המשטר והפוליטיקה בישראל

הפרדת רשויות בישראל : פיזור העוצמה, איזונים ובלמים – מטרות.
44

הכרת מערכת היחסים בין שלוש הרשויות והבנה שמערכת יחסים זו נועדה להגביל את השלטון בדרך של איזונים ובלמים. בכך בא לידי ביטוי עקרון הפרדת הרשויות	*

הבנה שכפיפות כל רשויות השלטון בפני החוק היא תנאי לקיום מערכת איזונים ובלמים המגבילה את רשויות השלטון בפעילותן.	*

הבנה שבישראל, במסגרת מערכת היחסים בין שלוש רשויות השלטון, יש גם עירוב סמכויות ותפקידים.	*

הבנת משמעות ההיגד "לכל רשות יש סמכות ייחודית אך לא סמכות מוחלטת" וידע להדגים זאת מהמציאות הפוליטית.	*

שלוש רשויות שלטוניות

בין שלוש רשויות השלטון : עירוב סמכויות.


הפרדת רשויות – פיזור עוצמה.	*

פיזור מונע ריכוז כוח בידי רשות אחת ומתוך כך מונע עריצות ושרירותיות של השלטון ומבטיח הגנה על זכויות האדם והאזרח.	*

כפיפות כל רשויות השלטון בפני החוק היא תנאי לקיום מערכת איזונים ובלמים המגבילה את השלטון.	*

במסגרת מערכת היחסים בין שלוש הרשויות לכל רשות סמכות ייחודית אך לא מוחלטת, יש עירוב סמכויות בתחומים שונים.	*

כך מובטחת :

סמכות חקיקה

רשות שופטת – עוסקת בחקיקה שיפוטית, בנושאים שאין לגביהם חוק מפורש, כמו זכויות האדם והאזרח : חופש הביטוי, חופש העיתונות. זכויות אלו הוכרו בפסקי דין עקרוניים של בית המשפט העליון.
בפסיקה זו בית המשפט יוצר מגילת זכויות שיפוטיות המנחה את רשויות השלטון.
הכרה זו של בית המשפט בזכויות היסוד אין בה כדי לבטל או חוק או למנוע חקיקת חוק , גם אם מדובר בחוק שיש בו פגיעה קשה בזכויות אדם ואזרח.

הממשלה
1) יוזמת הצעות חוק כדי לקדם את מטרותיה וליישם את מדיניותה.
2) הממשלה נהנית מרוב בכנסת ובכך הממשלה חלק מהרשות המחוקקת, ולכן יש ביכולתה להעביר חקיקה או למנוע אותה.
3) לממשלה יש סמכות נרחבת בתחום חקיקת המשנה – תקנות, חוקי עזר, צווים וחקיקת חירום.

סמכות ביצועית

סמכות שיפוטית

חברי הכנסת – הרשות המחוקקת – מכהנים בממשלה – הרשות המבצעת –כסגני שרים וכשרים.

עובד על ידי חנה קרניאל דרורי