה חברתית של בני נוער (קבוצת השווים) מהווה עבורם לעיתים תחליף למשפחה, (באופן מודגש בחברות הגירה), נוצרים שבטים אורבאניים קטנים (למשל כמו בסרט סיפור הפרברים), וכאשר קורה לאחד הנערים משהו, הוא יספר זאת בראש ובראשונה לחבריו , ורק אחר כך (אם בכלל) למשפחתו.
יש ביחסים אלו טוטאליות (חבר יעשה הכול עבור חברו).

והקהילה יכולה להיות קהילה מקצועית.

המשותף לדוגמאות אלו הוא קיום קשר בין-אישי המלווה בארגון פנימי.

תקשורת (communication) בקהילה (community):

אחד התנאים המרכזיים להיווצרות קהילה היא תקשורת.
ללא תקשורת בין חברי הקהילה לא תתאפשר יצירת קשרים חברתיים בין חברי הקהילה.
בשפה האנגלית הדבר בולט יותר, היות ושתי המילים מתחילות ב: commun, המצלצל באופן דומה למילה common (משותף או ציבורי).
על מנת לספק את צורכי התקשורת, נוצר לעיתים סלנג הייחודי לחברי הקהילה, ומילים מסוימות עשויות להיות בעלות פירוש שונה מהמקובל כאשר הן באות לשימוש בתקשורת בין חברי הקהילה.

התקשורת יוצרת דיאלוג

קהילה לומדת

המושג קהילה לומדת (learning communities) מבוסס על תיאוריות קונסטרוקטיביסטיות-חברתיות (ויגוצקי) הטוענות שהלמידה היא בבסיסה חברתית ונגזרת מאינטראקציה עם אחרים.
ישנן קהילות לומדות רבות, החל ב"חברותא" דרך האשראמים וכלה בקהילות הלומדות ברשת.
מכנה משותף לקהילות לומדות הוא שהפרט שואב ממצבור החשיבה וההתנסות של הקבוצה ותורם להעשרת מצבור זה.

קהילה וירטואלית/קהילה מתוקשבת

קהילה המנצלת את ה"כפר הגלובלי" (כלומר האינטרנט), לצורך תקשורת.
קהילה וירטואלית היא קבוצת בני אדם, חבריה לא חייבים לחיות באותו איזור גיאוגרפי, הקשר בין חברי הקהילה מתבצע באמצעות רשת האינטרנט.
חברי הקהילה הם בעלי עניין ומוטיבציה משותפת, הפועלים יחד להשגת מטרה חברתית או אחרת, שאינה תכליתית (או לפחות לא תכליתית בלבד), נוצרים קשרים אישיים בין חבריה, לרוב זוהי קהילה שנוסדה וצמחה בתוך הרשת, אם כי לעיתים זו קהילה שהתחילה כקהילה פיזית והעתיקה את עיקר פעילותה לרשת.
גם קהילה רגילה יכולה לנצל את רשת האינטרנט לצורך חיזוק הקשר בין חבריה, למשל בי"ס יכול להקים אתר להעברת מידע, להשתמש בצורות תקשורת כמו דואר אלקטרוני, או פורום להעברת הודעות, להשתמש בכלי ועידות חוזי לצורך קיום ישיבות, וכו'.
אבל עיקר הדגש נשאר בהיותה של קהילה זו קהילה פיזית.

קהילה וירטואלית נועדה להיות מקום שנעים להיות בו ולא ש"צריך" להיות בו.
לעומת הקהילה הלומדת - שהיא בעלת תכלית ומטרות ואפילו מטלות, ואז צריך אמצעי משיכה, שלאדם יהיה נעים או כדאי להיות חבר בקהילה זו.

קהילה וירטואלית היא מקום ברשת אליו מתכנסים גולשים בעלי תחום עניין משותף, ובו הם מקבלים עליו מידע, מתווכחים, מתייעצים ויוצרים קשרים, ושלחבריה יש תחושת השתייכות לקהילה ומעורבות בפעילותה ותכניה.
בראש כל קהילה עומד מנהל שמנווט את הדיונים לכיוונים הרצויים, ובמרכז כמעט כל קהילה עומד הפורום שמספק במה באמצעותה מבטאים הגולשים את דעותיהם, מפנים שאלות לשאר החברים, או מספקים תשובות.
תקשורת זו אינה תלויה במקום ובזמן.

בנוסף לדיון שמתקיים בפורום, מרכזים מנהלי הקהילה השונים כתבות ומאמרים רלוונטיים וקישורים לאתרים מומלצים בנושא שסביבו מתקבצת הקהילה.
ההתכנסות סביב תחום העניין המשותף לגולשים בקהילה, יוצר במשך הזמן קשר רצוף וחזק בין החברים בה.
חלק מהנוכחים הם מבקרים מזדמנים שבאים מתוך סקרנות, אבל קהילות ששורדות לאורך זמן מורכבות מדמויות קבועות שיוצרות אינטראקציה בין עצמן ומעוניינות בהמשך קיומה של הקהילה. (23), יש לשים לב שלקהילה צריך להיות תוכן סביבו היא מתגבשת, (Hagel & Armstrong, 1997), אם אין לקהילה תוכן, היא לא עונה על הגדרת "קהילה", וצריך להיות לקהילה אלמנט של המשכיות (Erickson, 1997) על מנת שתשרוד.

מייסדים קהילה על מנת לאפשר לחברים בה פעילויות בשני מישורים עיקריים:

מידע - שיתוף משאבים מתוך מאגר קולקטיבי .
תקשורת - אמצעי לקישור בין חברי הקהילה

רוב הקהילות ברשת אינן קהילות לומדות אלא קהילות בעלות עניין משותף אחר, למשל קבוצות דיון ב Usenet, קהילות עניין המנהלות את הקשר דרך רשימות התפוצה, קהילות שנולדו סביב פורום או קהילות של גיימרים המשחקים במשחקי אינטרנט ובמשחקי תפקידים.
כל משתמש אינטרנט רשאי לייסד קהילה, בכל נושא. המייסד הוא המנהל בפועל וניתנות לו הרשאות מיוחדות, המאפשרות שליטה ובקרה על תפקודה השוטף של הקהילה. המייסד עשוי למנות חברים אחרים כמנהלים ובכך להרחיב את האחריות האדמיניסטרטיבית.

רוב הקהילות ברשת הן קהילות בעלות מטרה משותפת, בתחום החינוך נראה הגדרות כמו: קהילה לומדת, קהילה בונת ידע, קהילה חוקרת.

קהילה וירטואלית מקצועית:

קהילה וירטואלית שלחבריה יש תחום מקצועי או תחום עניין משותף שקשור בעיסוקם המקצועי.

קהילה חברתית וירטואלית:

קהילה ברשת, מנותקת ממקום (ולעיתים גם מזמן) שאין לה מטלה או ייעוד אלא מהווה מקום בילוי לחבריה, יתרונותיה - תקשורת זמינה תמיד (כמעט בכל רגע נתון ניתן למצוא בן-שיח), נותנת לאדם תחושה שאינו לבד.
הקהילות החברתיות הפורחות הן כאלו שנועדו לקשר בין פנויים לפנויות, או להוות אמצעי קשר להחלפת מתכונים (ולחילופין - דיאטה), ושאר פעולות מהנות. (24)

קהילה לומדת וירטואלית היא אמצעי ללימוד מרחוק.

כיום מדברים על קהילה לומדת כעל קהילה וירטואלית, כלומר קהילה הנעזרת באינטרנט על מנת לפעול.
קהילה וירטואלית לומדת היא קבוצת בני אדם המקושרים באמצעות רשת האינטרנט, קבוצה בעלת עניין ומוטיבציה משותפים, הפועלת יחד להשגת מטרה לימודית.
האינטרנט הוא הכלי הטכנולוגי שבאמצעותו מושגת מטרת הקהילה.

מאפייני קהילה לומדת וירטואלית:

בני-אדם, מטרה משותפת, מחשב ותקשורת מחשבים נגישה, מדיניות

המשך

חזרה לדף הפרוייקטים (דף ראשי)

(22) מילון Random House לשפה האנגלית
(23) לפי האוורד ריינגולד (Rheingold) קהילה וירטואלית היא: "התקבצויות חברתיות הצומחות מתוך הרשת כאשר מספיק בני אדם מתמידים בשיח הציבורי מספיק זמן, עם די רגש אנושי, ליצירת רשת של קשרים אישיים במרחב הרשת".
(24) על פי האוורד ריינגולד, כתיבת מילים אינה מספקת בכדי להיות חבר בקהילה, קהילה נוצרת כשבני אדם מביעים רגישויות ופגיעות בנוסף למחויבות...
מתוך: לוי-ינוביץ ד´. ראיון עם הווארד ריינגולד - קפטן אינטרנט, גיליון 66, עמ´ 4.

(39) Fernback, J., & Thompson, B. (1995). Computer-Mediated Communication and the American Collectivity: The Dimensions of Community within Cyberspace. Paper presented at the annual convention of the International Communication