המשטר והפוליטיקה בישראל

הכנסת היא הרשות המוסמכת לחוקק חוקים שבאמצעותם נקבעות הנורמות :
דרכי ההתנהגות וסדרי השלטון במדינה.
החוקים מחייבים הן את האזרחים והן את רשויות המדינה.
על פי עקרון שלטון החוק, כולם כפופים לחוק, וכולם שווים בפני החוק.

חקיקה ראשית - החקיקה הנעשית בכנסת. במסגרתה קובע המחוקק את הוראת החוק בצורה כללית.

חקיקת משנה - חקיקה המתבצעת על ידי הממשלה [חקיקה מנהלית].

צווים ותקנות - הוראות לביצוע החוק. בידי הממשלה על מנת שזו תוכל לבצע את עבודתה.

אסור שחקיקת משנה תעמוד בסתירה לחקיקה ראשית!!!.

היוזמה לחקיקה נובעת משיקולים שונים :

שיקולים ממלכתיים - טובת החברה והמדינה - חוק חינוך חובה.	א

משיקולים מפלגתיים - אידיאולוגיים או מכל אינטרס אחר של המפלגה שהם מייצגים בכנסת - חוקי הנגב.	ב

משיקולים אישיים - הרצון להיחשף לציבור באמצעי התקשורת, כדי לזכות בתמיכתו בבחירות -	ג

בזמן הדיונים במליאה ובועדות נשמעות דעותיהם של נציגי כל הקשת הפוליטית בכנסת.	*

ככל שהצעת החוק תעבור שלבים מרובים יותר תוך דיון והתייחסות, כך יעמיק שיקול הדעת הדרוש לקבלת חוקים ראויים במדינה דמוקרטית.	*

שיטה זו נותנת הזדמנות גם לציבור הרחב להשפיע על החוק באמצעות התקשורת, אספות, הפגנות, שתדלנות ולחצים פוליטיים.	*

כאשר התהליך ארוך ומסורבל, ומעורבים בו נציגי הרוב והמיעוט בכנסת וגורמים מחוץ לכנסת, קטנה הסכנה של חקיקת חוק חפוזז, בלתי מאוזן, שאינו מתחשב בגורמים הנוגעים לעניין ומתעלם מערכים של מוסר וצדק.	*

למרות זאת הכנסת עדיין יכול לחוקק חוק שאינו דמוקרטי במובן המהותי - כלומר עולה בקנה מידה אחד עם הערכים הדמוקרטיים.

ליחסי קואליציה אופוזיציה יש השפעה על תהליך החקיקה

ליו"ר הכנסת הסמכות לקבוע את מועד ההצבעה - יכול לדחות מועד הצבעה בקריאה שניה ושלישית כדי למנוע התקבלות של הצעת חוק שאינה רצויה לקואליציה.	*

בחקיקת חוק רגיל, החוק אינו קובע את מספר חברי הכנסת הדרוש להצבעה בקריאות השונות, כלומר ניתן לחוקק חוק רגיל ע"י מספר קטן ביותר של חברי כנסת.	*