e-learning

מקובל להתייחס למושג E-learning כאל למידה מרחוק באמצעות (או בשילוב) האינטרנט או האינטראנט (ה E מהמילה Electronic).
לימוד באמצעות E-Learning כולל מגוון אפשרויות של שילוב האינטרנט בהוראה ובלמידה,
החל בלמידה פנים אל פנים (בכיתה) הנעזרת בדפי Web של אתרים תומכים ו/או בדואר אלקטרוני.
למידה באמצעות צ'אט או קבוצות דיון, ועד ללמידה מרחוק ללא פגישות כלל, הנערת באותם אמצעים.
בשנים האחרונות התווספו - ווידאו קונפרנס, Web TV, היכולים להיות משולבים ב E-Learning או לעמוד בפני עצמם.

כלומר - E-learning הוא לימוד מבוזר נתמך מחשב המקושר לאינטרנט.
מושג נוסף בעל משמעות זהה לתיאור פעילות זו הוא Online Learning (או online education)

על למידה מתוקשבת בכלל ועל מיקומו של ה E-learning בסביבת הלמידה קרא כאן

E-Learning הוא פתרון תקשורת אינטראקטיבי העושה שימוש ביכולת המחשב האישי והאינטרנט בכדי לעצב, להעביר, ולנהל ידע. (כיום מצטרפים למחשב גם אמצעים ניידים כמו הטלפון הסלולארי, מחשבי כף יד ועוד).

רשת האינטרנט התפתחה מרשת אוניברסיטאית, וככזו, כבר מתחילת השימוש ברשת, ניסו אנשי האקדמיה יחד עם אנשי החינוך בשטח לשלב את רשת האינטרנט בחינוך.
היכולת לשלב אחזור מידע יעיל באמצעות מנועי חיפוש, עם יכולת העברת מולטימדיה תוך שימוש בממשק ויזואלי ידידותי, נחשבת בעיני אנשי החינוך כסיבה לשימוש ברשת לצורך מימוש מטרות חינוכיות.

כיום, ההוראה מרחוק כבר לא באה לפתור רק את בעיית הריחוק הפיזי, אלא גם את בעיית לחץ הזמן בו מצוי האדם המודרני, בייחוד האדם העובד,
עובדים במקומות עבודה שונים מסיימים את יום עבודתם בשעות שונות, ולעיתים אף אותו אדם לא יכול להיות בטוח מראש מתי יסיים את יום עבודתו, אדם כזה יכול לנצל את הזמן ביעילות רבה יותר אם לא יידרש לנסוע למקום לימודים מסודר, ולעיתים יכול לנצל אף שעות עבודה לצורך לימוד, בייחוד אם הלימוד נראה חשוב גם בעיני המעביד.
לצורך לימוד מסוג זה אין תחליף לזמינות המידע המצויה ברשת האינטרנט.

סיבה נוספת להתלהבות משיטת למידה זו היא כניסת גישות ניהול חדשות לחינוך, למשל - גישת ה Just In Time או גישת On Demand: ניתן ללמוד חומר נדרש בדיוק בזמן הדרוש, וכך ניתן ליישמו מיידית ללא צורך לדוג אותו ממאגרי הזיכרון, וכידוע לנו חומר
שנלמד ללא קשר לצרכים מידיים נשכח לרוב.

בתור חלק מתחום הלימוד המבוזר, e-learning הוא בראש ובראשונה תהליך לימוד, המתבצע במקום כלשהו שאינו דווקא בית הספר, בזמן כלשהו שאינו דווקא שיעור המתחיל ומסתיים בשעות מוגדרות, בקצב שיהיה לרוב קצב לימוד אישי, בשיטת הוראה שלא חייבת להיות השיטה הקונבנציונאלית, ונעזר באחת או יותר מהטכנולוגיות שמאפשרת רשת האינטרנט.

e-learning כולל שירותים, תוכן, טכנולוגיה, ונותן ערך מוסף

טכנולוגיה: יישומי לימוד שונים, (לימוד סינכרוני/א-סינכרוני, לימוד עצמי), אמצעי העברה וסביבות מחשוב ואינטרנט. כיום חלק גדול משוק הלימוד מורכב מתקליטורי CD.
תוכן: הדרכה נושאית.
שירותים: פיתוח אסטרטגיות, יצירת פלטפורמות לימוד, יצירת תכנים, הפקת קורסים, שירותי Hosting, שירותי Help-Desk

חלוקה שונה ניתן לראות אצל תירוש (52) (בהסתמך על Hiltz)

שלושת הגורמים מרכיבים הם : טכנולוגיה, הקורס ומאפייני התלמידים.
טכנולוגיה הנדרשת להעברת השיעור, ציוד נדרש וכו'.
קורס: מיהם התלמידים, גודל הקבוצה,נושאי השיעור, מיהו המורה, מהם התכנים.
מאפייני התלמידים: מידת המוטיבציה שלהם, יכולותיהם ומיומנותם.

במקום אחר החלוקה נשארה אמנם לשלושה מרכיבים, אבל הם הוגדרו כ: הטכנולוגיה, המורה ומיומנות התלמידים בטכנולוגיה.

פעילות מונחית ברשת

כאשר מדברים על פעילות חינוכית משולבת אינטרנט, ניתן לדבר על רצף של רמות פעילות.
אמנם בעברית יש המשתמשים במונח "פעילות מונחית ברשת" במובן webqwest ובעברית "חקרשת", אבל זה רק אחד מתוך מספר רב של רמות שילוב הרשת בהוראה.

ראה הכתוב כאן (בפרק על רמות שילוב האתר בהוראה):

סגנונות הוראה ברשת:

ניתן לחלק את הלמידה/הוראה ברשת לכמה סגנונות, הנקבעים ע"פ מידת מעורבות המורה:(37)

סגנון הספרייה הוירטואלית: אתר המהווה בעיקר מקום להצגת מקורות מידע, מקורות המידע יכולים להימצא ברשת, אבל ניתן להפנות גם למקורות מידע שאינם ברשת, רק מידע עצמאי מועט מוצג באתר כזה.

סגנון ספר/חוברת הלימוד: אתר המחליף ספר או חוברת לימוד מודפסים (בדומה לאתר זה), מהווה בעיקר מקום להפצת חומרי למידה הייחודיים לקורס.
בנוסף לתכני הספר יכולים להופיע הודעות מהמורה לתלמידים (על מטלות או שינויים), סילבוס,דרישות הקורס וביבליוגרפיה, וקבצי עזר כמו מצגות, קטעי ווידאו, רשימת התלמידים, דוגמאות למבחנים מהעבר, פתרון מבחנים שנעשו ועוד.

סגנון אינטראקטיבי: סביבת למידה המכילה בעיקר פעילויות ומשימות מתוקשבות וכן חומרי הוראה המוצגים במגוון אפשרויות אינטראקטיביות, תוך הנחיה ומתן משוב מצד המורה (או המערכת)

סגנון התקשורת: המשקל העיקרי הוא על צורות תקשורת בין התלמידים למורה, ובינם לבין עצמם. המורה נמצא בתקשורת כתובה מתמדת עם התלמידים, באמצעות דואר אלקטרוני, פורום או צ'אט, נותן משוב לעיתים קרובות, ומנהל דיונים סביב נושאי הלימוד.

בית הספר הווירטואלי: משלב בתוכו את כל הסגנונות, הן חומרי למידה מקוריים, הן הפניה למקורות מידע, הן כלים המאפשרים תקשורת עם המורה ולמידה שיתופית בין הלומדים לבין עצמם הן כלים המאפשרים אימון, תרגול ומשוב, ועוד.

הסוגים השונים של סגנונות הלמידה מכתיבים תלמידים מסוגים שונים, כי אתר סטאטי יפיק תלמיד בודד, בעוד שאתרים הכוללים אמצעי תקשורת יכולים להביא את התלמידים ליצור קהילה לומדת בעלת הפריה הדדית, המקיימת תהליכי למידה שיתופית, תוך קבלת משוב מצד עמיתים ללמידה.

ד. קלארק, אמר(9) "לא נכון לחשוב על רשתות כמקשרות בין מחשבים. במקום זאת, הן מקשרות בין אנשים המשתמשים במחשבים כאמצעי תיווך, ההצלחה הגדולה של האינטרנט אינה טכנית, אלא המגע האנושי"

למידה מרחוק באמצעות האינטרנט מאפשרת פעילויות נוספות (25) : מקור זיהוי, אימות הערכה ושילוב של מגוון מקורות אינפורמציה. מדיה של שיתוף, דיון, שיחה, החלפה ותקשורת של דעות.

או בניסוח אחר (8) : "כאשר התלמידים משתמשים בטכנולוגיה בתור כלי לתפוקה ו/או לתקשורת הם נדרשים לרמות
חשיבה גבוהות יותר כדי להחליט כיצד לאסוף, לארגן, לנתח ולשתף מידע. הודות לשימוש בטכנולוגיה לביצוע משימות רבות אתגר,
תלמידים אלו יוזמים, מתכננים בעצמם את תהליכי הלמידה וקובעים את קצב התקדמותם."

ההבדל העיקרי בין E-Learning סתם לבין קהילה לומדת הוא היכולת הקיימת בקהילה להפריה הדדית, ההתייחסות ללומד והמשוב.
לא כל פעילות ברשת היא פעילות לימוד, אתר בית ספרי לרוב יהיה ללא פעילות גומלין, יכיל דפי מידע, ובמקרה הטוב הצגת עבודות תלמידים והכנת מאגרי מידע בנושאים שיוחלט עליהם.
באתר כזה יכולים להיות רשימות ספרים שבספריית ביה"ס, מאגרי שאלות לתרגול, תקצירי עבודות שעשו תלמידים,

לימוד מתוקשב מסייע להשגת יעדי ההוראה, שיפור הישגי התלמידים ומעקב ממוקד אחרי הבנת החומר הנלמד

E-L נותן מענה לצרכים, הן של המורים והן של התלמידים.
המורים מקבלים סביבת עבודה חדשנית, מוגדרת, בעלת תבניות מוכנות מראש, ואפשרויות שיתוף מידע וידע בין המורים. בנוסף, מתקבל תיעוד למידה ותיעוד התפתחות הלמידה.
בעזרת כלי זה ניתן לפתח תכניות לימוד טובות יותר, מגוונות יותר, הנותנות מענה למגוון צרכים רב.
סביבת הלמידה המתוקשבת נותנת אפשרויות רחבות של שיתוף פעולה עם מוסדות אחרים, שיפור תקשורת בתוך המוסד החינוכי ובינו לבין גופים אחרים, וכבונוס מקבל המורה הזדמנות לפיתוח אישי.

הדרך בה נעשה התהליך היא באמצעות כלים מתוקשבים כמו:
מאגר מרכזי לעצמי למידה, מבחנים, ושאר מסמכים הדרושים להליך הלמידה. (ארכיון דיגיטאלי המאפשר פורטפוליו דיגיטאלי).
וכתוצאה - גישה יעילה ומהירה למקורות הידע.
אם מוסיפים גם צוותי עבודה וירטואליים ויצירת סביבת עבודה משותפת סביב נושאי לימוד, פרויקטים או יוזמות חינוכיות - נוצרת קהילה וירטואלית (ראה פירוט בהמשך).

לימוד ברשת/הוראה ברשת

שם כללי הכולל את כל פעילויות הלמידה נתמכת הרשת הקיימות.
בין אם מדובר על קריאה חופשית, קריאה מודרכת, מקורות מידע, או למידה ממוסדת כמו קורסים או הוראה ברשת.

ללימוד ברשת יש מספר רמות:

כיתה וירטואלית

כאשר אוספים קבוצת תלמידים הלומדים בעזרת הרשת, וקובעים מפגשים (בפורום, בצ'אט, או בכל פתרון טכנולוגי אחר), המתקיימים במסגרת זמן מוגדרת וידועה מראש יוצרים קבוצת לומדים אינטראקטיבית שהיא הכיתה הוירטואלית.
לכיתה זו יהיו מאפיינים משל עצמה.
להרחבה ראה בפרק הדן בקהילות לומדות.
דוגמא נפלאה היא הוראת האמנות, ניתן לעשות סיורים במוזיאונים שונים, להתמקד בתמונה אחת, מבלי צורך לנדוד בין ארצות (או יבשות) ומבלי ששאר הקהל הנמצא מול היצירה יפריע למורה להסביר את הסבריו ;

בית ספר וירטואלי

ההבדל בין כיתה וירטואלית לבית ספר וירטואלי אינו רק סדר הגודל, אלא הערך המוסף שנותנת מסגרת הכוללת מספר קורסים/כיתות.
מדברים על שני סוגים של בתי ספר וירטואליים:

הביקורת על בית הספר הווירטואלי מתמקדת בכך שבית הספר אמור להשתתף בעיצוב אישיותו של התלמיד ויש לו חלק בהקניית ערכים חינוכיים וחברתיים.
תהליכי החברות (סוציאליזציה) המאפשרים לתלמיד לכשיתבגר, השתלבות בחברה מתנהלים בביתהספר.
ערכים כגון : הקשבה לאחר, עזרה הדדית, דפוסים של יחסי קבוצה, סקרנות ויצירתיות, השתייכות חברתית, יחסים בין אישיים, משמעת, כושר ביטוי בע"פ או בכתב -אינם קשורים ישירות לרכישת ידע והשכלה, אלא נובעים מתהליך חינוכי המתרחש בין כתלי בית הספר. חשיבותם ליציאה לחיים רבה ואינה נופלת לעיתים מרכישת הידע וההשכלה.
בבית הספר הווירטואלי, כאשר אין מפגש בין התלמידים, יתכן מצב שבו חלק מהמיומנויות החברתיות הללו תחסרנה לבוגר בית הספר.

(25) Relan, Anju and Gillian, Bijan B. (1997). Web-Base Instruction and the Traditional Classroom: Similaries and Differences, in Badrul H. Khan, Web-Based Instruction, Second edition, Educational Technology Publications, Inc. Englewood Cliffs. Pp. 41-46.

(37) גולדשטיין, א., סימקה, מ., קוזמינסקי, ל., (1999). "יחדנט - פורום לדיאלוג מתוקשב בין מורי מורים", מתוך הספר "הכשרת מורים והתפתחות המקצועית: חילופי רעיונות", ספר המאמרים הנבחרים מן הכינוס הבינלאומי השלישי בהכשרת מורים "כמעט 2000: משבר וסיכוי בהכשרה ובהשתלמות מורים", בעריכתן של ר. זוזובסקי, ת.אריאב, ע. קינן, מו"ל מכון מופ"ת, תל-אביב.

גולדשטיין, א., קוזמינסקי, ל., סימקה, מ. (1999). "יחדנט" - פורום לדיאלוג מתוקשב בין מורי מורים, מתוך רשת למופת, 149 – 158, הוצאת מופת

(52) תירוש, א. (1999). מאפייני למידה אפקטיבית. אוניברסיטת תל-אביב. עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך למדעי הרוח.

(9) "It is not proper to think of networks as connecting computers. Rather, they connect people using computers to mediate. The great success of the internet is not technical, but in human impact. Electronic mail may not be a wonderful advance in Computer Science, but it is a whole new way for people to communicate. The continued growth of the Internet is a technical challenge to all of us, but we must never loose sight of where we came from, the great change we have worked on the larger computer community, and the great potential we have for future change."

RFC-1336 - David Clark, senior research scientist at MIT's Laboratory for Computer Science.