ציוני דרך בהתפתחות הלמידה מרחוק- עבר, הווה, עתיד

    חלקי המאמר

פתיח                                                     
הוראה ולמידה בהתכתבות
האוניברסיטה הפתוחה
הרדיו והטלוויזיה החינוכיים
הוראה ולמידה מבוססות אינטרנט
ומה הלאה? מגמות עתידיות
ביבליוגרפיה וובליוגרפיה


 

  למידה היוותה, מאז ומעולם, צורך אנושי בסיסי; על כן התפתחו במהלך השנים מגוון שיטות הוראה ולמידה. סביבת הלמידה כללה, בדרך כלל, מורה, תכנים, פעילויות וכדומה, אולם מאחר שמשאבים אלו לא תמיד היו זמינים, נוצר החינוך מרחוק (תירוש, 1999).

  

  הוראה ולמידה בהתכתבות

  החל מן המאה ה-18- זמן רב לפני תחילת השימוש הנרחב בתקשורת אלקטרונית- נהגו מחנכים להשתמש בחומרי למידה מודפסים וכן בשירותי הדואר לשם הוראה ולמידה בהתכתבות (Moore & Kearsley, 1996). החינוך מרחוק התבסס על למידה עצמית, באמצעות טקסטים להוראה עצמית (self instruction), בשילוב עם התקשרות בכתיבה בין הסטודנט למנחה, שנמצאו במקומות שונים (Holmberg, 1986). הניסיונות הראשונים לקיים למידה מרחוק התקיימו בחינוך העממי, במקומות רחוקים בהם האוכלוסייה הייתה דלילה, כדוגמת מרכז אוסטרליה, ניו זילנד ומרכז ארצות הברית. במקומות אלה פעלו בתי ספר קטנים ביותר, בהם התקיימה למידה בקבוצות רב-גיליות, וחלק מן הנושאים נלמדו מתחנות רדיו, בהם ישבו המורים ולימדו בתקשורת רב-כיוונית . בנוסף, שימשה הלמידה מרחוק אוכלוסיות מתמחות, שחפצו ללמוד במוסדות ידועים להכשרה מקצועית שהנגישות אליהם לא הייתה אפשרית (חן, 1998).

  בעקבות רעיונו הגאוני של סיר אייזיק פיטמן  לקיים קורסים בהתכתבות באמצעות הדואר עבור מספר בלתי מוגבל של לומדים פוטנציאליים (Phillips, 1998), פותחו תכניות חינוכיות ברחבי בריטניה, גרמניה, ארה"ב ויפן (Curran, 1997). בשנת 1900 לערך, נוסדה באוניברסיטת שיקאגו המחלקה הראשונה ללמידה בהתכתבות, וב-1911 נוסדה באוניברסיטת קווינסלנד שבאוסטרליה מחלקה ללימודים חיצוניים. ועוד לפני 1969, הפך החינוך מרחוק לפלח חשוב של החינוך הגבוה במספר מדינות.

חזרה לראש העמוד

 

 

  האוניברסיטה הפתוחה

  החל משנות ה-60 במאה העשרים, החלו אוניברסיטאות באירופה, ובעיקר בבריטניה, בכינון תקנים חדשים ובפיתוח טכניקות חדשות להוראה מרחוק. כדי להרחיב את אפשרויות ההשכלה הגבוהה, הקימה ממשלת הלייבור באנגליה את אב-הטיפוס של האוניברסיטה הפתוחה. מוסד האוניברסיטה הפתוחה (או"פ) מהווה שינוי ארגוני רדיקלי של מבנה מערכת הלמידה. למוסד מרכז לפיתוח אמצעי הלמידה וניהול הלמידה, בעוד התלמידים פזורים גיאוגרפית, ורובם מאורגנים בקבוצות למידה לפי קורסים ונפגשים מספר פעמים לצורך דיון, הנחיה ולמידה. הלמידה מרחוק מתקיימת באמצעות יחידות לימוד, מטלות ומבחנים (ממ"ח), הנשלחים בדואר אחת לשבוע, וכן באמצעות משדרי רדיו וטלוויזיה חד-כווניים (חן, 1998).

חזרה לראש העמוד

 

 

  הרדיו והטלוויזיה החינוכיים

ניסיונות אחרים של למידה מרחוק שמן הראוי להזכירם היו הרדיו החינוכי והטלוויזיה החינוכית. בשנים 1921-1922 הוענקו לאוניברסיטת סאלט לייק סיטי, לאוניברסיטת ויסקונסין וכן לאוניברסיטת מינסוטה רשיונות לייסוד תחנות רדיו חינוכיות (Saettler, 1990), וכעשר שנים לאחר מכן פירסמה אוניברסיטת ויסקונסין מחקר הערכה לציון יעילותו של הרדיו בלמידה (Levenson, 1945).

הרעיון להשתמש בשידורי טלוויזיה לצרכי חינוך עלה בשנות הששים והשבעים, ואוניברסיטת איווה החלה בשידור תכניות טלויזיה חינוכיות לראשונה בעולם (Saettler, 1990). מוסד זה התפתח בצורה זו או אחרת באירופה, במזרח הרחוק ובישראל, אולם שני גורמים עמדו בעוכריו- היעדר התאמת מועדי השידורים לזמני הלמידה בבתי הספר והמימד החד-כווני שלו. בארץ, לדוגמא, הפכה הטלוויזיה החינוכית למעשה לערוץ חלופי לטלוויזיה הכללית, ועוסקת בנושאים כלליים (חן, 1998).

חזרה לראש העמוד

 

.

  הוראה ולמידה מבוססות אינטרנט

  החל מאמצע שנות השמונים של המאה העשרים הלך וגדל מספר המוסדות להשכלה גבוהה שביצעו אופנים שונים של הוראה מרחוק, והמשאבים הוסטו לעבר הוראה ולמידה באמצעות רשתות מחשבים. קרן המדע הלאומית בארה"ב (NSF) זימנה לאוניברסיטאות גישה לאינטרנט, וכך סיפקה למחנכים אמצעי הוראה ולמידה רבי עצמה, שנבדלו ללא הכר מאמצעי התקשורת האלקטרוניים הקודמים. זמינותו של התקשוב בכל מקום- בחינוך הגבוה, בבתי-הספר, בעבודה, ואף בבתים- הביא בסוף שנות ה-80 ותחילת ה-90 לשינויים מהירים בדפוסי הקשרים החברתיים והמדיניים בין אנשים ומוסדות.

   כבר מראשית היווסדה נערכו ניסיונות לשילוב האינטרנט בחינוך. השילוב של יכולות העברת מולטימדיה, ממשק ויזואלי ידידותי, תמיכה בחיפוש ואחזור מידע יעיל, והאפשרות לתקשורת סינכרונית וא-סינכרונית  נחשבו כאמצעי רב-עוצמה למימוש מטרות חינוכיות (1997, Khan). מספר סיבות הביאו להתפתחות למידה מרחוק מבוססת אינטרנט. ראשית, ההתפתחות הטכנולוגית המואצת, שהתאפיינה בפיתוח אמצעי תקשורת אינטראקטיביים, הביאה לפיתוח שיטות הוראה חדשניות מתקדמות באמצעים טכנולוגיים חדשים. שנית, ההוראה מרחוק עונה על מגוון צרכי לומדים בארצות גדולות בעלות אוכלוסיות הטרוגניות ופיזור אוכלוסין רחב. כן משרתת ההוראה מרחוק לומדים מבוגרים, השואפים להשלים ולהרחיב את השכלתם, אך אין באפשרותם לעשות כן במסגרות קונבנציונליות בקמפוס בשל אילוצי משפחה, עבודה ואחרים. ובנוסף נתרמות אוכלוסיות קטנות ומיוחדות, כמו נכים, אסירים, לומדים ממיעוטים אתניים וגזעיים, ותושבים ארעיים. שלישית, לאוניברסיטאות, במיוחד למרוחקות שביניהן, צורך כלכלי להרחיב את מספר הלומדים כדי להגיע למקורות הכנסה נוספים. רביעית, הצרכנים- הלומדים עצמם מעוניינים בדרך למידה זו, מאחר שהדרישה בשוק העבודה כיום הינה לרמת השכלה גבוהה (חן, 1998).

 ניתן לעיין בציר זמן בהתפתחות הלמידה מרחוק כאן   וכאן.

 

 

חזרה לראש העמוד

 

 

  ומה הלאה?- מגמות עתידיות

במאה ה-21 מתחוללים שינויים דרמטיים בשטח החינוך הגבוה בארה"ב ובעולם כולו בעקבות מספר אירועים. ראשית, חלו שינויים מקיפים בכלכלה האמריקנית, שהביאו להפחתה בעלויות הייצור וההפצה של מוצרים. בנוסף, מתחוללת "מהפכת הידע", לפיה לידע תרומה עצומה  לשגשוג הכלכלי, ועל כן הופכת הכלכלה לתלויה בבסיסי ידע לשם הגברת היצרנות. בפרק הפתיחה לספרו "כלכלת הידע", מציין העורך דייל ניף (Dale Neef, 1998), כי "הגידול העצום בשירותים עתירי-כישורים ועתירי-טכנולוגיה... עשוי לחולל שינויים מהפכניים ובלתי צפויים באורח חיינו ובדפוסי העבודה, בדומה לשינויים הקיצוניים שהתחוללו כתוצאה מהמעבר מחברה כלכלית למתועשת במאה ה-19".

   לדעת אשר עידן (2001), למידה מרחוק הינה צורה חדשה של רכישת השכלה, מעין שילוב של יתרונות הספר והכיתה גם יחד, העשויה לענות על הצורך להסבת עובדים רבים לסוגי הכשרה נדרשים חדשים. בצורתה העתידית על למידה מרחוק לשקף המרה של הכיתה המסורתית לכיתה וירטואלית, ולאפשר פעולות מתוחכמות כמו סיורים וירטואליים מודרכים וסיעור מוחין וירטואלי, כדוגמת המתרחש באתרים www.thebrain.com       www.groovenetworks.com . לדעתו, אנו מצויים כבר בדור השני של הלמידה מרחוק, המתאפיין ב"יישור קו" של תקנים ותכנים, אשר מאפשר פעולת גומלין בין ספקי למידה מרחוק, וכן בהתאמת תכנים ליחידים וקבוצות באמצעות פלטפורמת XML. הלמידה מרחוק (EL) חוברת יחד עם תחום ניהול הידע (KM) ליצירת דיסציפלינה חדשה- ELKM. בעתיד תהיה, אפוא, אפשרות לבנות חבילות למידה לכל דורש, להסתייע באינטליגנציה מלאכותית, לנבא רצונות הלומד באמצעות רשתות עצביות, וליצור קשר מתוחכם בין הלומד לצרכי הארגון.

  ג'ונסטון (Johnstone, 2002) טוענת לחשיבות הקטנת עלויות ושיתוף במשאבי הידע האנושי כדי להביא להעצמת החינוך מרחוק ברחבי ארה"ב. לדעתה היזמה, המהפכנית לכשעצמה, שנקט המכון הטכנולוגי במסצ'וסטס- (MIT OpenCourseWare (OCW- לפתוח את הקורסים שלו לקהל הרחב, ממחישה שיתופיות של ידע בעלות נמוכה. היא מוסיפה, כי על העוסקים במלאכת החינוך מרחוק מוטלת החובה למצוא מודלים חדשים לשיתוף במשאבים, מאחר שלא די בהעלאת חומרים מקוונים לרשת כדי להבטיח שהמעונינים יהיו מיומנים דיים באופן הגישה אליהם.

   נחמיאס ומיודוסר (2001) צופים, כי בעקבות שילוב האינטרנט בחינוך תחול התפתחות משמעותית במספר תחומים חינוכיים, בהנחה כי תהליך הטמעת האינטרנט בחינוך עודנו בחיתוליו. בתחום פיתוח תכניות לימודים- קיימת אפשרות לעריכת שינויים מהותיים בסוגיות רבות-חשיבות, כמו גם הצורך לעדכן גישות ותיאוריות מסורתיות, תוך התייחסות לדרכי ארגון הידע, השפעת אופני ייצוגו, ועדכון התפישות הרלבנטיות; תחום הלמידה השיתופית- האינטרנט תורמת לשינויים משמעותיים במהלך הלמידה בקבוצות, ואף לתצורתה. כך למשל, לחברי הקבוצה היכולת למלא מספר תפקידים ולהופיע במגוון זהויות, וכן לדון בסוגיות שונות באופן א-סינכרוני, תוך ניצול היתרונות הגלומים באופן תקשורת זה (לדוגמא, אפשרות הכנה מראש); תחום קהילות הלמידה- הקהילה הלומדת מבוססת על שלושה מרכיבים משולבים: קהילה וירטואלית (הממד החברתי), מתארחת בסביבה וירטואלית (הממד הטכנולוגי), ומממשת תכנים פדגוגיים (הממד החינוכי) (Oren at al., 2000). כיום מתפתחות קהילות וירטואליות על פי תפישות חדשניות, המקדמות תהליכי למידה מתקדמים ותקשורת בין חברי הקהילה; תחום השפה החזותית- מאז ומתמיד שימשה השפה החזותית אמצעי משמעותי לייצוג הסביבה. הטכנולוגיות  החזותיות המתקדמות בנות-זמננו, כמו מולטימדיה, מאפשרות העברת מסרים תרבותיים, פיתוח שפות חזותיות לתכנות, מערכות למידה מבוססות סמלים, פיתוח חומרי למידה הנשענים על חומרים חזותיים, וכן היענות ללומדים בעלי צרכים מיוחדים; תחום הלמידה מרחוק- אנו עדים לכינונן של אפשרויות למידה רב-כיווניות, כדוגמת ועידת חוזי, לצד משאבים ומסגרות וירטואליים מגוונים.

חזרה לראש העמוד

 

ביבליוגרפיה וובליוגרפיה


 חן, ד. (1998). תקשוב החינוך. אוניברסיטת תל-אביב: בית ספר לחינוך.

 נחמיאס, ר.  ומיודוסר, ד. (2001). שילוב אינטרנט בחינוך. אאוריקה, 14, ספטמבר 2001.

עידן, א. (2001). E-Learning עתיד הלמידה ומוסדותיה. אאוריקה, 14, ספטמבר 2001.

תירוש, א. (1999). מאפייני למידה מרחוק אפקטיבית. עבודת גמר לקבלת תואר מוסמך במדעי הרוח.
   אוניברסיטת תל-אביב, תל אביב.

Curran, C. (1997). ODL and traditional universities: dichotomy or convergence?. European Journal of Education, 32 (4), 335-346.

Holmberg, B. (1986). Theory and Practice of distance Education. Routledge, London.

Johnstone, S. M. (2002). Hopes for Distance Learning in 2002. Syllabus, January 2002.      http://www.syllabus.com/syllabusmagazine/article.asp?id=5917

Khan, B. (1997). Web-based instruction: what is it and why is it. In B. Khan (Ed.), Web-based Instruction.  Englewood Cliffs, NJ: Educational Technology Publications.

Levenson, W. B. (1945). Teaching through radio. NY: Rinehart & Company Inc.

Moore, M G., & Kearsley, G. (1996). Distance Education: A systems view. Belmont, CA: Wadsworth.

Neef, D. (1998). The knowledge economy: Resources for the knowledge-based economy. Boston, MA: Butterworth-Heinemann.

Oren, A., Nachmias, R., Mioduser, D. and Lahav, O. (2000). Learnet - a model for virtual learning communities in the World Wide Web. International Journal of Educational Telecommunication, 6(2), 141-158. http://muse.tau.ac.il/publications/learnets.html  

Phillips, V.(1998). Virtual classrooms, real education. Nation's Business, 86 (5), 41-44.

Saettler, P. (1990). The evolution of American educational technology.

חזרה לראש העמוד