*
*
*
*

הגורמים לשסע בין דתיים ללא דתיים :



הגדרת צביונה של המדינה כמדינה יהודית:

המחלוקת היא על אופי הקשר בין הדת והמדינה. כל שסע חושב שהמדינה צריכה לתפקד בדרך מסוימת . מי שהשקפת עולמו היא חילונית - מדינת ישראל צריכה להיות לאומית תרבותית, השואבת מהמסורת היהודית, אולם בעיקרה צריכה להיות מדינה חילונית; ומי שעל פי השקפתו הדתית, מדינת ישראל צריכה להיות יהודית במשמעות דתית - לאומית או במובן מדינת תורה.

מקום ההלכה היהודית ועקרונות המשפט העברי

הגורמים לשסע בין דתיים ללא דתיים:

שילוב חקיקה דתית במערכת החוקים של מדינת ישראל. *
צביונה של השבת ברשות הרבים. *
הכרה במעמדם של הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי. [הציבור הדתי והממסד האורתודוכסי - מתנגדים. *
הגדרה מיהו יהודי. *
שירות בחורי ישיבות חרדיות בצה"ל. קיימת מחלוקת באשר לדחיית השירות הצבאי ואף לשחרור בחורי ישיבות חרדיות משירות בצה"ל.
*
התערבות הממסד הרבני בפוליטיקה הישראלית. המחלוקת היא על פסקי הלכה ע"י רבנים בנושאים השנויים במחלוקת פוליטית בחברה הישראלית.[ התנגשות בין החוק הישראלי לבין חוקי ההלכה]. *
סוגיית ההתיישבות ביש"ע - האידיאולוגיה של א"י השלמה - התחזקה בקרב הציבור הדתי הלאומי. חלק מהציבור הדתי הלאומי אינו מוכן לוותר על ההתיישבות היהודית ביש"ע - משום קדושת ארץ ישראל. חלק מהציבור החילוני מוכן לוותר על חלקים מיש"ע כדי לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני. *

 

זהו שסע חופף [ מצטבר] - הוויכוח הפוליטי מחריף את השסע בין דתיים לחילוניים בשל החפיפה בין השסע הפוליטי ובין השסע הדתי.

דרכי ביטוי השסע - עוינות המתפתחת ל:

מנגנונים של משא ומתן ופשרה כמעט אינם מופעלים. 

יש שימוש תכוף בפניות לבית משפט על מנת שיכריע במחלוקת.

כאשר אין מקבלים את הכרעות בתי המשפט בנושאי המחלוקת וכאשר אין מצייתים לחוקם ממניעי דת, קיים חשש לפגיעה בשלטון החוק בישראל !!!

דרכי התמודדות עם השסע - בין דתיים לחילוניים : 

דמוקרטיה הסדרית - הימנעות מהכרעה ברורה במחלוקות. הסדר לא בא לפתור . בהסדר הסטטוס קוו . *
הימנעות מהחלטות רוב חד צדדיות - הטיפול בשאלות השנויות במחלוקת עקרונית מועתק מהמישור הלאומי למישור המקומי. [פתיחת בתי קולנוע בשבת הועברה לסמכות הרשות המקומית]. *
מתן אוטונומיה לקבוצות השונות לנהל את ענייניהם באופן עצמאי בעניינים מוגדרים. [חינוך ;דת]. *
קואליציות רחבות במיוחד - שיתוף נציגי המחנות היריבים. *
העברה לבתי המשפט - שיכריע בנושאי המחלוקת. הפוליטיקאים מתנערים מאחריות ומניחים את הערמונים לפתחו של בית המשפט שנתפס כאובייקטיבי ומנוטרל מלחצים. וזאת בתנאי שמערכת המשפט לא תרבה להתערב שכן אז זה ייתפס כאקטיביזם שיפוטי. *
יצירת מכנה משותף בין הקבוצות בחברה - מנטרלת מיליטנטיות - תחושה של אויב משותף. - איום מבחוץ. - מגמד את המחלוקות מבפנים.  *




        
 
 
עובד על ידי חנה קרניאל דרורי
                 




Site Meter

 

לדף הפתיחה של חנה קרניאל דרורי