הגורמים לשסע בין דתיים ללא דתיים :
הגדרת צביונה של המדינה כמדינה יהודית:
המחלוקת היא על אופי הקשר בין הדת והמדינה. כל שסע חושב שהמדינה צריכה לתפקד בדרך מסוימת . מי שהשקפת עולמו היא חילונית - מדינת ישראל צריכה להיות
לאומית תרבותית, השואבת מהמסורת היהודית, אולם בעיקרה צריכה להיות מדינה חילונית; ומי שעל פי
השקפתו הדתית, מדינת ישראל צריכה להיות יהודית במשמעות
דתית - לאומית או במובן מדינת תורה.

מקום ההלכה היהודית ועקרונות המשפט העברי
הגורמים לשסע בין דתיים ללא דתיים:
| שילוב חקיקה דתית במערכת החוקים של מדינת ישראל. | * |
| צביונה של השבת ברשות הרבים. | * |
| הכרה במעמדם של הזרם הקונסרבטיבי והזרם הרפורמי. [הציבור הדתי והממסד האורתודוכסי - מתנגדים. | * |
| הגדרה מיהו יהודי. | * |
|
שירות בחורי ישיבות חרדיות בצה"ל. קיימת מחלוקת באשר לדחיית השירות הצבאי ואף לשחרור בחורי ישיבות חרדיות משירות בצה"ל. |
* |
| התערבות הממסד הרבני בפוליטיקה הישראלית. המחלוקת היא על פסקי הלכה ע"י רבנים בנושאים השנויים במחלוקת פוליטית בחברה הישראלית.[ התנגשות בין החוק הישראלי לבין חוקי ההלכה]. | * |
| סוגיית ההתיישבות ביש"ע - האידיאולוגיה של א"י השלמה - התחזקה בקרב הציבור הדתי הלאומי. חלק מהציבור הדתי הלאומי אינו מוכן לוותר על ההתיישבות היהודית ביש"ע - משום קדושת ארץ ישראל. חלק מהציבור החילוני מוכן לוותר על חלקים מיש"ע כדי לפתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני. | * |
|
זהו שסע חופף [ מצטבר] - הוויכוח הפוליטי מחריף את השסע בין דתיים לחילוניים בשל החפיפה בין השסע הפוליטי ובין השסע הדתי. |
דרכי ביטוי השסע - עוינות המתפתחת ל:
מנגנונים של משא ומתן ופשרה כמעט אינם מופעלים.
יש שימוש תכוף בפניות לבית משפט על מנת שיכריע במחלוקת.
|
כאשר אין מקבלים את הכרעות בתי המשפט בנושאי המחלוקת וכאשר אין מצייתים לחוקם ממניעי דת, קיים חשש לפגיעה בשלטון החוק בישראל !!! |
דרכי התמודדות עם השסע - בין דתיים לחילוניים :
| דמוקרטיה הסדרית - הימנעות מהכרעה ברורה במחלוקות. הסדר לא בא לפתור . בהסדר הסטטוס קוו . | * |
| הימנעות מהחלטות רוב חד צדדיות - הטיפול בשאלות השנויות במחלוקת עקרונית מועתק מהמישור הלאומי למישור המקומי. [פתיחת בתי קולנוע בשבת הועברה לסמכות הרשות המקומית]. | * |
| מתן אוטונומיה לקבוצות השונות לנהל את ענייניהם באופן עצמאי בעניינים מוגדרים. [חינוך ;דת]. | * |
| קואליציות רחבות במיוחד - שיתוף נציגי המחנות היריבים. | * |
| העברה לבתי המשפט - שיכריע בנושאי המחלוקת. הפוליטיקאים מתנערים מאחריות ומניחים את הערמונים לפתחו של בית המשפט שנתפס כאובייקטיבי ומנוטרל מלחצים. וזאת בתנאי שמערכת המשפט לא תרבה להתערב שכן אז זה ייתפס כאקטיביזם שיפוטי. | * |
| יצירת מכנה משותף בין הקבוצות בחברה - מנטרלת מיליטנטיות - תחושה של אויב משותף. - איום מבחוץ. - מגמד את המחלוקות מבפנים. | * |