נכתב בשנים  1999-2001 ע"י מוטי קרניאל, עדכון אחרון לדף זה 27/4/2002      

הבדלים בין e-learning לבין קהילה לומדת:

תפקידי ביה"ס כפי שפורטו בהקדמה הם: שימור הידע הקיים, ייצור ידע חדש, העברת ידע (הוראה).
אחד התחומים בהם השינויים שחלו בגישה לחינוך באו לביטוי הוא היחס לידע, בעבר חשבו שהתוצר המשמעותי ביותר של מערכת החינוך, הוא הידע שהתלמיד רוכש.
הידע הוגדר במושגים של הקנייה, רכישה ובעלות עליו.
בית הספר הקנה לתלמיד ידע והתלמיד מצידו נעשה בעלים על ידע זה.
כיום יש מקורות רבים לידע, ודרכים רבות להעביר ידע זה לתלמיד,
חלק מההבדלים בתחום העברת הידע פורטו בדפים קודמים, וחלק מפורטים בדף זה.

• בעוד לימוד רגיל יכול לכלול שעורים מתוקשבים בלבד (מידע בלבד) הרי שבקהילה נמצא לרוב שילוב של מספר מתודות: שיעורים מתוקשבים,
  מטלות (מתוקשבות או רגילות)
  פורום (א-סינכרוני) לשמירה על קשר הן בין המורה לתלמידים והן בין התלמידים לבין עצמם,
  ולעיתים גם מבחנים מתוקשבים.
• ניתן להקצות משימות (לכולם אותה משימה בו-זמנית, או שהמשימה האחידה תינתן ברגע שיגיע הלומד לבשלות או משימה שונה לתלמידים שונים).
• התלמידים יכולים לשלוח את המשימה למורה באחת מדרכי הקשר (דואר רגיל, דואר אלקטרוני, בפורום), המורה יכול לבדוק - ולהחזיר את המטלה לתלמיד בצירוף הערותיו.
• בקהילה, הלימוד חייב להיות עם פעילות גומלין, המורה והלומדים מקיימים קשר מכוון זה עם זה.
• בקהילה, לרוב יהיה פרויקט קבוצתי, המסייע להשגת תחושת זהות קבוצתית וגורם ללכידות גבוהה יותר של  חברי הקהילה במהלך תהליך הלמידה.
• חייב להיות אדם המכוון את התנהגות הקהילה וחבריה, ואדם זה צריך להשקיע זמן הולם לניהול הקהילה, שלא תיווצר הרגשה של עדר ללא רועה, אבל תוך מתן חופש לחברי הקהילה.
• קהילה קושרת יחד כיתות מאותה שכבה ממספר בתי  ספר, לצורך הכנת עבודות משותפות.
• ניתן לעשות סיור וירטואלי בבתי ספר הקשורים  לקהילה.
• אחד ממאפייני הקהילה הוא נושא העזרה ההדדית, ניתן להכליל ולהגיד שאם אין עזרה הדדית - לא נוצרה קהילה, אלא זה אתר לימודי.
  העזרה ההדדית מתבטאת לרוב בסיוע בנושאים טכניים, תלמידים בעלי מיומנויות תקשוב יענו בפורום לשאלותיהם של תלמידים אחרים (דוגמא שראיתי הייתה בנושא ביטול זמני של שיחה ממתינה בזמן חיבור לאינטרנט בעזרת חיוג כוכבית 70)
• (ראה גם על ההבדלים בין מאפייני אתר לקהילה)

בקהליה לומדת מתרחשת פעילות של למידה שיתופית, שהיא אחת מתוך מספר סגנונות למידה שונים, וביניהם:
למידה יחידנית היוצאת מנקדת מוצא שהתלמידים שונים מהותית האחד ממשנהו, ולכן כל תלמיד לומד באופן עצמאי לחלוטין, ללא אינטראקציה עם תלמידים אחרים, והוא מתקדם בתכני הלימוד בהתאם ליכולתו, לרמתו ולקצב האישי שלו.

למידה תחרותית היוצאת מנקדת מוצא שלתלמידים בני אותה שכבת גיל יש מכנה משותף רב הגובר על השוני, התלמידים מתחרים בינם לבין עצמם על  תשומת לב המורה, עזרה במטרה להשיג ציונים גבוהים ולזכות בהערכה, ומכאן שתלמיד הזוכה בכך עושה זאת על חשבון תלמידים אחרים הנכשלים בהשגת המטרות..

למידה שיתופית היוצאת מנקדת מוצא שלתלמידים בני אותה שכבת גיל יש מכנה משותף רב הגובר על השוני, אולם יש לטפח גם את השונות, הלמידה מתבצעת תוך כדי סיוע הדדי בין התלמידים לבין עצמם, ומכאן שאם תלמיד אחד משיג את מטרתו, גם שאר התלמידים הקשורים עימו בשיתופיות משיגים את מטרתם.
שרן והרץ-לזרוביץ (1978) מתייחסים (59) להיבט התקשורתי בכיתה. לפי דבריהם הכיתה היא מערכת חברתית, ובדומה למערכות אחרות מורכבת מתת-מערכות. בתוך הכיתה מתקיימות קבוצות קטנות שלחבריהן תקשורת פנימית השונה מהתקשורת עם חברי הקבוצות האחרות. לדבריהם, אסור למורה להתייחס לכיתה כאל מקשה אחת. עליו לנצל את אופייה המערכתי של הכיתה כקבוצה של קבוצות בכדי לקדם מטרות חינוכיות.

הבדל מבני: (51)

" כדי לעצב את הטיפוס האנושי הדרוש הוקמו בעידן התעשייתי רשתות החינוך ההמוני, לפני המחנכים עמדה בעיה מורכבת ביותר: כיצד להכשיר ילדים לחיים בעולם חדש  בתכלית , עולם של יגיעה מונוטונית באולמות סגורים , עשן , רעש , והמולה, מכונות , תנאי
דיור דחוסים , משמעת חמורה , עולם אשר בו לא מחזור השמש והלבנה ישליטו סדר בשעות  היממה, כי אם השעון וצפירת בית החרושת. הפתרון לכך נמצא במערכת חינוך שמעצם  טבעה חיקתה את המתרחש בעולם חדש זה. מערכת זו לא נולדה בן לילה.
יסודות ששרדו מן העידן הטרום תעשייתי ניתן לגלות בה אף כיום. אולם עצם הרעיון של ריכוז המוני תלמידים (חומר גלם) לשם עיבוד באמצעות מורים (פועלים) בבית ספר מרכזי (בית חרושת)  היה בגדר הברקה של גאונות תעשייתית. ההירארכיה האדמיניסטרטיבית החינוכית  אף היא חיקתה בשלבי התפתחותה את הביורוקרטיה התעשייתית . עקרונות ארגון הידע  ומיונו לנושאים קבועים הושתת על הנחות תעשייתיות . ילדים צעדו מכיתה לכיתה והתיישבו  במושביהם הקבועים. פעמונים צלצלו כדי להכריז על חילוף הזמן  חיי בית הספר היו אפוא בבואת העתיד , פרוזדור יעיל לחברה התעשייתית. אותם סימני  אופייניים של מערכת החינוך , הזוכים כיום לקיתונות של ביקורת המשטר , דיכוי הייחוד  האישי , סדרי הישיבה הנוקשים , המיון לכיתות , חלוקת הציונים , תפקידו הסמכותי של  המורה , הם בדיוק אשר עשו את רשתות החינוך ההמוני למכשיר כה יעיל להכשרת
תלמידים לדרישות תקופתם". (טופלר א. 1973 , הלם העתיד עמ' 329 )

1. ליניארי-היררכי: ההתקדמות נעשית במסלול יחיד קבוע מראש - מכתה לכתה הבאה - כמו בפס-הייצור, והשליטה נעשית בצורה היררכית - מהמנהל למורים, ומהמורים לתלמידים.
2. מפורד (פרגמנטרי): המקצועות הנלמדים הם עצמאיים ובלתי-תלויים זה בזה ובעולם שבחוץ, קבוצות גיל מופרדות זו מזו, התלמידים מופרדים לכיתות שבתוכן כל תלמיד נדרש לעבוד בנפרד מחבריו.
3. סטנדרטי: ההתייחסות לכל אחד מן התלמידים היא זהה, וגם המורים מוגדרים לפי התפקידים שהם ממלאים כאשר מניחים שאפשר להחליף בין מורה פיזיקה אחד למשנהו רק מפני ששניהם מלמדים אותו מקצוע.
4. מבוסס על אחדות הזמן והמקום (לוקוצנטרי): הלימודים מתרחשים בשעות קבועות ובמקום אחד - בי"ס. דבר זה הכרחי כדי להשיג את הרמה הגבוה של שליטה ובקרה הנחוצות כדי לשמור על שלושת המאפיינים האחרים של בי"ס.

לימוד ברשת מנסה לפתור חלק מהסתירות שנוצרו, ומאפשר קצב התקדמות אישי, לימוד בזמן נוח, לימוד מכל מקום, ומקצין את התופעה שבה כל תלמיד נדרש לעבוד בנפרד מחבריו, הוא מאפשר למערכת החינוך להשתלב בשלב הפוסט-תעשייתי, השם את היחיד וצרכיו במרכז.
אבל אין ללימוד ברשת פתרון לנחשלים ולאלו שלא מוצאים כוח להתמודד לבד עם המטלות.
קהילה לומדת מגבילה "ריצה" בחומר, ומחייבת את התלמיד להיכנס למסגרת, אבל פותרת את בעיית הבדידות ולכאלו שלא מצליחים להושיב עצמם ללמוד.

לאתר e-learning או קהילה לומדת טובה יהיו מספר מאפיינים :

• בחירה נכונה של הפלטפורמה/ תשתית הקהילה.
• תכנון: הקורס או פרק הלמידה תוכנן כהלכה מבחינה טכנולוגית והן מבחינת התכנים.
• הכשרה: הקנייה מראש של מיומנויות טכנולוגיות, הן למורים והן ללומדים.
• בהירות: מטרות לימוד ברורות, הצגה ברורה של החומר, והוראות ברורות.
• נווט ברור וגמיש: יהיה תפריט המגיש את תוכן העניינים, ובאמצעות כפתורים או שיטה אחרת יהיה ניתן לדלג קדימה ואחורה במהירות, וכן לדלג על קטעים לא רלוונטיים. ובכך הנווט הופך לפשוט וברור.
• אינטראקטיביות: הקורס יכלול גם תרגילים ומשוב, מבחנים, ואמצעי יצירת קשר (דוא"ל ופורומים), ואכן יתקיים משוב שוטף ומיידי ללומדים.
• ניצול מוצלח של אמצעי התקשורת ברשת: (קול, סרטים, אנימציה וכו').
• תמיכה טכנית טובה בתלמידים. (ובמורים).
• יהיה מעין "חוזה" למידה, הסכם מחייב בין כל הצדדים השותפים ללמידה, תוך שימת לב לכך שהקהילה צריכה להיות ממוקדת בצרכי חבריה ולא בצרכי המורה/בית הספר.
• ערוצים מקבילים להעברת החומר (תכנים באתר, ובנוסף קבצי word או acrobat reader הניתנים להורדה והדפסה) לטובת אלו מהלומדים המעדיפים קריאה מחומר מודפס ולא ממסך המחשב.
• מתן חופש, מניעת בקרה מוגזמת, הימנעות משיטור מופרז, למניעת תחושת "מחנק" מצד חברי הקהילה.

הבדל בין אתר לקהילה

לקהילה יש ערך מוסף על אתר, היות ויש אינטראקציה מתמדת בין חברי הקהילה ובינם לבין המורה.
למשל - נושאי שיח, במקום שיועלו על ידי המנחה בלבד - יכולים להיות מועלים על ידי כל אחד מחברי הקהילה.
הגדרת היעדים, נעשית באופן דינאמי על ידי חברי הקבוצה בעזרת המנחה (ותחת ביקורתו) במקום להיעשות על ידי המנחה בלבד ועוד.

תפקיד בית הספר הוא ליצור אדם משכיל בעל ערכים, לא רק אדם בעל ידע.
ידע ניתן לרכוש בקורסים וירטואליים שאין קשר ביניהם, וכך ניתן ללמוד מקצועות כמו אנגלית, מתמטיקה, ביולוגיה, ספרות, לשון, פיזיקה ועוד.
מקור בלתי מזוהה בשם הכותב אומר: במהלך יום הלימודים, שמטרתו רכישת ידע והשכלה כללית, בית הספר כמו גם קהילה לומדת יוצרים מסגרת המאפשרת  להפנים הרבה יותר מאשר רק רכישת השכלה כללית.
במהלך תהליך הלמידה מתרחשים אירועים רבים בכל יום, התורמים לעיצוב דמותו של הילד בצד רכישת אותה השכלה.
כאשר ילד עוזב את הבית לראשונה לגן הילדים ואחר כך לבית הספר הוא רוכש ערכים שלכאורה לא רשומים / מוגדרים בתכנית הלימודים שלו. , הוא לומד להכיר התנהגויות שונות מאשר אלו אשר בביתו הפרטי כגון:
היכרות עם מבוגרים אחרים השונים מאלו שהכיר בחוג המשפחה., היכרות עם ילדים אחרים, פיתוח דפוסי התייחסות לקבוצה, טיפוח יכולת הקשבה, כיצד להשיג דברים בדרכים שונות, פיתוח יכולות ביטוי בע"פ ומאוחר יותר בכתב, כיצד ללמוד ולהתרגל לחיי קבוצה, עבודה בצוות, כיבוד זכויותיהם של אחרים, לפתח ערכי משמעת, להיות מוכן לוותר לאחר, דפוסי סובלנות, דפוסים דמוקרטיים, שמירה על כבוד לחברים אחרים בקבוצה.
כאשר תלמיד נמצא במסגרות של למידה וירטואלית, הוא מנותק מקשרי גומלין, מנותק מהקבוצה, ולא רוכש ערכים אלו.
בקהילה לומדת, מעצם הקשר הבין-אישי המתקיים בה התלמידים רוכשים ערכים בדומה לבית הספר הפיזי.

בנוסף לערכי התנהגות אלו, בית הספר מקנה ערכים כלליים כמו יחס למדינה, לעם, לחברה.
ערכים אלו לא יכולים להיות מוקנים באתר, וקשה (אבל אפשר) להקנותם בקהילה לומדת.

אחת מקבוצות ההתייחסות של צעירים היא קבוצת הגיל (קבוצת השווים), בלמידה מתוך אתר אין מגע עם בני קבוצת הגיל, ולכן הצורך הזה לא מסופק, ואילו קהילה לומדת מאפשרת תקשורת בלתי פורמאלית ויצירת יחסים בין חברי הקבוצה, אבל קהילה וירטואלית לא יכולה לספק את רגש החברות, את הרגשת ה"ביחד". ידוע שתלמידים אוהבים להיות ביחד בהפסקות, ולהישאר אחרי תום יום הלימודים לשם פעילות חברתית, אין עדיין באינטרנט תחליף ראוי (הצ'אט בעיקר מחזק קשרים קיימים).

זו הסיבה שבכל קהילה לומדת בה משתתפים תלמידים, רצוי ואפילו חובה להוסיף מפגשים פנים אל פנים, חלקם ללא השגחת "מבוגר אחראי".

המשך

חזרה לדף הפרוייקטים (דף ראשי)

© Moty Karniel 2001

(51) אבירם, ר'. 1999, לנווט בסערה - חינוך בדמוקרטיה פוסטמודרנית, מסדה ת"א.