קריטריון	חוק יסוד	חוק רגיל
תוכן	מבטאים ערכי יסוד של המדינה - יהודית ודמוקרטית . קובעים את מבנה המשטר, סמכויות רשויות השלטון ומערכת הגומלין בין הרשויות וכמו כן מבטיחות את זכויות האדם והאזרח בהתאם לערכי היסוד של המדינה.	קובע מה מותר ואסור במדינה בתחומים שונים.
צורה	בכותרת מופיע חוק יסוד. החוק מנוסח בכלליות משאיר את הפרטים לחקיקה רגילה. ולא מצוינת שנת החקיקה .	מפורט. מצוינת שנת החקיקה שכן חקיקה מאוחרת מבטלת חקיקה קודמת באותו נושא.
מעמד	מעמד על נוצר בעזרת - שריון סעיפי החוק - שינוי ברוב מוחלט [ יותר ממחצית הח"כ 61].פסקת הגבלה - [סעיף כובל] המחוקק לא יכול לחוקק חוק הסותר את הערכים והעקרונות הבאים לידי ביטוי בחוק היסוד אלא אם כן : * החוק הולם את ערכי המדינה. * נחקק לתכלית ראויה. * פוגע בעקרונות חוק היסוד במידה שאינה עולה על הנדרש.	ישנם חוקים רגילים שאין לשנותם אלא בקולותיהם של רוב חברי הכנסת [61] כך שהכנסת קובעת סעיף כובל גם בחוק רגיל [חוק להגנה על השקעות הציבור בנכסים פיננסיים] למשל.

*	למרבית חוקי היסוד אין מעמד על מאחר שאף אחד מהם לא זכה ל"שריון" מלא כך שלא ניתן יהיה לשנותו ברוב מיוחד של הח"כ. קיים שריון של סעיפים בודדים ביותר בחוקי היסוד.
*	עדיפותם של חוקי היסוד על פני חקיקה מאוחרת יותר קיימת רק באותם מקרים שבהם מדובר ב"סעיף כובל" או ב"סעיף משוריין" בחוק יסוד שלגביו נקבע, במפורש, שאין לשנותו אלא ברוב מיוחד.
*	אך גם שם לעיתים קיימת פסקת התגברות המאפשרת לכנסת לחוקק חוק רגיל הפוגע בהם.
*	מעמדם המשפטי יתחזק רק שיחוקקו בעתיד את הצעת חוק יסוד : החקיקה, שתפקידו לתת עדיפות לחוקי יסוד על חוקים רגילים.
*	חוק היסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק מעגנים את הערכים של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

       

 

 

עובד על ידי חנה קרניאל דרורי