חסרונות e-learning

החיסרון האפשרי העיקרי הוא השתלטות הטכנולוגיה על ההוראה, במקום להתאים את הטכנולוגיה לצורכי ההוראה, מורים מתאימים את דרכי ההוראה שלהם לטכנולוגיות הזמינות והמוכרות להם.
חיסרון מהותי נוסף הוא שאילוצים כלכליים מכתיבים את הפתרון הנבחר ואת צורת ואיכות ההוראה.

בנוסף לשני חסרונות אלו ולחסרונות המוזכרים בניתוח וחסרונות למידה שיתופית בכללה, ההבדל בין סביבת למידה רגילה ו E-Learning

• טכנו פוביה, החוסמת תלמידים ללמוד במדיה הדורשת כישורים טכניים, לא כל תלמיד "מיודד" עם המחשב, יש תלמידים לא מעטים שישיבה מול מחשב הופכת אותם לעצבניים ולדיכאוניים.  ויש תלמידים הרואים את עבודה מול מחשב כמטלה קשה.
• לתלמיד חסר קשר עם המורה - משוב, מבט עין, רצון להשביע רצון וכו' (שפת הגוף והבעות הפנים של המורה הן חלק מחוויות הלמידה ויש מקרים בהם התלמיד נעזר בהם להבנת הנושא הנלמד).
• לתלמיד חסר קשר עם המורה - אין אפשרות להצביע ולשאול שאלה, וגם אם אפשר לשלוח שאלה בדוא"ל או בפורום - התשובה לא תהייה מיידית ולעיתים התלמיד לא יוכל להמשיך בתהליך הלמידה כל עוד לא קיבל תשובה לשאלתו.
• למורה חסר קשר עם התלמיד: הוא לא מקבל היזון חוזר מיידי מהתלמידים.
• מגבלות בקשר עם עמיתים - לפעמים לתלמיד נוח ונעים יותר לשאול חברים מאשר את המורה.
• מגבלות בקשר עם עמיתים - חלק מהחינוך הוא אינטראקציה בין התלמידים, ה"מעגלת" פינות, בלמידה מרחוק אין מפגש אנושי כזה.
• ניכור, הקרבה למחשב יוצרת ריחוק בין בני אדם, ובין הפרט לכלל. (בעיה זו נפתרת ברובה בקהילה לומדת)
• בדידות הלומד ברחבי רשת עמוסת מידע וחוסר מיקוד במגוון המידע, גוררת תחושת תסכול של "הליכה לאיבוד" (33), ואובדת התחושה של מגע אישי.
• מגבלות בקשר עם עמיתים - אין הפסקות בהם נפגשים כולם.
• קושי בהשגת מידע: לתלמידים קשה לעיתים להשיג מידע רלוונטי ואיכותי בכוחות עצמם.
• עודף מידע: התלמידים עומדים מבולבלים בפני "השפע" ואינם מצליחים לברור רק את אותם מרכיבים משמעותיים ומרכזיים לנושא הנלמד.
• התיישנות: מידע שנמצא ברשת עלול להתיישן, וגרוע מזה – להיות מגמתי ולא מדויק.
• מגבלות חומרה - בייחוד רוחב סרט, הגורמת לגישה קשה למידע, ולביצוע איטי של קטעי קול ותמונה.
  התגברות על בעיית רוחב הפס הצר, תאפשר שימוש באמצעי המחשה נוספים.
• השקעת זמן: נדרש זמן רב להכנת אתר לצורך הכנת קורס למידה מרחוק.
• השקעת זמן: הלומד נדרש להשקיע זמן רב יותר מאשר בלמידה רגילה, וזה סותר רצון לסיים את הליך הלמידה בצורה קלה ומהירה.
• עלות: פיתוח קורס איכותי הוא יקר, עלות קורס כזה גבוהה בהרבה מאשר הכנת חומר מודפס שיחולק בכיתה.
• עלות: הלומד נדרש להשקיע בהתחברות לאינטרנט הן עבור ההולכה (קו טלפון או כבלים), והן עבור ספק אינטרנט.
• נדרשת תמיכה טכנית הן לאתר והן ללומדים, ולעיתים אף להורים, שמעוניינים להישאר מעורבים בלימודי ילדיהם, נחשפים לטכנולוגיה חדשה וצריכים להסתגל אליה. וקיימת בעיית משאבים הכרוכים בתמיכה איכותית.
• מומחיות המורים, והצורך לשנות את הרגלי עבודתם.
• העדר דמות להזדהות, בעיה היות וערכים נרכשים תוך הזדהות עם המורה. המחשב לא יכול למלא את מקומו של המורה בתחום החינוכי והחברתי (מטרת בית הספר אינה רק ללמד, אלא להקנות לתלמידים ערכים ודרך ארץ)
• אין מענה מלא לטיפול באוכלוסיות מיוחדות, למשל כאלו המתקשים בכתיבה ולכן אינם מצליחים להשלים את המטלות הטקסטואליות שהן המדד להצלחה בלמידה מרחוק, או אוכלוסיית עולים שעדיין לא שולטת בשפה במידה מספקת.
• נדרשת הכשרת מנחים לעבודה בטכנולוגיה החדשה.
• נדרשת משמעת עצמית גבוהה מצד הלומד, מכאן צורך במוטיבציה, ולקיחת אחריות.
  חלק ממשמעת עצמית זו הוא הצורך לקבוע זמן מוגדר ללמידה, ולעמוד בהחלטה זו.
• שינוי הרגלי למידה, יש להסביר זאת למשל לבני הבית.
• הלומד צריך לרוב להסתגל לחשיבה לא ליניארית.
• הבדלים בין תרבותיים - לא תמיד ניתן לדעת מראש מיהו הלומד.
• קשיים באיתור תכנים המתאימים ל E- learning וקושי למצוא את הקורס המתאים.
• מגבלות בקשר עם עמיתים - אין הפסקות בהם נפגשים כולם.
• הסתגרות - בשיעור רגיל יכול המורה לקיים דיון בין התלמידים שנפתח בנושא הנלמד ועובר לנושאים אקטואליים או הקשורים להווי הכתה. וזאת במטרה לפתח את החשיבה, את יכולת הביטוי ואת ההשתלבות בחברה. ואלו הם דברים שמחשב לא יכול לעשות.
• על הלומד לעמוד בקצב הלמידה המוכתב.
• על המערכת להיות מאד פשוטה על מנת להתאים ללומד הפחות מיומן.
• בעיית נגישות חופשית ואנונימיות: כל אחד יכול להגיע (נגישות חופשית) ולכתוב כתובות גנאי, ניבולי פה והסתה, עלולה להיות כניסת גורמים שליליים  מנקודת ראות הקהילה וקשה למנוע את כניסתם.
• התלמיד עשוי להיתקל במידע כוזב ואף מזיק.
• בעיות באבטחת מידע.
• בעיות בשמירה על זכויות יוצרים, (נטיקה)
• בגלל מגבלות הטכנולוגיה יש נטייה להתמקד בהעברת מידע במקום להבנות ידע.
• יש מקצועות הדורשים קיום ניסויים (למשל כימיה) ונכון לזמן כתיבת דפים אלו אין פתרון לנושא זה.

חסרונות למידה שיתופית (59)

• למידה בקבוצה שיתופית דורשת מהתלמיד עבודת צוות כל הזמן. התלמיד נמצא תחת לחץ קבוצתי, ולכן אינו מתפנה לחשוב בעצמו, להתבודד ולבטא את עצמו כדי ליצור תוצר אישי המאפיין אותו.
• הקבוצה השיתופית הקטנה מורידה את רמת הלימודים לממוצע של חברי הקבוצה. הצורך בקונפורמיות בקבוצה פוגע בעיקר בתלמיד המוכשר ומגביל את חשיבתו ואת יצירתיותו.
• במצב של שיתוף פעולה, תלמידים חלשים, עצלנים או אדישים נהנים מפרי עבודתם של התלמידים החרוצים ובדרך זו מסירים מעצמם את האחריות ללמידה. כך האחריות אינה מתחלקת בצורה שווה בין חברי הקבוצה.
• תלמידים המשתפים פעולה זה עם זה, בוחרים בדרך כלל במשימות קלות שהם בטוחים כי יצליחו בהן ונמנעים מהתמודדות עם משימות קשות המצריכות מיומנות וידע שטרם רכשו.

פתרון אפשרי הוא שהתלמידים יחושו שהם מפיקים תועלת מהלמידה השיתופית, ערך מוסף הנובע משיתוף הפעולה (למשל ידע או כלים חדשים שלא היו ברשותם קודם).

המשך

חזרה לדף הפרוייקטים(דף ראשי)

(33) Hill Janette R. Distance Learning Environments Via the World Wide Web In Badrul H. Khan (editor), Web-Based Instruction, Second edition, Englewood Cliffs, New-Jersey, Educational Technology Publications, Inc. pp. 75-80, 1997