המשטר והפוליטיקה בישראל

הגבלות על סמכות הממשלה לתקן תקנות לשעת חירום:
35

תוקפן לשלושה חודשים בלבד וניתן להאריכן ע"י הכנסת.	*

לא ניתן לתקן תקנה שיכולה להפסיק את עבודת הכנסת או לפגוע בסמכותה.	*

ישנם חוקים רגילים וחוקי יסוד המוגנים מפני תקנות לשעת חירום כמו חוק יסוד הממשלה וחופש העיסוק.	*

1992 – בחוק יסוד הממשלה נקבעו הוראות חדשות בדבר מצב חירום שקבע כי:	*

- החל מ – יוני 1996 הסתיים מצב החירום בארץ.	*

- רק הכנסת יכולה להאריך מצב חירום וזאת רק לתקופה שלא תעלה על שנה.	*

- אסור שתקנות שעת חירום יפגעו בכבוד האדם.	*

מטרת ההוראה לצמצם את עוצמתה של הרשות המבצעת

ולאפשר לרשות המחוקקת להחליט תוך כדי דיון, מתי להפעיל תקנות לשעת חירום,

ובכך להגן על זכויות האדם והאזרח במדינה ועל הדמוקרטיה הישראלית.

ד. תקנות הגנה – [שעת חירום 1945] מורשת חקיקה מנדטורית בריטית.
מקנות לשר הביטחון ולרשויות הביטחון עוצמה רבה ע"י מתן סמכויות ביצוע כאשר צורכי הביטחון מחייבים זאת.
סמכויות אלו יכולות לפגוע בזכויות אדם כמו:

הגבלת חופש תנועה, סגירת אזורים, הכרזה על התאגדות בלתי חוקית, הטלת צנזורה ביטחונית על עיתונים וביצוע מעצר מנהלי של אדם שלא הועמד לדין והורשע.

1979 – חוק סמכויות שעת חירום [איזון בין הצורך להבטיח את ביטחון המדינה ושלום הציבור ובין הצורך להבטיח את עקרונות שלטון החוק במדינה דמוקרטית.

החוק קובע כי הסמכות לצוות על מעצר מנהלי נתונה לשר הביטחון בלבד. ורק אם יש יסוד סביר שזה מחייב.	*

ניתנת סמכות למעצר מנהלי לפרק שאינו עולה על 48 שעות ואינו ניתן להארכה.	*
חידוש המעצר המנהלי כפוף לביקורת שיפוטית.	*

עובד על ידי חנה קרניאל דרורי