אתר הלימודים המתוקשב של
הוראת
מדעי החקלאות
במחוז
הדרום פורץ גבולות.
אתר הלימודים המתוקשב של הוראת מדעי החקלאות במחוז
הדרום נבנה ככלי
מתוקשב לעבודות חקר בבתי הספר והחוות החקלאיות במחוז
הדרום, בו מוצאים
גם מאגרי מידע נוספים לסיוע לתלמידים החוקרים ולמורים.
ביה"ס "צפית" הוא בית ספר תיכון אזורי שש-שנתי הממוקם בקבוץ
כפר-מנחם
ועל תלמידיו נמנים בני הקבוצים והמושבים .
המגמה למדעי החיים נעזרת בחממה לימודית ממוחשבת בה
נעשים ניסויי החקר
בנושאים שונים, רובם כאלה הנמצאים בחזית המחקר החקלאי
בעזרת חוקרים
בפקולטה לחקלאות ומכון וולקני. במסגרת הערכות המורים
למהלך זה נערכו מספר
סיורים לימודיים למוסדות חינוכיים אחרים כדי ללמוד את
הדרך הראויה לכך. והנה
מתברר כי אין צורך בנסיעות למרחקים וניתן לקבל את המידע
הדרוש בכמה
לחיצות על המקשים הנכונים.
מספרת הדס שגב, מורה למדעים: " באחד הסיורים התברר לנו במפתיע כי
המידע
הטוב ביותר, והרלבנטי ביותר עבורי, מצאתי באתר
הפיקוח להוראת מדעי
החקלאות
במחוז הדרום.
מישהו מהמשתתפים בסיור הזכיר את קיומו של האתר,
נכנסתי לאתר ולהפתעתי תוך דקות מצאתי אינפורמציה עדכנית
וחשובה לי מאוד
להוראה. תוך מס'
ימים כבר בניתי תוכנית למידה אשר נקבעה לחט"ב: "השרשת
ייחורים, מווסתי צמיחה והזנת צמחים" …
המטרות החינוכיות היו ברורות לי, מהלך העבודה עם
התלמידים היו ברורים ואפילו
מאגרי
מידע כבר היו זמינים לתלמידים שלי".
מסתבר, שהמטמון האמיתי נמצא קרוב אלינו בעבודה של
הפיקוח וההדרכה של הוראת
מדעי החקלאות במחוז הדרום.
כתובת האתר: מדעי החקלאות http://www.edu-negev.gov.il/
וזוהי רק דוגמא כיצד יוזמה
מקומית שהתפתחה במשך השנים נדבך על גבי
נדבך במחוז הדרום פורצת גבולות והמדיום המודרני החובק
זרועות עולם-
מרחקים גם פיזיים וגם לימודיים.
כוכי אהרון
מנחה להוראת מדעי החקלאות
" מהעיתונים "
" מקמפיין לא יצאו מים " – דב גנחובסקי
" ניסיון העבר מלמד, שכאשר הממשלה פונה לקמפיין
הטרי לחסכון במים.
נכון שמדובר בכסף קטן, אפילו קטנצ'יק, ונכון שצריך
לחסוך במים.
אבל בקמפיין לא טמון פתרון לבעיית המחסור המחריף
במים".
ידיעות אחרונות
ע"מ להגיע לחיסכון
משמעותי
במים, ישנם שלושה שלבים:
1.
לפתח
הרגלים בתחום – החיסכון במים מגיל הצעיר ביותר.
2.
לספק
מודעות בתחום החיסכון במים.
3.
לפתח
כישורי פעילות בתחום המעשי מאניפולטיבי, בנושא החיסכון
במים .
וזה מתפקידה של מערכת החינוך. הפיקוח להוראת מדעי החקלאות ואיכות
הסביבה במחוז הדרום, פתח מודל להרגלי חיסכון
במים והגברת המודעות לכך,
ומקווה גם להגיע לתחום השלישי, בתחום המעשי –
מאניפולטיבי, בו התלמיד
ייזום פעולות לחיסכון במים מחוץ למסגרת
החינוכית.
י. צמח.
האם תורת מלטוס" חוזרת לחיים ?
לאחר התמונות המזעזעות על מרקעי הטלוויזיה, המראות
תמותת תינוקות
וילדים
מרעב באפריקה, שואלים אנשי מחקר וסתם אנשים:
האם תורתו המתימטית של מלטוס*
חוזרת?
או תיאורית
פרופ' יואש ועדיה** ז"ל
האגרוביולוגית האומרת:
כדור הארץ אינו יכול לשאת אוכלוסייה מעבר ל18 מיליארד
תושבים.
*מלטוס: מתמטיקאי
וחוקר – התפוקה החקלאית עולה בטור מתמטי
בעוד אוכלוסיית העולם עולה בטור הנדסי.
ולכן הדבר
יביא להתפוצצות אוכלוסין.
** פרופ' יואש ועדיה,
נשיא המכון לחקר הנגב בבאר-שבע.
ונשיא מכון וולקני לחקלאות בשנות השבעים.
מורים
כותבים:
ענת רוזה ובלה
צוות מורי מדעים – מקיף ג' – באר שבע
במהלך השנתיים האחרונות מבלים תלמידנו בגני החווה
לחינוך חקלאי
ב"ש באווירה פסטורלית ונעימה, לומדים את תורת
החקירה.
התלמידים בעיות חקלאיות מן השטח מעלים
להן
פתרונות מחפשים.
בעזרת אינטרנט, ספרות ומומחים
עושים זאת כמו חוקרים אמיתיים.
בעזרת המורים המיומנים,
את שלבי החקר המדעיים הם מבצעים ומיישמים.
למשל: את צמח הקולאוס הם חקרו
ובעיה
אודות צבע עליו העלו.
השערות רבות ניסחו
אך רק
אחת הם בדקו.
ניסויים בחממה הממוחשבת הם בצעו
עד שפתרון לבעיה מצאו.
כולנו היינו גאים במיוחד אחרי ששמענו את ההרצאות
כמו
"גדולים" הציגו לפני ההורים המנהלים והמורות
את תקציר עבודתם במצגות המחשב הנהדרות.
בסיכום הרבה תודות על עוד שנה נפלאה ופורייה בחווה.
שלום
עמית
מנהלה של חוות נתניה ב29
השנים האחרונות, החליט ליציאה מוקדמת לגמלאות.
חוות נתניה, אחת החוות הגדולות בארץ, ששלום היה
מנהלה, מנהל יוזם ומחדש בשדה
החינוך, עוד בשנות השמונים,
פתח כיתת מחשבים, במטרה לאמץ את המחשב ככלי
עבודה בחקלאות המודרנית,
ולהחליף את המקלטר המעדר והקלשון, אשר ציינו את
החקלאות הארכאית. אך מהירות
השינויים, בתוכנות ובמחשבים והקושי ביצירת
לומדות מחשב התואמות את
מערכות הלימוד הממוחשבות בחקלאות כשלו זמנית,
על גבי הניסיון הזה , התפתחו
בחוות אחרות ובייחוד במחוז הדרום, תוכניות לימוד
ולומדות ייחודיות התואמות את מערכות הלימוד החדשות, ואשר המחשב
בהן משמש
ככלי עבודה בכל תפקידיו, במחקר
ובטכנולוגיה החקלאית.
צוות המורים בחוות נתניה,
בניהולו של שלום עמית, חנכו דורות על דורות תלמידים
לעבודת האדמה, למוסר עבודה
ולהעמקת הקשר בין התלמידים לקרקע ולנוף מולדת,
והשימוש בעבודה החקלאית לכלי
חינוכי בהתפתחותו של הילד העירוני.
עלון "סביבה
ירוקה" מלווה את שלום בתודה על כל עשייתו החינוכית,
ובברכה שימשיך וליהנות
מהיצירתיות הפנימית וכשרון הכתיבה ורוח האומנות
המפעמת בקרבו שנים רבות .
ולצוות חוות נתניה, נאחל לה
שתמשיך להוות אחד הנדבכים החשובים ביותר
בהתפתחותו החינוכית של הילד
באזור השרון , אזור המייצג את הקדמה החקלאית
בארץ ובעולם.
י.צמח
ברי הפרידה של שלום עמית – מנהל
חוות נתניה 1971-2000 מחברי הצוות, הפיקוח
ומנהלי החוות.
רק עכשיו
אני תופס את משמעות הפרידה
רק עכשיו
אני קולט , מה זה לאבד הבכורה
להניח
מאחור אשר נחשב בעיניך למפעל חייך
צעד מהוסס
אל הלא נודע אל שארית שנותיך.
29 שנות
ניהול אי אפשר לבטל במחי כף אחד
אור פעלך
ואמונתך שלוותה בשובע של נחת
ניצוצות ההנאה וקיתונות אהבה והערכה שנתת וקבלת
המסד שיצקת
ועד השורשים והניצנים שהפרחת.
פנינת החמד
הזו שבה השקעתי רוב מרצי ובה תפארתי
לחנך
ולהנחיל לתלמידים תינוקות של בית רבן פרקים נבחרים ומראה
ססגוני.
בתורת
החקלאות ולימודי הסביבה בעבודת יושר כמיטב אמונתי
ומאמין כי
עשיתי זאת בצנעה ברב טעם וזהו שכרי.
כה רבה
היתה גאוותי להגיע בכל יום לחווה ולראות את נצנוצי הטללים
בשביליה
ובשדותיה הבחנתי בתופעות טבע שכל יום מתרחשים ומשתנים
וחן של חסד
וברכה על גידוליה ופרחיה כטלי שמים סדורים.
ולהמתין
בתקווה ובקוצר רוח לשמוע שאון המורים והתלמידים.
אתם מכובדי
מלח הארץ והאדמה, אתם שומרי ערכיה
על אבניה
ורגביה ומכם נבחרים מורי דרך ומומחים בתורתה
צפונותיה ונפתוליה
להפריח
נשמת הילד משממותיה ולטפח באהבה את נפשות עולליה
להכיר את
סוד קסמה, תופעות הטבע שבה, ואמונים בלהט על כל
מעלותיה
ומנעמיה.
כבוד גדול
הוא לי להיות במחיצתכם ולהימנות עמכם
ולהרים על
נס את הדגל המתעמעם ולחוש את תחושתכם
והמשיכו
ללחום כי אין דרך צודקת מדרככם
כי מקומכם בסולם
הערכים הוא מקום נכבד גם ביושרכם ובאמונתכם.
לא קמתי
יום אחד וחשתי לפתע צורך בהול לנטוש את המערכת
כי אם בצעד
מדוד מזה מספר שנים וביתר מחשבת
לנסות עולם
אחר שאוכל גם להתמסר לו אם הוא שונה ואחרת
ובעוד כוחי
במותני מרץ בעורקי מטה אוזן למתרחש וליכולת
מספר מילים
אקדיש ואפנה אל ברוך האיש אשר שימש לי מקור
והשראה ואומר לו תודה בזאת הברכה על היושר ועל
האמון והעזרה.
לישראל לכם
רעי ומכרי אייחל כי לנצח בכם תשרור הברכה
וערכים
הנחילו שממות ילדים הפריחו ובגאון
הוסיפו למשוך העגלה.
עמית שלום.
מורים
כותבים:
ביה"ס הנביאים קרית גת
חגית לחיאני- מורה למדעים
סעיד מלכה- מורה לחקלאות .
בבית ספרינו הקמנו
חממה ממוחשבת, מבוקרת ומפוקחת באמצעות מחשב מחדר
המחשבים. תלמידי
ביה"ס, מטפחים מטפלים ומתכנתים את החממה בהתאם לניסויים
שעורכים, וכותבים את
עבודות החקר שלהם, ומסכמים בפורטפוליו (תלקיט), ע"פ
הלומדות החדשות.
את הניסויים מרכזים בטבלאות, ומעבדים בעזרת המחשב
בתוכנה EXCEL
מנתחים את התוצאות, ומגיעים למסקנות אודות הבעיה.
באחת הבעיות שהתלמידים חקרו, גילו שבריכוז הורמון
ppm 1600, ההורמון מדכא את
הצמחים במקום לסייע (בריכוז 800ppm )
ולכן הומלץ לחקלאי להשתמש בריכוז גבוה
לקטילת עשבים.
כמובן התבקשה שאלת חקר חדשה, האם השימוש בריכוז כזה
גבוה משתלם כלכלית?
התנסינו במהלך עבודה זו, בתכנות החממה באמצעות
הסימולטור, בעבודת
צוות תלמידים חוקר, כתיבה ב "WORD” וב"EXCEL”.
התלמידים אוהבים את שיעורי
החממה, הם חדורי הנעה והנאה, הלימודים מתחלקים
לחלק עיוני ומעשי, כאשר בחלק
העיוני לומדים אסטרטגיה של חקר, ומחפשים במאגרי
המידע. בחלק המעשי, התלמידים מטפלים בתוצאות
הניסויים ומטפחים את הצמחים
הנמצאים בחממה, ולבסוף התלמידים מוכרים את תוצרת
החממה, באסיפות ההורים
לשמחתם של כל הגורמים.
עבודות החקר והפעילות בחממה,
הוצגו ע"י התלמידים בביקורים שונים: ראש העיר
ומנהלי מחל' החינוך, מנהל
המחוז – דר' יצחק תומר, צוות מדערום- בראשותו של שמוליק
הר נוי. עוזר השר, דר' עמי
ווללנסקי, וצוות ניהול עצמי. מפמ"ר להוראת החקלאות – מר
ישראל ויסנשטרן מפקחי
בתיה"ס גב' יהודית שיינין ושמעון דהאן, מנהלי
בתיה"ס וחשיפה
במרפ"ד העירוני. ומכולם זכתה הדרך לשבחים רבים, ובפי
"מחר 98" – זאת
הדרך להוראת מדע וטכנולוגיה אין
אחרת.
תודה מיוחדת :
לגב' דבורה פינטו – מנהלת
ביה"ס – הנביאים.
למר יעקב צמח – מפקח על הוראת
מדעי החקלאות – מחוז דרום על גיוס המשאבים
והתמיכה הבלתי פוסקת, בשלבי
הקמת החממה, ובדאגה להפעלתה הדידקטית והטכנולוגית.
תלמידים
כותבים
כתבה: אורטל ביטון בית ספר "מעיין
שרה" כיתה ז-ח
ילדת C.P. (שיתוק מוחין – נכות פיזית)*
*התלמידה אינה מסוגלת לכתוב בעזרת ידיים
מצליחה
לעשות זאת בעזרת מחשב.
בגינה שלנו
בגינה שלנו יש הרבה פרחים יפים, צבעוניים וריחניים.
השמש מחממת, הגשם משקה
והפרחים והדבורים
מתעופפים באוויר, ומבקרים כל
צמח ופרח. הרוח
מניעה את הגבעולים והעלים.
והכל נראה יפה ואמיתי.
אני אוהבת את הטבע, שנמצא בגינת בית הספר.
זה עושה לי טוב ומרגיע אותי, וגורם לי לחזור שוב ושוב
לגינה לעבוד
באדמה,
עם כלי הגינה ולהשקות במזלף.
אני אוהבת את אמא – אדמה, אשר נותנת לנו מכל טוב.
אורטל ביטון
בית ספר "מעיין שרה"
