תודות:
בשלבים מוקדמים של כתיבת אסופת דפים זו, קראתי את המאמרים "הוראה אמצעית ולמידה מרחוק באמצעות האינטרנט"
(1) מאת המפמ"ר אבי כהן, ומאוחר יותר מאמר פרי עטו של
עמי סלנט "גורמי ההנעה של תלמידים ומורים במערכות e-learning" והושפעתי מהם.
רעיונות שקיבלתי מהמאמרים משולבים בתוך הכתיבה שלי, אולם הקרדיט כמובן שייך לכותבים
המקוריים, כל שיבוש או השמטה הנובעים מהעיבוד החופשי שביצעתי ברעיונות אלו הוא
אשמתי בלבד.
חינוך, הוראה, אקולטורציה(*), סוציאליזציה - מושגים שונים שנועדו לתאר את תהליך הכשרתו של צעיר
לצורכי החברה ולערכיה.
זהו תהליך שמשכו כמשך הציוויליזציה האנושית.
תפקיד מערכת החינוך כיום
אינו מוגדר כהעברת ידע ושינון אלא כפיתוח לומד בעל יכולות (בעיקר היכולת ללמוד באופן
עצמאי), שיאפשרו לו להתמודד עם מצבים חדשים
ובלתי ידועים, בעולם טכנולוגי משתנה, אדם שיהיה מסוגל לחשוב ולשקול בעיות אותנטיות המחייבות שימוש בידע קודם בשילוב
עם ידע חדש על פי הגישה הקונסטרוקטיביסטית.
בתחום החינוך חלו מספר מועט של מהפכות, המהפכה הראשונה קשורה להמצאת הכתב, והמעבר
מהשפה הדבורה לשפה הכתובה, קשה לתארך מהפכה זו, אולם ידוע שבתי ספר קיימים בעולם לפחות מאז 2500
לפני הספירה, כאשר בתי ספר שומריים התמחו בהוראת הכתיבה. המהפכה השנייה הייתה המצאת
הדפוס ע"י גוטנברג, שאפשר
הפצת ידע שעד כה היה נחלתם של מעטים, וגרם ליותר אנשים ללמוד קרוא וכתוב, בהשפעת
מהפכת הדפוס נפתחו בתי-ספר רבים והונהג חינוך חובה תוך כ 100 שנה. המהפכה
השלישית היא מהפכת הלימוד מרחוק, שאפשרה ללמוד ללא צורך במפגש פיזי בין המורה
לתלמיד, והכוללת בתוכה את המעבר מדפוס לייצוג דיגיטאלי.
בין שלושת מהפכות אלו (ואחריהן) חלו שינויים ותמורות בתחום החינוך ובנושא הגישה לגבי שיטות לימוד והוראה,
ראה שקף מצורף.
חל שינוי נוסף - הארכת תקופת הלימודים, כיום הלימודים מתארכים מעבר לגיל 18.
שלושה מרכיבים היו ועקרונית נשארו מרכיבי מערכת החינוך: (36)
(יש תיאורטיקנים שהגדירו מרכיבים אלו באופן שונה ראה למשל כאן),
התלמיד
מבסס ידע חדש בכך שהוא משלב את הידע החדש שרכש עם מבני מידע שכבר קיימים אצלו.
כמו תחומים רבים נוספים גם מערכת החינוך מחפשת דרכים
להתחדש, להשתפר, להתייעל ולהתעדכן, במטרה לשפר את
הסביבה הלימודית הן עבור התלמידים, הן עבור המורים
ואף עבור הדרג המנהלתי.
אחת הדרכים לכך היא שימוש בטכנולוגיות חדשות, הן
ייחודיות לתחום החינוך (בדידים - טכנולוגיה המשמשת להוראה בלבד), או שימוש
בטכנולוגיות המתחדשות בעולם כולו כמו אימוץ גישת JIT למערכת החינוך והמרתה לגישת
Just in Time Teaching - JiTT.
כאשר התחילו להשקיע כספים ומאמצים בשילוב הטכנולוגיה בחינוך, עשו זאת בעיקר לצורך הקניית מיומנויות והעלאת הציונים, ואז
נוכחה מערכת החינוך שטכנולוגיה משפיעה גם על תכני הלימוד וגם על דרך ההוראה, התגבשה
דעה שניתן להעביר את ההליך החינוכי מהוראה ממוקדת מורה ללמידה ממוקדת תלמיד,
אחת הטכנולוגיות המאפשרות זאת היא שימוש במחשבים בכלל וברשת האינטרנט בפרט כעזר
להוראה.
בעשרים השנים האחרונות אנו עדים להתפתחותן המהירה של מספר טכנולוגיות
ידע חדשות, ולכניסתן לתחום החינוך, כשלכל טכנולוגיית ידע מאפיינים ייחודיים משלה.
סביבות למידה מתוקשבות
(2) מייצגות את המידע באופנים
שונים ומאפשרות אינטראקציות חדשות, שלא היו אפשריות קודם להמצאת המחשב (מיודוסר,
1995).
רשת האינטרנט מאפשרת חיבור אנשים למידע ולאנשים
אחרים, שיתוף ידע ומשאבים הנמצאים במקומות שונים,
כלומר בכל בי"ס המחובר לרשת.
ובכך, בין היתר, לחסוך במשאבים שיכולים להיות
מופנים לשיפור והעמקת החינוך.
כל עוד השימוש הבלעדי ברשת היה לצורך חיפוש מידע,
המושג המקובל לשימוש ברשת האינטרנט היה "טכנולוגיית המידע"
IT - Information Technology וזאת מאחר ורשת האינטרנט מאפשרת להגיע, בזמן אמת, בצורה קלה
ונוחה, למידע.
ככל שנוספו יותר משתמשים שהתחברו לרשת, החל הצורך
בתקשורת בין המשתמשים.
בין היתר, על מנת לאפשר שיתוף פעולה בין המורים,
וקשר מהיר בין המורים לתלמידיהם, ובין המורים
לצוות המנהלי, בייחוד כאשר אינם נמצאים באתר פיזי
אחד.
כיום , טכנולוגיית השימוש במחשב ברשת האינטרנט נקראת ICT ראשי
התיבות של Information & Communication Technologies ובתרגום לעברית:
טכנולוגיות מידע ותקשורת, ובתרגום אחר טכנולוגיית המידע המתוקשבת.
לפי ריינגולד (3) "אנשים לא חיפשו באינטרנט בידור או
אפילו מידע, אלא הזדמנות לבוא במגע עם אנשים אחרים
... הבטחת האינטרנט הייתה אם כן, האפשרות להפגיש
בני אדם בדרכים חדשות"
מכאן, המחשב אינו רק כלי לעריכת מסמכים וחישובים
אלא נועד להשביח את הקשר בין אנשים.
הדרך הפשוטה לביצוע קשר כזה היא דואר אלקטרוני,
מאוחר יותר נוספו קבוצת הדיון [הפורום] והצ'אט.
בשלב הבא נוצר צורך לאחד בין הפונקציות השונות,
ונבנו אתרים של קהילות לימוד וירטואליות.
בקהילות אלו אחת השאלות היא מי קובע את סדר היום
ואת אופי הפעילות, האם אנשי המחשבים או אנשי
הפדגוגיה.
מכאן שהפעילות החינוכית באינטרנט מחולקת לשלוש פעילויות עיקריות :
(4) (יש פעילויות נוספות המוזכרות במאמרו)
כאשר מצליחים לשלב את שלושת בפעילויות בפעילות חינוכית אחת, ניתן לדבר על כך שנוצרה קהילה לומדת, קהילה שיצרה ערך נוסף מעבר לסכום מרכיביה, וזאת בתנאי שמצליחים לשמר את המוטיבציה של הלומדים, ולשמר דיאלוג.
(מצאתי גם הגדרות נוספות לחלוקת הפעילות החינוכית.)
כיום, הלמידה וההוראה המתבצעות בסביבת ה ict מאפשרות למידה אינטראקטיבית, שבה התלמיד פעיל יוצר וחוקר."הלומד העצמאי" "לימוד מרחוק" "כיתה וירטואלית" המתפתחת ל"בית ספר וירטואלי", "home schooling" "לימוד מבוזר" (או למידה מבוזרת) "לימוד ברשת" "e-learning" "קהילה" "קהילה לומדת", "קהילה וירטואלית" "קהילה לומדת וירטואלית" "לימוד סינכרוני" "לימוד א-סינכרוני" "למידה שיתופית" "פעילות מונחית ברשת" "Webquest"
ולשאול שאלות כמו האם ניתן ללמד כל נושא בשיטות לא קונבנציונאליות.
על מיקום
הקהילה הלומדת במארג הבית ספרי ובמארג הלמידה - כאן
(1) כהן אבי. (1999). "הוראה אמצעית ולמידה מרחוק באמצעות האינטרנט". מחשבים בחינוך. גיליון מספר 49. עמ' 8-16.
(2) מיודוסר, ד' (1995). מציאות מדומה במערות לסקו: על יחסי-גומלין בין טכנולוגיות ידע ותהליכים קוגניטיביים. אצל חן, ד' (עורך) החינוך לקראת המאה ה- 21, (עמ' 564-549). תל-אביב: בהוצאת רמות.
(3)
http://www.rheingold.com/ (Rheingold, 1993)
, פסיכולוג קוגניטיבי העוסק רבות בתחום הפסיכולוגיה והתרבות האינטרנטית
(4) רגב, יוסף. (1997). סוקרטס והאינטרנט, מחשבים בחינוך, (גיליון 43 - סתיו תשנ"ח, 1997).
(36) סלומון, ג' (2000). למידה מרחוק: האם למידה? האם מרחוק?
Copyright ©, 2001 moty karniel
