עקרונות פסיכולוגיים המאפיינים למידה ממוקדת-לומד  (learner-centered)

(סקירה שנערכה על ידי קבוצת משימה של המועצה לעניינים חינוכיים באגודת הפסיכולוגים האמריקנית  (BEA) בשנת 1997)

גורמים קוגניטיביים ומטא-קוגניטיביים
גורמים ריגושיים ומוטיבציוניים
                   
גורמים התפתחותיים וחברתיים
הבדלים בינאישיים

ביבליוגרפיה
חזרה ל"טקסונומיה של למידה מרחוק-  הגדרות, תפישות, מודלים"

 

 

גורמים קוגניטיביים ומטא-קוגניטיביים

טיבו של תהליך הלמידה- למידתם של תכנים מורכבים הינה יעילה ביותר כאשר תהליך הלמידה מכוון להבניית משמעות מתוך מידע, התנסות, מחשבות ואמונות הלומד. לומדים מצליחים הינם פעילים, מונחי-מטרה, מכוונים-עצמית, ונוטלים אחריות אישית ללמידה.

מטרת הלמידה- הלומד המצליח מסוגל ליצור ייצוגי ידע קוהרנטיים ומשמעותיים לאורך זמן תוך תמיכה והנחיה חינוכית. על הלומד ליצור ולהשיג מטרות רלבנטיות התואמות את שאיפותיו האישיות והחינוכיות תוך הסתייעות במחנכים.

הבניית ידע- הלומד המצליח מסוגל לקשר מידע חדש לבסיס הידע הקודם שלו בדרכים משמעותיות. קשרים אלה עשויים להיות תוספות ידע, שינויים, או ארגון מחודש של ידע או כשרים. מחנכים עשויים לסייע בהבניית הידע באמצעות אסטרטגיות שהוכחו כיעילות, כמו מיפוי מושגים וארגון תימטי.

חשיבה אסטרטגית- הלומד המצליח מסוגל ליצור ולהשתמש ברפרטואר של אסטרטגיות חשיבה והגיון בעת השגת מטרות למידה מורכבות, ובעת פתרון בעיות, תוך שהוא מרחיב מאגר זה באמצעות רפלקציה מונחית על ידי מחנכים.

"חשיבה על חשיבה"- אסטרטגיות מטאקוגניטיביות למיון ובקרה  של אופרציות מנטליות תורמת לחשיבה יצירתית וביקורתית. הלומד המצליח מסוגל לבצע רפלקציה על אופן חשיבתו ולמידתו, להציב מטרות למידה וביצוע ברות-ביצוע, לבחור באסטרטגיות למידה מתאימות, ולפקח על ההתקדמות לקראת השגת מטרות אלה: לעקוב אחר ההצלחה ולשנות אסטרטגיות במקרה הצורך.

הקשרי הלמידה- הלמידה מושפעת מגורמים סביבתיים, כולל תרבות, טכנולוגיה וחינוך. המורה משחק תפקיד אינטראקטיבי מרכזי עם הלומד כמו גם עם סביבת הלמידה. השפעה תרבותית או קבוצתית על לומד עשויה להשפיע על משתנים חינוכיים רלבנטיים, כמו מוטיבציה, אוריינטציה ללמידה, ודרכי חשיבה.

חזרה לראש העמוד

 

 

גורמים ריגושיים ומוטיבציוניים

השפעות מוטיבציוניות ואמוציונליות על למידה- תכני הלמידה כמו גם אופני הלמידה מושפעים מהנעת הלומד. הנעה, בתורה, מושפעת ממצבו הרגשי של הלומד, אמונותיו, תחומי העניין שלו, מטרותיו, והרגלי החשיבה שלו, המשפיעים גם על איכות החשיבה של הלומד ועל עיבוד המידע שהוא מבצע במהלך הלמידה. רגשות חיוביים, כמו סקרנות, מקדמים בדרך כלל הנעה ומגבירים את הלמידה ואת ההישגים. חרדה קלה עשויה אף היא להגביר את הלמידה ואת הביצוע באמצעות מיקוד הקשב של הלומד אל מטלה מסוימת. עם זאת, רגשות שליליים עמוקים, כמו זעם, חוסר ביטחון, חרדה, ומחשבות הקשורות אליהם, כמו דאגה בנוגע לביצוע, חשש מכישלון, עונש, לעד או הדבקת תוויות מסיחים בדרך כלל את דעת הלומד, מפריעים ללמידה, ותורמים לביצוע נמוך.

הנעה פנימית ללמידה- היצירתיות של הלומד, חשיבה מסדר גבוה, וסקרנות טבעית- כל אלה תורמים למוטיבציה ללמידה. בנוסף, הנעה פנימית מעוּררת על ידי מטלות רלבנטיות לאינטרסים אישיים, אותן תופש הלומד כמענינות ומשמעותיות עבורו. אנשים לומדים, אפוא, את מה שהוא משמעותי בעבורם מבחינה אישית, ומיטיבים ללמוד כאשר הם מקבלים על עצמם מטרות מאתגרות ועם זאת בנות השגה.

השפעות ההנעה על מאמץ- רכישת כשרים וידע מורכבים דורשת מאמץ מוגבר והתנסות מונחית מצד הלומד.ללא הנעה ללמידה, לא קיימת אצל הלומד מוכנות להשקעת המאמץ הנדרש. על מחנכים לנקוט באסטרטגיות המגבירות את תפישת הלומד שמטלה מסוימת הינה חשובה ורלבנטית עבורו.

חזרה לראש העמוד

 

גורמים התפתחותיים וחברתיים

השפעות התפתחותיות על הלמידה- הלמידה הינה יעילה ביותר כאשר התפתחות דיפרנציאלית בתוך ובין תחומים פיזיים, אינטלקטואליים וחברתיים נלקחת בחשבון. בני אנוש לומדים בצורה הטובה ביותר כאשר התכנים תואמים את רמת התפתחותם ומוגשים להם באופן מהנה ומעניין.

השפעות חברתיות על הלמידה-  חלק גדול מן הלמידה מתרחש באמצעות פעילות גומלין חברתית, והלמידה מושפעת מאינטראקציות  חברתיות, יחסים בינאישיים ותקשורת עם אחרים. הלמידה מוגברת כאשר עומדת בפני הלומד הזדמנות לשתף פעולה עם אחרים בביצוע מטלות חינוכיות. סביבת למידה המזמנת אינטראקציות חברתיות, והמכבדת שונות, מעודדת חשיבה גמישה ומסוגלות חברתית, ועשויה להוביל לרמות גבוהות יותר של התפתחות קוגניטיבית, חברתית ומוסרית, ולפיתוח הדימוי העצמי. יחסים בינאישיים איכותיים , המספקים יציבות ואמון  עשויים להגביר את תחושת השייכות של הלומדים, כמו גם את הכבוד העצמי והקבלה העצמית,ומספקים, אפוא, אקלים חיובי ללמידה.

חזרה לראש העמוד

 

 

הבדלים בינאישיים

הבדלים בינאישיים בלמידה- לומדים שונים לומדים באופנים שונים. במרוצת ההתנסויות השונות אנשים מסגלים לעצמם העדפות שונות באשר לסגנון הלמידה וקצב הלמידה המתאים ורצוי להם, בנוסף על שונות הקיימת מלידה. אולם, לא תמיד מסייעות העדפות אלה ללומדים להגיע למטרות הלמידה שלהם. גורמי מפתח המסייעים ללומד במקרים אלו : המחנכים העוזרים ללומד לבחון את העדפותיו, וכן האינטראקציה בין השונות בין הלומדים לבין תנאי הלמידה והסביבה.

למידה ושונות- גורמים נוספים משפיעים על הלמידה - שפה, השתייכות אתנית, גזע, אמונות ומצב סוציואקונומי. התחשבות בגורמים אלה במערך החינוכי מגבירה את האפשרות לעיצוב ויישום סביבות למידה מתאימות.

תקנים והערכה- הצבת תקנים מאתגרים בפני הלומד, לצד ביצוע הערכה מעצבת, תהליכית ומסכמת, מהווים חלק בלתי נפרד מתהליך הלמידה. הערכה מספקת מידע על התקדמות הלומד ללומד ולמורה כאחד, וחיוני לבצעה בכל שלב ושלב בתהליך הלמידה. מומלץ שהלומד יבצע הערכה- עצמית של תהליך הלמידה, כדי להגביר את הדימוי העצמי, ההנעה והלמידה מכוונת-עצמית.

חזרה לראש העמוד

 

ביבליוגרפיה

American Psychological Association. (November 1997). Learner-Centered Psychological Principles: A Framework for School Reform and Redesign. Prepared by the Learner-Centered Principles Work Group of the American Psychological Association's Board of Edu­cational Affairs.  http://www.apa.org/ed/lcp.html