חוק האזרחות וחוק השבות כחלק מהיסודות החוקתיים במדינת ישראל

חוק השבות

בהכרזה העצמאות נאמר :

1. " אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל".
2. " מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות".

בכך נקבעו שני עקרונות יסוד חוקתיים של מדינת ישראל :

1. מדינת ישראל היא מדינה יהודית.
2. יהודים בכל העולם הם אזרחים בכוח של מדינת ישראל וזכאים לעלות אליה.
מבטא זכות טבעית של כל יהודי לחיות במדינתו.

בשנת תש"י [1950] קיבלה הכנסת חוק המבטא את שני עקרונות אלה: חוק השבות. האומר כי כל יהודי זכאי לעלות לארץ ישראל. החוק התקבל ללא התנגדות. הזכויות מוקנות גם לילד ולנכד של יהודי, לבן זוג של יהודי ולבן זוג של ילד ושל נכד של יהודי. להוציא אדם שהיה יהודי והמיר דתו מרצון.

הגבלות על העלייה : מי לא יכול לעלות:

• עלול לסכן בריאות הציבור או ביטחון המדינה.
• בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור.
• פועל נגד המדינה.

מחלוקות שעורר החוק ולא נפתרו

• הגדרה מיהו יהודי
• העדפת יהודים על פני לא יהודים.

ביחס לגישות העוסקות באופי היהודי של מדינת ישראל.

• על פי גישה 1 - גישת מדינת תורה וגישה 2 דתית לאומית - יהודי הוא כל מי שנולד לאם יהודייה או שהתגייר כהלכה [הגישה האורתודוכסית].
• לפי גישה -3 תרבותית לאומית - יהודי מי שאחד מהוריו יהודי או קיבל חינוך יהודי או מגדיר עצמו כיהודי מבחינה תרבותית לאומית.

בשנת 1970 בעקבות בג"צ רופאייזן ובג"צ שליט 1968הוגדר מחדש יהודי :

יהודי - מי שנולד לאם יהודייה או שנתגייר והוא לא בן דת אחרת

הסבר הבג"צים:

בג"צ רופאיזן - יהודי מומר ביקש הכרה כיהודי מכוח חוק השבות. בגלל שהוא חש כיהודי וגם על פי ההלכה הוא יהודי כי נולד יהודי / עתירתו נדחתה - בגלל שהתנצר. [בן דת אחרת]

בג"צ שליט [69] רב סרן שליט, קצין בצה"ל עתר בשנת 1968 לבג"צ נגד שר הפנים, על שסרב לרשום את ילדיו כבני הלאום היהודי וכחסרי דת, משום שאמם אינה יהודיה והצהירה על עצמה כחסרת דת.
שליט נימק את עתירתו בכך שהוא מתכוון לחיות בארץ עם משפחתו ולחנך את ילדיו כיהודים.
בג"צ קיבל את העתירה ברוב של חמישה שופטים לעומת ארבעה, וקבע שעל משרד הפנים לרשום את הילדים כיהודים.
הנימוק לפסיקה היה שאין לתת פרשנות דתית למושג "יהודי" בסעיף הלאום בחוק שהוא במהותו חילוני. מי שמצהיר שהוא יהודי ואינו בן דת אחרת ירשם כיהודי. [בתנאי שההצהרה נאמרה בתום לב].

העתירה הביאה לתיקון חוק השבות 1970, פסיקת בג"צ עוררה סערה בקרב הציבור היהודי בארץ, ובעקבותיו הוכנס בשנת 1970 התיקון לחוק השבות, הנותן לראשונה הגדרה דתית הלכתית למושג מי הוא יהודי: "יהודי הוא מי שנולד לאם יהודיה, או נתגייר ואינו בן דת אחרת"

* בעיית הגיור בישראל לא נפתרה.
בחו"ל קיים גיור לפי כל הזרמים ומי שהתגייר בכל אחד מהזרמים מוכר בישראל ללא קשר לסוג הגיור.

       

עובד על ידי חנה קרניאל דרורי