תפיסות שונות ביהדות

חילוני תרבותי	החברה המסורתית	רפורמים	קונסרבטיביים	דתי לאומי	חרדים	יחס ל…
רואים ביהדות תרבות לאומית שמבוססת על מוצא, היסטוריה תרבות וגורל משותף. זיקתם ליהדות נעדרת תוכן דתי. אין להם מחויבות לאמונה או אורח חיים דתי.	יש ביניהם המקיימים מצוות רבות, ויש המקיימים מצוות אחדות. בעיקר קיום מצוות בקשר לחגים וטכסים. קיום מצוות בעיקר מהזיקה לעם היהודי ולמורשת.	אינם רואים עצמם מחויבים לקיום מצוות. הפרט רשאי וחייב להכריע על עיצוב חייו הרוחניים.	ההלכה – בסיס לחיים יהודיים – גם אם אישית אינו מקיים כל פרט.	ההלכה היהודית מחייבת ומנחה אותו בחיי היום יום. (תורת ישראל, עם ישראל וא"י.)	מתוך אמונה – חובה לקיים את המצוות הקב"ה כפי שהן כתובות ומפורשות בספרי הקודש.	קיום מצוות
כן. מקבלים "דת אזרחית" המבוססת על מוטיבים דתיים שעברו תהליך של חילון והפכו לסמלים לאומיים.	כן. מקבלים את השבת והחגים היהודיים אך מקנים להם תכנים חדשים רלוונטיים.	כן. הם מחפשים דרכים נוספות וחדשות לעיצוב התפיסה היהודית הדתית.	פסקי ההלכה של זרם זה מתבססים על ההלכה ומותאמים לחיים המודרניים.	לא	לא	שינויים בהלכה
גם נישואים אזרחיים.	מתנגדים לנישואיי תערובת. חלק מהרבנים אינו פוסל "פסולי חיתון".	מתנגדים לנישואיי תערובת. חלק מהרבנים אינו פוסל "פסולי חיתון".	מתנגדים לנישואיי תערובת. חלק מהרבנים אינו פוסל "פסולי חיתון".	על פי ההלכה – על מנת למנוע פילוג. חוק בתי דין רבניים	על פי ההלכה בלבד. חוק בתי דין רבניים.	יחס לנישואים
יחס ליברלי. שווה לגבר בזכויות ובחובות –יכולה להיות רבת, וכל תפקיד מנהיגותי בקהילה.	יותר שוויוני.	שווה לגבר בזכויות ובחובות –יכולה להיות רבת, וכל תפקיד מנהיגותי בקהילה.	שווה לגבר בזכויות ובחובות –יכולה להיות רבת, וכל תפקיד מנהיגותי בקהילה.	לא יעשו שינויים כדי לקדם את מעמד האישה במידה וזה נוגד את ההלכה. אפשר לשנות במידה ואין סתירה עם ההלכה [טוענות רבניות]	מקומה של האישה בבית פנימה.	יחס לאישה
להקל להכיר גם בגיור שנעשה ע"י רבנים קונסרבטיבים ורפורמים.		לדעתם צריך להכיר בגיור של הרבנים שלהם.המתגייר אינו חייב לקבל עליו עול מצותת כמתחייב על פי ההלכה.	מתגייר על פי ההלכה.	גיור כהלכה.	על פי ההלכה – גיור מחמיר	יחס לגיור
נגד כפיה דתית.	מתנגדים לחקיקה דתית שתכפה אורח חיים דתי על הפרט.	מתנגדים לכפייה דתית. נאבקים לחופש דת, להנהגת פלורליזם דתי ולהכרה בכל הזרמים הדתיים על ידי המדינה ומוסדותיה	מתנגדים לכפייה דתית. נאבקים לחופש דת, להנהגת פלורליזם דתי ולהכרה בכל הזרמים הדתיים על ידי המדינה ומוסדותיה.	חיובי. כי קיומו של העם היהודי הוא בעל משמעות רק אם בני העם מזדהים עם התורה..	חיובי. כי קיומו של העם היהודי הוא בעל משמעות רק אם בני העם מזדהים עם התורה..	יחס לכפייה דתית
רואים בחקיקה דתית פגיעה בזכות לחופש דת וחופש מדת, ופגיעה בזכות של כל אדם לקבוע את אורח חיו. מתנגדים לכל חקיקה דתית המחייבת את היחיד או את הציבור החילוני.	חלק מתנגדים לחקיקה דתית שאין בה זיקה לשמירה על שלמותו ואחדותו של העם.חלק תומך בחקיקה דתית בנושא המעמד האישי.	דרכים נוספות לעיצוב התפיסה היהודית דתית. מתנגדים לחקיקה דתית שאין לגביה הסכמה לאומית רחבה. נאבקים למען חופש דת והנהגת פלורליזם דתי, הכרה בזרמים השונים ביהדות.	מחפשים דרכים נוספות לעיצוב התפיסה היהודית דתית. מתנגדים לחקיקה דתית שאין לגביה הסכמה לאומית רחבה. נאבקים למען חופש דת והנהגת פלורליזם דתי, הכרה בזרמים השונים ביהדות.	מבקשים לשלב בחוקי המדינה את המשפט העברי והמורשת היהודית יחד עם ערכים והעקרונות הדמוקרטיים. כאשר קיימת התנגשות חלק מהם יעדיפו חקיקה יהודית. רק חקיקה דתית תאפשר להם להשתלב בחברה הישראלית ולקיים בו זמנית אורח חיים דתי, - דוגמא פקודת מאכל כשר לחיילים – מאפשרת לצעירים דתיים לשרת בצבא.	חקיקה דתית שתשפיע על אורח החיים ועל צביון המדינה.	יחס לחקיקה דתית
בעיני החילוניים פסיקת רבנים בנושאים השנויים במחלוקת בחברה הישראלית מהווה פגיעה בשלטון החוק בישראל ואיום על קיום הדמוקרטיה	פסיקת רבנים בנושאים השנויים במחלוקת בחברה הישראלית מהווה פגיעה בשלטון החוק בישראל ואיום על קיום הדמוקרטיה	פסיקת רבנים בנושאים השנויים במחלוקת בחברה הישראלית מהווה פגיעה בשלטון החוק בישראל ואיום על קיום הדמוקרטיה	פסיקת רבנים בנושאים השנויים במחלוקת בחברה הישראלית מהווה פגיעה בשלטון החוק בישראל ואיום על קיום הדמוקרטיה.	לעיתים בהתנגשות בין חקיקה דמוקרטית לחקיקת רבנים – פסקי ההלכה של הרבנים עליונים.	חלקם שוללים שלילה מוחלטת את המדינה. רואים בפסקי רבנים פסיקה עליונה. [כמו אי פינוי שטחים.]	התערבות הממסד הרבני בפוליטיקה הישראלית
הפרדה בין דת ומדינה. על פי ההזדהות עם העם היהודי ותרומתו למדינת ישראל.	הגדרה דתית.	יהודי לפי ההגדרה ההלכתי אך לא דווקא מי שמקיים את כל המצוות. גם יהודי חילוני הוא דתי מכיוון שהוא מקיים חלק מהמצוות.	לפי ההגדרה ההלכתי אך לא דווקא מי שמקיים את כל המצוות. גם יהודי חילוני הוא דתי מכיוון שהוא מקיים חלק מהמצוות	יהודי לפי ההגדרה ההלכתי אך לא דווקא מי שמקיים את כל המצוות. גם יהודי חילוני הוא דתי מכיוון שהוא מקיים חלק מהמצוות.	הגדרה הלכתית. יהודי הוא רק מי שנולד לאם יהודייה או מי שהתגייר על פי ההלכה. עבר מילה, טבילה וקיבל על עצמו לקיים מצוות.	מיהו יהודי
רואים בשבת יום מנוחה מעבודה, יום המיועד למשפחה, לבילוי ולהנאה, והוא מעוניין בשירותי בידור, תיירות ותחבורה ציבורית בשבת, על מנת שיוכל ליהנות מיום זה.	מחייבים את הסכם "הסטאטוס קוו".	סמל לעם היהודי. יום קדוש. יש להקדישו למשפחה, לתפילה וללימוד תורה	סמל לעם היהודי. יום קדוש. יש להקדישו למשפחה, לתפילה וללימוד תורה	סמל לעם היהודי. יום קדוש. יש להקדישו למשפחה, לתפילה וללימוד תורה	סמל לעם היהודי. יום קדוש. יש להקדישו למשפחה, לתפילה וללימוד תורה.	צביון השבת ברבים : [עבודה, תחבורה קולנוע ]
רואים באי שירות בצה"ל אי רצון להשתתף בחובות המשותפות לחברה היהודית הישראלית, וחלקם רואים בכך ביטוי של תחושת ניכור מצד החרדים כלפי המדינה	רואים באי שירות בצה"ל אי רצון להשתתף בחובות המשותפות לחברה היהודית הישראלית, וחלקם רואים בכך ביטוי של תחושת ניכור מצד החרדים כלפי המדינה	רואים באי שירות בצה"ל אי רצון להשתתף בחובות המשותפות לחברה היהודית הישראלית, וחלקם רואים בכך ביטוי של תחושת ניכור מצד החרדים כלפי המדינה	רואים באי שירות בצה"ל אי רצון להשתתף בחובות המשותפות לחברה היהודית הישראלית, וחלקם רואים בכך ביטוי של תחושת ניכור מצד החרדים כלפי המדינה	רואים באי שירות בצה"ל אי רצון להשתתף בחובות המשותפות לחברה היהודית הישראלית, וחלקם רואים בכך ביטוי של תחושת ניכור מצד החרדים כלפי המדינה.	החרדים רואים בניסיון לגייסם אי התחשבות ברגשותיהם ובאורח חייהם והתרסה נגד הערך העליון של לימוד תורה. החרדי רואה בלימוד תורה אמצעי שנועד להגן על עם ישראל.	שירות בחורי ישיבות חרדיות בצה"ל
יהודית לאומית תרבותית [3]	דתית לאומית [2]	דתית לאומית [2]	דתית לאומית [2]	דתית לאומית [2]	מדינת תורה [1]	גישה למדינת ישראל

עובד על ידי חנה קרניאל דרורי