לתפריט

      נכתב בשנים 1999-2001, ע"י מוטי קרניאל עדכון אחרון 3/5/2000    

מתכונת הלימוד

הפעילות ברשת יכולה להתקיים בעזרת כלים סינכרוניים ו/או א-סינכרוניים שמצידם יכולים להיות אינטראקטיביים או לא אינטראקטיביים, חיים או מוקלטים, מנצלים תקשורת חד-כיוונית, דו-כיוונית או רב-כיוונית.
רוב שיטות הלימוד מרחוק מנצלות כלים א-סינכרוניים, ובכך מאפשרות לכל לומד להתקדם בקצב אישי, ללא מגבלת זמן.

על ההבדל:

למידה סינכרונית מבוססת על אינטראקציה מיידית בין שותפי השיחה/שיעור, המורה והתלמידים מבצעים פעילות גומלין בעת ובעונה אחת, באותו עניין, ובכל פעולה לימודית המתרחשת ביניהם כך שמתאפשרת כיתה וירטואלית בה המורה והתלמיד אינם נפגשים פנים אל פנים אלא באמצעות שיחת ועידה.

בעוד שלמידה א-סינכרונית היא כזו שיש בה קשרי גומלין, אך אינם עוסקים באותו עניין בעת ובעונה אחת, המורה נזקק לתגובה מהלומד על מנת לדעת כי הגיע הזמן להמשיך את פעילותו והלומד זקוק לאישור המורה ולתשובותיו על מנת להתקדם.

פרוש המושג א-סינכרוני הוא לא-מתוזמן, כלומר, צורת תקשורת שאין בה תיאום זמן בין השותפים לשיחה, יכול לחלוף פרק זמן ארוך (שעות ואף ימים) בין כתיבת הודעה לבין תגובה עליה.
תצורה א-סינכרונית (time delayed) מבוססת על למידה עצמית, יחידנית או קבוצתית, בזמן ובמקום המתאים ללומדים.
לרשות הלומדים עומדים חומרי הקורס, התרגול, וההעשרה שמספקת מסגרת הקורס, וכן היכולת לקיים קשר
עם המורה ועם לומדים אחרים באמצעות קבוצות דיון, דואר אלקטרוני וכד'.

כמובן שהכלים האלו יכולים להשתתף גם בהוראה הקונבנציונאלית.

למידה א-סינכרונית (time delayed):

• כל אחד מתחבר בזמנו החופשי.
• לפי berg: קשר בין תלמידים שונים ובינם לבין המורה מבוסס על טכנולוגיה,(12) לכן אין צורך שהשתתפות בשיעור תחייב נוכחות של כולם באותו זמן/מקום.
• למידה המבוססת על למידה עצמית, יחידנית או קבוצתית, בזמן ובמקום המתאים ללומדים.
• חומרי הלמידה מוקלטים או מוכנים מראש.
• מתאפשרת גמישות בזמן.
• אפשרות לערך, לעדכן, ולעדן לקהלים שונים.
• פתרון לתלמידים (47) , המתביישים להשתתף בדיון כשהוא נערך פנים אל פנים.
• לתלמידים יש זמן לחשוב על תגובתם לנכתב בפורום ולנסח היטב את תגובותיהם בכדי להעביר את המסר שלהם בצורה ברורה ומשכנעת.
• למידה ממוקדת.
• לרשות הלומדים עומדים חומרי הלמידה, התרגול, וההעשרה שמספקת מסגרת הלמידה, וכן היכולת לקיים קשר עם המורה ועם לומדים אחרים באמצעות קבוצות דיון, דואר אלקטרוני וכד'.
• הופך למרכיב במאגר הידע של בית הספר / האשכול.
  לאט לאט נבנה מאגר של שיעורים וכל אחד יכול ללמוד מהם.
• דברי המורה והתלמידים מתועדים, וניתן לנתחם, ניתן לערוך סטטיסטיקות על המשתתפים והתנהגותם (מספר הודעות שנקראו, שנכתבו, מספר כניסות  וכו')

דוגמאות:

• דפי web, הבונים את אתר הקהילה בו יהיה מידע כללי (מטרות, מבנה, דרישות קדם, מטלות) ולעיתים יחידות הלימוד עצמן
• קישורים לאתרים רלוונטיים ברשת בצירוף הערות
• אוסף מאמרים וביבליוגרפיה
• לוח מודעות,
• e-mail וקבלת נתונים מרשימות דיוור חד כיווניות, דואר אלקטרוני  מאפשר תקשורת א-סינכרונית עם המורה, כולל בדיקת מטלות.(13)
• קבוצות דיון (פורום)
• קיום משאלים,
• עבודה על מסמכים משותפים

היתרון העיקרי - גמישות

דוגמא בארץ: מערכת סחל"ב של סנונית.

למידה סינכרונית (real time)

• לפי berg יש זהות זמן, (12) המורה והתלמיד מתוקשרים בו זמנית, לרוב בתיאום מראש. אם כי לא בהכרח באותו מקום גיאוגרפי, המורה עובד מעמדת המחשב שלו והלומדים מעמדות מחשב במקומות בהם הם נמצאים.
• אפשרות לאינטראקציה עם המרצה, עם תלמיד אחר, עד כדי יכולת העברת  "פתק" לתלמיד אחר במהלך השיעור.
• מבוססת על מפגשים מרחוק המתבצעים בזמן אמת.
• אינטראקציה מגוונת ועשירה בקול ובנתונים. נוסף לכיתה הוירטואלית, הלומדים שותפים לפעילות משלימה באינטרנט.
• הלמידה מתבצעת במסגרת המדמה כיתת לימוד ומהווה למעשה "כיתה וירטואלית", המתנהלת באופן דומה לדרך בה מקובל להעביר שיעור רגיל.
• נוסף לכיתה הוירטואלית, הלומדים שותפים לפעילות משלימה באינטרנט.

דוגמאות:

שיעור חי משודר, צ'אט, ביצוע שיחות ועידה רבות משתתפים (כיתה ווירטואלית), ועידת חוזי, מערכת סקרים.

יתרונות:

אפשרות העברת שיעור איכותי (מורה ייחודי או נושא ייחודי) לכמה אתרים מרוחקים, מאפשר השתתפות מספר בלתי מוגבל של תלמידים המפוזרים בכיתות ווירטואליות. אבל להעברת שיעור איכותי נדרש שידור על ידי לווין, בגלל רוחב הפס שהוא מאפשר.
חסרון: קשה לקיים שיעור סינכרוני לקבוצה גדולה, כי המורה לא יכול לקיים פעילות גומלין עם כולם.

דוגמא בארץ:

מערכת אופק המופעלת ע"י האוניברסיטה הפתוחה.

כלים סינכרונים - אסינכרוניים

המודל המתפתח והמקובל ללמידה מרחוק הוא מודל משולב סינכרוני-אסינכרוני.
חלק מתהליך הלמידה נעשה באינטראקציה מול מורה מרוחק בכלים סינכרוניים, ויתרת הלמידה היא מול אתר חומרי למידה, בהליך א-סינכרוני, וללא תלות בהימצאותו של מורה.

אינטראקציה: (אינטר=בין, אקציה=פעולה)

אינטראקציה היא פעולה או מערכת של קשרים הדדיים בין שני גורמים (או יותר), קשרים היוצרים תגובה אצל הצד השני, מכאן שאינטראקציה היא תהליך ולא פעולה בודדת.

moor הגדיר (7) אינטראקציה כדיאלוג שמטרתו למידה, המתרחש בין המורה והתלמידים.

הפעם הראשונה בה אנשים יכלו לקיים אינטראקציה מרחוק הייתה אחרי המצאת מכשירי הקשר (טלגרף, טלפון), כיום מכשירי הטלפון (הביתיים והסלולאריים) מהווים אמצעי תקשורת אינטראקטיבי מובן מאליו, הן בחיי היום יום והן כעזר להוראה.
בצורה דומה ניתן לדבר על לימוד מרחוק, כיום אמנם יש כאלו שדרך זו נראית להם זרה ומוזרה, אבל בעתיד כנראה שלימוד מרחוק יהפוך למקובל ונפוץ, ולא תעלה יותר השאלה האם מתנהלת בו אינטראקציה.

מקובל לחשוב ששיעור הנעשה באמצעות למידה ברשת צריך לחקות ככל האפשר את האינטראקציה של הכיתה (7) כלומר דיאלוג:

• בין התלמידים לבין תכני השיעור וחומרי הלימוד,  (כלומר העברת התכנים הנלמדים ללומד), אמצעי הלמידה, צורת העברת המידע, המחשות, תרגול - כל אלו מאפשרים למידה פרטנית.
  שימוש בלומדות עונה אך ורק על התנאי הזה של קשר בין התלמיד לתוכן, כי אין גורם מתווך, ואין קשר בין-אישי.
  האינטראקציה עם חומר הלימוד מתקשרת עם האמור במבוא בדבר שילוב ידע חדש במבני ידע קיימים,
• בין המורה לתלמידים,  (בכדי להעלות את המוטיבציה של התלמיד ללמידה, לסייע בלמידה ולהתאים את דרכי הלמידה לצורכי הלומד), ולכן העברת חומר כתוב מהמורה לתלמיד או לימוד באמצעות אתר בלי כלים משלימים, לא נחשב כשיעור אלא כלמידה עצמאית.
  אינטראקציה בין מורה לתלמיד יכולה להיות מילולית פורמאלית, מילולית בלתי פורמאלית או לא מילולית.
  הומור, מחמאות ותשבחות, קשר עין, חיוך או הזעפת פנים מקרבים בין התלמיד למורה.
  בהוראה מרחוק קיים מרחק פיזי בין המורה לתלמידים, מרחק שיכול לגרום לאי-הבנות בין המורה לתמידים, אי-הבנות שקשר עין וראית הבעת הפנים היו יכולים למנוע. לכן יש להשתמש בכלים משלימים שיפתרו דילמות אלו.
• בין התלמידים לבין עצמם  ובנוסף, גם בין התלמידים לבין תלמידים בקבוצות למידה אחרות,  (אינטראקציה חברתית, טכנית ותקשורת קוגניטיבית הנוגעת לתכני השיעור. התלמידים מחליפים רעיונות ודעות, מעריכים זה את זה ומסייעים זה לזה)
• בנוסף לשלושת מרכיבי האינטראקציה שנקבעו ע"י מור,  אינטראקציה בין התלמידים מצד אחד, המורים מצד שני והמערכת הטכנולוגית בה הם מלמדים ולומדים.(40), המערכת הטכנולוגית היא תשתית המחשוב בה נעשה שימוש, והכלים שנבחרו בכדי ליצור תקשורת.
  על התלמיד להכיר לעומק כלים אלו, ולדעת לנצלם לצורך הלמידה והתקשורת.
  המערכת היא התווך דרכו מועברים חומרי הלמידה, עבודות התלמידים, בה נוצר הקשר בין התלמידים לחומר, למורה ובינם לבין עצמם.
  יש להקפיד לבחור מערכת שזמינה כל הזמן, לא דורשת ציוד מיוחד שקשה (או יקר) מדי להשיג.
  מערכת שבה החלק הטכני יהיה "שקוף" עבור התלמיד, כך שיוכל להתרכז בלימוד במקום להתמודד עם בעיות טכניות.

לדיאלוג יש עוצמה ותכיפות המושפעים מגודל הקבוצה והכלים הטכניים שנבחרו על מנת לנהל את האינטראקציה.

לרוב, למידה ברשת תהיה אינטראקטיבית, כלומר מכילה פעילויות גומלין, אבל יכול להיות תהליך למידה שאינו כולל אינטראקטיביות, וסומך על הלומד שקרא וילמד לבד.
ייתכן סגנון למידה אחר, שאינו מבוסס דווקא על למידה ליניארית מובנה .
במקרה זה האינטראקציה העיקרית של הלומד תהיה עם התכנים, שחלקם מקושר לתכנים/ תמונות/ אתרי אינטרנט אחרים.

 (Moore & Kearswley, 1996) הציעו מספר דרכים לשיפור האינטראקציה: (7)

• שימוש בקבוצת דיון ייתן לתלמידים זמן נוסף, אותו יוכלו לנצל לצורך עיצוב רעיונות רפלקטיביים והשגת דיוק רב יותר בדרך הביטוי העצמית.
• רפלקציות שנוצרו בדיון המשותף -  יתועדו בקבוצת הדיון המקוון ובכך יתפנה לתלמידים זמן אותו יוכלו לנצל לצורך השוואה והערכה של עמיתים.
• יוקם ארכיון מקוון של משאבי הקורס, והוא ירחיב את את אפשרות התלמיד להגיע לתוכן ומידע.
• עריכת פרויקטים קבוצתיים מקוונים עשויה לסייע בהעברת מידע בין תלמידים.
• תיעוד הדיונים שנערכו בקבוצות הדיון יאפשרו למורה ללמוד מהי ההשפעה על תהליכי התפתחות רפלקטיבית בקרב הקבוצה או יחידים.

בכדי שתהיה אינטראקציה תקינה וזורמת בשיעור המתוקשב,  עליו למלא מספר תנאים:    (41)

• המורה ווידא מעבר לכל ספק שכל התלמידים מבינים את ציפיותיו מהם.
• קיים אתר שמכיל את תכני השיעור, ואתר זה מאורגן בצורה קלה לניווט ולהתמצאות .
• לרשות התלמידים עומדות דרכי תקשורת המאפשרות משוב, ונעשה בהם שימוש לצורך משובים דו-כיווניים בין התלמידים והמורה.
• על המורה להגיב בזמן סביר.

אחד השיקולים האם להשתמש בכלי סינכרוני או א-סינכרוני היא השאלה מהי מידת החשיבות לתשובה מיידית, האם ייגרם נזק להליך הלמידה אם תלמיד "תקוע" יכול לשלוח את שאלתו בדוא"ל ולהמתין שעות (יום ולעיתים יותר) עד שיקבל תשובה, זאת מאחר והתלמידים הם בעלי סף תסכול נמוך, ואם המורה לא יגיב מהר, המוטיבציה של התלמידים "תיעלם".
ולכן כדאי לשקול שימוש בצ'אט בכדי לקיים "שעת קבלה" של המורה.

עם זאת מקובל להניח שלמידה מרחוק תכלול מידה מסוימת של פעילות באתר בו מתבצעת אותה פעילות לימודית, תעודד למידה קבוצתית והחשוב מכל - תספק תמיכה רציפה ומיידית של מנחים ומומחי תוכן.