תוכן
הענינים
חברי
המערכת:
צביקה
קרואני
איציק
קורן
מרים שדה
יעקב צמח.
תפקיד המחנך
הצעות לתוכניות
ליבה
להוראת מדעי החקלאות ואיכות הסביבה
צביקה קרואני
מנהל החווה למדעי החקלאות
והסביבה
דימונה
תקציר הרצאתו
של יעקב צמח למורים , מנהלי
חוות, ומדריכים.
הקדמה
עד סוף שנת 99 אף גוף מוסמך לא פרסם תוכנית ליבה להוראת
החקלאות או העמיד לדיון את הנושא. זוהי סיבה מספיק טובה לגשת ולהתמודד עם
"תוכנית ליבה" למדעי החקלאות ואיכות הסביבה.
בעוד שבכל תחומי הדעת האחרים התפרסמו ומתפרסמות תוכניות
ליבה התואמות את שנות האלפיים, המטרות והיעדים של מדעי החקלאות לא השתנו משנות
הששים והשבעים של המאה הקודמת .
יעקב צמח, המפקח למדעי החקלאות מחוז דרום שזיהה את
המצב, ניגש "בדחילו
ורחימו" להציע הצעות לתוכנית ליבה למקצוע, מתוך הרגשת מחויבות למורים עצמם
המלמדים בשטח, ויעדי מערכת החינוך.
נשאלות שאלות:" מה המורה ילמד? לאן יכוון את מערכי
השיעור שלו? מה תוכניות העבודה שלו? לאלה תפוקות יצפה מתלמידיו? כיצד יבחן את
הישגיו?" אלה מקצת השאלות והשיקולים שהנחו את מר יעקב
צמח לעלות את הצעותיו וזאת תוך עידוד מנהלי החוות
ומורים במחוז דרום להביא אותם לידיעת כלל המורים.
הוראת החקלאות בהגדרתה הישנה, משנות קום המדינה
והמעוגנת בחוק חינוך חובה משנת 1953, מדגישה " אימון בעבודה חקלאית
ובמלאכה" .
בשנות השבעים המוקדמות של המאה הקודמת קבוצה של מחנכים
ומורים לחקלאות, בעלי חזון וראיה מתודית מתקדמת, הגדירו את מטרות מקצוע הוראת
החקלאות כמקצוע מדעי, והעמידו את ה"ניסוי" במרכז הוראת
החקלאות
ולא את הידע כמטרה, בין אנשים אלה יש להזכיר את יחיאל לבנון ז"ל, ושמעון
פינקלשטיין יבדל לחיים ארוכים, יעקב אלקלעי ועוד הרבה מורים ומפקחים אחרים אשר
הובילו את השינוי.
נערכו השתלמויות מורים ברמה הארצית, הוצאו חוברות לימוד
חדשות אשר בהם הניסוי והתצפית היו במרכז התוכניות.
ספרים כמו נגדל צמחים, המלחמה ברעב, זרעים נובטים,
הציבו את הניסוי במרכז הלמידה.
המקצוע עבר תהליך התחדשות ושינוי מהמטרה - הכשרת מורים
לחינוך תלמידים כעובדי אדמה למטרה של הכשרת מורים להוראת מדעי החקלאות.
אנשים שעברו את התהליך יוכלו לספר על הלהט הגאווה
וזקיפות הקומה של המורים שלמדו את מדעי החקלאות ועברו את תהליך השינוי.
במשך הזמן חדל ה"ניסוי" אשר עמד במרכז הוראת
המדעים שבסופו הסקת מסקנות, להיות אלמנט מרכזי בהוראת המדעים, והודגשה
ה"אסטרטגיה של תהליך החקר" אשר דרכה ניתן להשיג ידע מדעי חדש רלבנטי
.(עיין
סביבה ירוקה מספר 15).
היום, שלושים שנה אחרי, חלו שינויים עצומים בתחומי הוראת
המדעים, ובתחום הספציפי של המקצוע , מר יעקב צמח הצביע על שני שינויים מהותיים,
המחייבים שינויים במטרות ובתחומי הדעת של המקצוע לשנות האלפיים:
א.בקרב הקהילה המדעית היו שני זרמים עיקריים, יש שראו
ב"ידע" גורם חשוב במדע וכונו- (האינצקלופדיסטים) והיו שהגדירו את
ה"מדע" כתהליך לפתרון בעיות. היום מרבית הקהילה המדעית רואה במדע,
כתהליך של חקר
ופתרון בעיות, ויצירת ידע חדש רלבנטי הדרוש להמשך תהליך
החקר, ולזה דרושה טכנולוגיה מתקדמת ביותר.
ב. צרוף נושא "איכות הסביבה" לנושא הוראת
החקלאות, שאף הוא נושא החובק מערכות מידע עצומות , והתואם את שנות האלפיים (מבלי
לפגוע במטרות הערכיים והלימודיים של הנושא).
הוראת מקצוע החקלאות לא הצטרף לאשכול המקצועות
"מדע וטכנולוגיה" ונשאר בתחום הצר של הנושא, במצב זה התייחס מר יעקב צמח
לחקלאות כמקצוע בין יתר המקצועות המדעיים והטכנולוגיים, המקצועות הבין
תחומיים האחרים שבבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים.
תוכניות הליבה
למקצוע הוראת מדעי החקלאות
ואיכות הסביבה.
מקצוע מדעי החקלאות ואיכות הסביבה , הוא מקצוע אשר בעצם
מהותו מדעי טכנולוגי,הנוגע לתחומי דעת שונים: ביולוגיה, פיסיקה, כימיה,
טכנולוגיה, מדעי האדמה....
המקצוע מיועד לכלל אוכלוסיית התלמידים, על כל גווניה
במסגרת לימודי החובה(חוק חינוך חובה). ומכוון שהמקצוע בו אנו דנים, מקצוע מדעי
טכנולוגי, "הוא חלק מההשכלה הכללית הדרושה היום, ותידרש עוד יותר
בעתיד לכל אדם המסוגל לתרום לחברה" (ועדת הררי ).
וכמקצוע חקלאי צריך לשמור על המאפיינים בתחומי הדעת של המקצועות הנכללים בתוכו.
ארבעה תחומים שיש לתת עליהם
את הדעת, כאשר אנו מדברים על תוכניות ליבה למקצוע:
1.
מה ללמד את
התלמידים?
2.
לאיזה מיומנויות
נכשיר את התלמידים?
3.
לאילו דרכי
חשיבה נחנך את התלמידים?
4.
איזה תרבות ערכים
נצייד את התלמידים?
יש לראות את הנושא ותוכניות הלימוד במקצוע בראיה
הוליסטית רחבה ביותר בחוות ובבתי הספר, על מנת לתת בסיס רחב ככל האפשר לתוכניות
ללומדות ולתכניות הלימוד אשר מלמדים מבלי לפגוע בקווי הליבה
של
המקצוע. בתקופה בה מתרחשים שינויים מהירים, כל תוכנית חייבת להיות גמישה כולל
תוכניות הליבה שלה, וחייבת להיבדק מתקופה לתקופה, ולבצע בה את השינויים הנדרשים,
כדי להתאימה לתקופה החדשה.
1.
מה ללמד את התלמידים?
מהו "הידע האישי" הדרוש
לתלמיד אשר יזדקק לו ביציאה לעבודה בתום לימודיו? באיזה ידע אצייד אותו בעת שהותו
בבית הספר על מנת שישרת אותו בעתיד?
מבלי להיכנס להבדל בין
הידע האישי לידע הדרוש בתחומי הדעת השונים,
הידע האישי, הוא ידע ליניארי, לו גבולות משלו. לאור השינויים המהירים בשלהי
המאה העשרים והם ילכו ויתעצמו במאה העשרים ואחת מהבחינות הבאות:
- התפוצצות
כמות הידע.
- שינוי
והפרכת ידע קיים.
- הופעת ידע
חדש מעודכן.
- ניתן להשיג
כמעט את כל הידע
הדרוש במאגרי הידע השונים.
משיקולים אלה החשיבות ללימוד והרחבת ידע אישי
ודיסציפלינרי היא משנית, ללימוד דרכי יצירת ידע חדש ומעודכן.
ולכן מה ללמד את התלמיד? יש לצייד אותו בכשרים ודרכי חשיבה טכנולוגיים מתקדמים,
שישמשו אותו בעתיד ליצירת ידע חדש מעודכן, ראוי לציין שבאסטרטגיה להשגת ידע חדש נכלל כמובן גם
לימוד, כיצד להיכנס
למאגרי מידע ולאתר ידע רלוונטי?
2.
לאיזה מיומנויות נכשיר את התלמידים?
לאיזה כלי עבודה ולאיזה הרגלי עבודה נכשיר את התלמיד?
מכותב תוכניות לימודים נדרש חזון וראייה למרחוק....
המחשב ,
הוא אחד הכלים אשר ילווה את התלמיד זמן רב, ולכן יש לפתח בתלמיד הרגלי עבודה
ושליטה בכל תפקידיו של המחשב, ושליטה בסביבה ממוחשבת.
יש לפתח בתלמיד מיומנויות
ושליטה בכלים ממוחשבים ומתוחכמים, לפתרון בעיות טכנולוגיות.
יש לפתח בתלמיד מיומנויות אלה:
דיוק.
סדר.
מסירות ודבקות במטרה.
מוסר עבודה.
יזמות – כושר ויכולת להוציא
דברים מהכוח אל הפועל.
לפתח בתלמיד יכולת לעבודת צוות.
אלה מיומנויות יסוד הנדרשות מכל עובד בכל מקצוע
ובכל רמה ובייחוד במקצוע הוראת מדעי החקלאות.
3. לאילו דרכי חשיבה נחנך את התלמידים?
אילו דרכי חשיבה נפתח
בתלמיד הבוגר?
לפתח אצל התלמיד כושר לנתח נתונים.
לפתח אצל התלמיד כושר לעבד תוצאות ולהסיק מסקנות.
לפתח בתלמיד כושר לקבל החלטות על סמך תוצאות עבודתו.
4. איזה תרבות ערכים
נצייד את התלמידים?
תוכנית הליבה להוראת מדעי החקלאות ואיכות הסביבה, בהיבט
הישראלי,
תאמץ את "דו"ח קרמניצר": חינוך לאזרחות במדינה יהודית דמוקרטית.
בהיבט הבינלאומי והגלובלי, "החקלאות" כפתרון
לבעיית אספקת המזון
וחומרים הדרושים לאוכלוסייה ההולכת ומתרבה.
תוכניות הלימוד, ידגישו את הגורמים האקולוגיים, ואת
מעורבותו של
האדם בטבע, השפעתו על הסביבה הלוקלית והגלובלית של
עולמינו.
סיכום
בתוכניות הליבה האלה, אין חידוש או מהפך. הדברים למעשה
מבוצעים בשדה ברמות שונות, והנובעים ממחויבותו של המחנך, לאמץ את הדרכים והשיטות
התואמות את הזמן והאקלים העדכני.
תוכניות הליבה שהוצגו לעיל, הן כתוצאה מלחץ השדה: מורים
מנהלים מדריכים לדון ברעיונות השונים ברמה הקוגניטיבית.
קיים חשש - שמורים ומנהלים אשר לא ימצאו עצמם ומקומם בתהליך השינוי, ידרשו
ממערכת החינוך או גופים אחרים, להגן על מערכות הלימוד הישנות. מר יעקב צמח, מזהה
סימני חרדה ומצוקה של מחנכים.
מחנכים אלה מסווים את חרדתם בדאגתם לשיטות לימוד וחומר
לימודי ישן ומיושן אשר אין בו כל צורך ושימוש בעתיד לתלמידים הבוגרים. שימור הישן
עלול להביא קץ להוראת הנושא החשוב הזה במערכת כולה.
כל מורה, מחנך מפקח... יכול להסתכל על הצעות אלה
כפרילימנריות, להתייחס ולדון בהם ברמה האישית הבית ספרית והכללית ולהעביר את
התייחסותם . מערכת העלון, "סביבה ירוקה" תשמח מאוד להעלותם ולפרסמם
בעלון "סביבה הירוקה" ובאתר האינטרנט של מדעי
החקלאות- מחוז דרום.
סיכום הרצאתו של מר יעקב צמח- המפקח להוראת מדעי
החקלאות ואיכות הסביבה.
צמח החודש – אלמון
הודי
מטפס המרשים בממדיו ובשפע פרחיו הלבנים-האדומים, צמח
נשיר, העלים מאדימים בצעירותם, דמויי איזמל ומוארכים, הפרחים ריחניים, עלי הכותרת
הם לבנים עם היפתח הפרח, ונהפכים לאדומים עם ערוב היום, על
השיח יש
במשך שעות היום פרחים לבנים ורודים ואדומים, עם נשירת העלים נהפך השיח לדוקרני
.
למידה בעזרת
האינטרנט.
האינטרנט מציף אותנו במידע. איך אנו המורים נוכל להשתמש
במידע הזה בכיתה?
אחת השיטות נקראת , מחפשים את המטמון" ובאנגלית TREASURE HUNT העיקרון החשוב בשימוש
באינטרנט בכיתה הוא שהמורה מכין מראש את מקורות המידע האתרים השונים ולא התלמיד
הוא זה
שמחפש אותם, בעיקר כדי להתמקד לשלוט ולחסוך זמן.
בשיטה מחפשים את המטמון על סמך מספר מקורות מועט עונה
התלמיד על שאלות ממוקדות שהתשובה עליהם קצרה ובסוף עונה על שאלה גדולה ומסכמת.
אפשר לעבוד בקבוצות וכל קבוצה יכולה לדווח בסוף הפעילות
את מסקנותיה לכל הכיתה.
על מנת להדגים שיטה זו בחרתי בנושא שנת השמיטה שהחומר
עליה באינטרנט מופיע בעברית.
נשמח לקבל הערות על הפעילות.
מבוא
שנת תשס"א היא שנת שמיטה, אחת לשבע שנים
היהודי מפסיק את עבודתו בשדה, והארץ שובתת.
יש טעם להכיר את מקורות המצווה ומנהגיה.
בפעילות
הזאת אתם מתבקשים לענות על
10 שאלות הנוגעות במנהגי המצווה, ובנושאים דומים הקשורים לשנת שמיטה. תוכלו להיעזר
במקורות האינטרנט הרשומים בהמשך.
לאחר מכן, עליכם לענות על שאלת
החקר העיקרית שמזמנת שימוש בכל החומר שתכירו במשך הפעילות הזאת.
הרפתקה נעימה!
שאלות
לפניך מקורות מהתורה למצוות השמיטה.
קרא את הפסוקים.
1. מהם
המלאכות האסורות מן התורה בשביעית?
2. ערוך
טבלה ב word והשווה בין המלאכות השונות האסורות
בשמיטה.
3. למי
מיועדת השמיטה?
4. כתוב בקצרה
את שלושת טעמי מצוות השמיטה.
5. מהן
עבודות אסורות בשביעית מדרבנן
6. מהן
עבודות מותרות בשביעית
7. השווה בין
שבת בראשית (יום שבת) לשבת הארץ (שנת השמיטה)
8.
"כל השביען חביבן" השלם את החסר: הוסף מספר או שם
מספר
9. פתור את השעשועונים שבאתר.
שאלה עיקרית
לפי המידע שאספת בעבודתך ולפי המידע שיש לך במדע החקלאות מה חשיבותה של שנת
השמיטה היום שנת תשס"א במדינת ישראל?
מקורות באינטרנט
האתר העיקרי לעבודה זו:
http://www.edu-negev.gov.il/chemdat2/yardenae/project/index.htm
אתרים נוספים
http://www.education.gov.il/toranit/shmita.htm
הכין:
קורן יצחק מנחה להוראת מדעי
החקלאות.
* עיין סביבה ירוקה מספר 15.
** הרחבה בנושא ניתן למצוא במאגרי המידע של אתר החקלאות
במחוז דרום.
מורים ומחנכים שואלים –
סביבה ירוקה עונה!
המורה והמחנך ששאל בעילום שם:
מה ההבדל בין התיאוריה של מלטוס לתיאוריה של פרופ' יואש ועדיה (מעלון מס.
20) ?
התשובה:
מלטוס הגיע לתיאוריה על סמך ניתוח מתימטי גרידא, ומתוך גישה שאינה מסתמכת
על ההתקדמות המדעית והטכנולוגית בעולם.
יואש ועדיה הגיע לתיאוריה בהיסתמך על ההתקדמות המדעית הטכנולוגית והחקלאית,
תוך ניתוח נתונים אגרו-ביולוגיים של יכולת הנשיאה של הקרקע ליבולים עתידיים.
י.צ.
מן העיתונות
|
|
העצים המהונדסים ישתו מים מלוחים.
פיתוח עצי צפצפה המסוגלים לצמוח בתנאי
מדבר עשוי להאט את תהליך ה"מידבור" העולמי.
מדענים מהפקולטה לחקלאות של
האוניברסיטה העברית הצליחו לפתח באמצעות הנדסה גנטית עצי צפצפה המסוגלים לגדול
בתנאי מדבר.
בינתיים,
העצים גדלים רק בחממות מחקר , אך לפי חזון החוקרים , בעתיד ישמשו העצים, או זנים
דומים להם, להפרחת מדבריות.
המדבר הולך וכובש חלקים נרחבים מכדור
הארץ. לדברי מומחים, תוך 50 שנה יהפכו כ 40% עד 50% מהאדמות החקלאיות בעולם
לקרקעות יבשות ומלוחות יותר. לכן, אומר פרופ' אלטמן,
"שתילת עצים ושיחים באזורים כאלה נחשבת לאחת מהדרכים
הבטוחות לעצור את "המידבר".
מאת תמרה
טראובמן
"הארץ" 30.8.2000
המאמר במלואו
יתפרסם באתר האינטרנט של מדעי החקלאות מחוז דרום.
ישראל תסייע
לסין, להתגבר על בעיית הבצורת במדינה.
מדענים
ישראלים לחקלאות ואנשי טכנולוגית השקיה, נשלחו לסין לסייע לה, להתגבר על בעיית
הבצורת שפקדה אותה,
בתקציב
בסה"כ : מיליארד $.
לאחר הגשם הראשון מנהל ביה"ס או
המורה לחקלאות צריכים לעבור סביב חצר ביה"ס ולבדוק, אם נוצרה שלולית כתוצאה
מהגשם.
שלולית עומדת, מיכל פתוח לגשם – תוך שבעה ימים בטמפרטורה נוחה של אוקטובר – היתושים יכולים ליצור דור חדש של יתושים.
ולכן, יש מיד לנקז את השלוליות ולבטל את
מאגרי המים האחרים , ו/או לרסס
בחומר אינסקטציד- נגד חרקים.
אם בביה"ס בריכה לצמחי-מים ללא
דגים, ניתן לרסס ריסוס קל בחומרים נגד מזיקים. אשר יקטלו את הזחלים במים וימנע את
התפתחותם.
במקרה של בריכה + דגים וצמחי-מים, לא
ניתן לרסס בחומר נגד חרקים.
קיימות 2 אפשרויות:
1.
להוסיף דגים טורפים לזחלי היתושים (גמבוזיה…)
2.
לכסות את בריכת המים ברשת צפופה, המונעת דגירה של יתושים ומונעת
יציאת הבוגרים.
י.צ.
בחווה להוראת מדעי החקלאות ואיכות
הסביבה ב"ש לומדת כיתת תלמידים חרשים אילמים, מביה"ס מולדת, באסטרטגיה
של מדע וטכנולוגיה חקלאית
באמצעות האינטרנט.
הכיתה מחולקת לצוותי מחקר, כל צוות חוקר בעיה רלבנטית תוך כניסה
למאגרי-מידע, תכנות החממה הממוחשבת לביצוע הניסויים, ניתוח התוצאות
ומקיימים דיאלוג בעזרת האינטרנט על
הממצאים עם תלמידים מבתי ספר וחוות אחרות הלומדות באותה שיטה.