מורים כותבים:
התלקיט (פורטפוליו) בתהליך הלמידה - אהרון
כוכי
המדור "מעת לעת " לחודש ינואר ישלח בנפרד.
עריכה איור והדפסה – צביקה קרואני
חברי המערכת:
צביקה קרואני
יוסי נגר
מרים שדה
יעקב צמח
לאחרונה, מדברים רבות על "חינוך לערכים", ומועלים
נושאים, שהם ללא ספק, דרושים וחיוניים לחברה בריאה.
וכאילו זה מובן מאליו, שמספיקה העלאת הנושא בכנם מורים מנהלים
ומפקחים, או אמירה פה ושם,
כדי שזה יושג
בשדה. ויש בינינו, הרואים בחינוך הערכי, כמשולב וחלק אורגני מתהליך ההוראה,
(עיין
"סביבה ירוקה", 11-13 ,1997-98), אך מתעלמים משני היבטים חשובים
:
כיצד נתן להשיג אינטגרציה זו, הוראה והפנמה של ערכים?
ואם המורה, הנמצא בשדה, כישוריו והכלים הנמצאים בידיו,
מאפשרים לו להשיג אינטגרציה זו?
הוראה
ערכים וחינוך
"הוראה", "
ערכים", "וחינוך",
שלושה מושגים , שאנו כמורים ואנשי חינוך מחויבים להם, הם לעיתים מבולבלים, והכלים והתהליך
להשגתם אינם נהירים לכל העוסקים
בהם.
הוראה:
זהו תהליך של למידה הנעשה
באמצעות "לומדות" או מערכי שעור הנשזרים ליחידה אחת מתודית, תוך שימוש
בשיטות הנבחרות ומותאמות ע"י המורה, או המחנך, לרמת התלמידים למנטליות
ולעיתים גם לסביבה החברתית והתרבותית בה הם חיים. לומדות אלה, בין אם הן נמצאות על
המדף, ובין שהן נוצרות ע"י המורים, הן אמורות להשיג את היעדים הקוגניטיביים
אשר הציבו להם כותבי הלומדה. ולכן מתחייבת השתקפות מטרות ההוראה בלומדה,
וכיון שהלמידה עוסקת בעיקר בתכנים, אם זה בגישה הדיסציפלינרית או
האינטרדיסציפלינרית (בין תחומית),לא ניתן לבחון ולמדוד את
הישגיות ההוראה, או התפוקות אצל התלמידים ללא הגדרת היעדים מראש, במבחנים
אובייקטיביים, בהתאם למידת הידע, ההבנה, המיומנות והחשיבה, ע"י טקסונומיה של
בלום, או מבחן אחר כלשהו, ליחידה אחת או למס' יחידות, ולקבוע אלו יעדים הושגו בתהליך
ההוראה, ואלו לא הושגו.
המורה חייב לקבוע מראש, מהן
היעדים והמטרות אותם הוא רוצה להשיג באמצעות הלומדה? והתשובה חייבת להיות נהירה
וברורה למורה לפני העברתה של הלומדה בלעדי זה אין מה להשיג, וחבל על המאמץ
להעברתה.
ערכים:
אלה מסרים שאינם באים ביחידות
של לומדות מתודיות, כי אם אלה מסרים המועברים לתלמידים, במפגש היום יומי, ושעה שעה
של המורה, המחנך, המנהל… עם התלמיד. הם אינם נבחנים כלומדות, לא בשעורים בודדים, או במפגש
ספורדי יחיד, אלא במשך תקופה ארוכה. לדוגמה העברה או הפנמה של הערך "הזכות
לכבוד והחובה לכבד", מסר כזה לא ניתן להפנים בעזרת שעור או הרצאה בודדת אחת.
אותו הדין לערכים כמו, "אהבת מולדת", קשר לקרקע…
כל אלה ערכים
אשר ניתן להשיגם רק במשך תקופה ארוכה, אם הדבר נעשה בצורה נכונה.
כיצד נתן למדוד ערכים אלה?
באלו יחידות? כיצד לבחון אם ערכים אלה הופנמו ? המבחן העיקרי הוא העתיד, וכאן חייב
המורה והמחנך להיות בעל חזון,
ע"מ לחוש את פעמי העתיד, ולהשתמש
בשיטות ובדרכים התואמות לתלמיד .
בחינוך לערכים,
"הלומדה" יכולה לשמש ככלי או כעגלה אשר באמצעותה ניתן להעביר יעדים
ערכיים, אך אין ביכולתה של "לומדה" אחת להשיג יעד ערכי כלשהו, ייתכן
שנתן להגיע בעזרת מארג של "לומדות" להפנמה של ערך זה או אחר, וכאן
הערכים נמצאים בקומה השניה מעל יעדי ההוראה.
חינוך:
זוהי התוצאה של הישגי היעדים
הקוגניטיביים והדיסציפלינאריים והיעדים הערכיים , זהו ה"חינוך". זהו
השילוב בין שני סוגי היעדים ע"מ להגיע להכשרתו ומיצוי יכולתו הפוטנציאלית של
התלמיד להשתלבות בחיים העתידיים
החברתיים התרבותיים והלאומיים – אלה הם התוצרים של מערכת החינוך.
כאשר מדברים על ערכים במובן של ערכים מוסריים , או ערכים
רוחניים: "מתן כבוד" , "חינוך לדמוקרטיה", "מוסר
עבודה" , "אהבת מולדת",… לעיתים אנו נתקלים במקרים
שאין ולא כלום, בין אמירתם מפי המחנך, לכוונה של הפנמתם לתלמידים, ואז הם
הופכים לסיסמאות ריקות מתוכן .
האם אמרתו של המורה,
"אני מחנך לערכים, אכן קיימת במציאות"? או זה מס שפתיים ? האם הכלים בהם משתמש המורה הותאמו, לזמן בו התלמיד אמור לתפקד בעתיד? והאם
היעדים, או המסרים האלה המועברים לתלמיד, תואמים ליעדים של המערכת אשר נתנה למורה
את הלגיטימיות לחנך? או מדברים
במסרים כפולים … אם
אמור הדבר במורה יחיד, בקבוצה של מורים, או מערכת שלמה.
הצלחתו של המחנך להשיג את
היעדים המשולבים הקוגניטיביים והיעדים הערכיים מותנים בארבעה גורמים עיקריים:
1.
הכשרתו
של המורה והכלים בהם הוא עובד .
2.
הדוגמה
האישית של המורה.
3.
לגיטימיות
ממלכתית, ולא מסרים כפולים, של מורה או מורים שונים.
4.
ממד
הזמן בו עובד המחנך עם התלמיד.
ע"מ לבדוק את המורה
המחנך אם באמת מסוגל להשיג את שלוב ההוראה הקוגניטיבית והיעדים הערכיים יש לבדוק
כל אחד מהגורמים האלה.
יעקב צמח
מפקח להוראת מדעי החקלאות
ואיכות הסביבה
אנו
מביאים את מאמרו של צביקה קרואני מנהל החווה בדימונה בו הוא מתאר את תהליך הכנסתם של
הלומדות החדשות להוראת מדעי החקלאות במחוז הדרום.
שילוב הלומדות החדשות בתכניות הלימודים
והשפעתם על צוות המורים בחווה ובביה"ס
עם הכנסתם של הלומדות החדשות
במחוז הדרום המורים הוותיקים בתחילה חששו להתמודד בתחילה עם הלומדות החדשות והתקשו
לשלבם בתכניות הלימודים הרגילות, מצב זה דרש הכנה והערכות של כל צוות המורים
ההנהלה והפיקוח, תוך כדי שילוב גורמים נוספים כגון: מנהלי בתי"ס, מרכז
המורים, ורכזי המורים למדעים בבתי"ס השונים, והשתלמויות העשרה רציפות של צוות
המורים, כך שהמעבר להוראת הלומדות החדשות נעשה בשלבים:
א. הסברה ודיון בקרב צוות
המורים על חשיבות ההתחדשות והיציאה מקיבעון, וזאת כתוצאה מהתפתחות טכנולוגית מהירה
והתפוצצות הידע, במיוחד בתחום המדע והטכנולוגיה בכלל, והחקלאות בפרט, וכתיבת
הלומדות את השינויים המתבקשים.
ב. עריכת פיילוט ללומדות
עי" צוותי מורים ודיון.
ד. שילוב הלומדות ושילובן
בתכניות הלימודים הרגילות, תוך התאמה לקבוצות גיל ולוח זמנים עונתי.
ה. ישיבות עבודה עם מנהלי
בתיה"ס וצוותי מורים להתאמת תכניות הלימודים ללמידה רב תחומית בחטיבות
הביניים בחווה.
ו. בחירת שיטת הג'קסו (הוראת
עמיתים), כאשר המורה משמש כמנחה ומכוון והשתלמויות מורים בתחום זה.
ז. דגש רב הושם על חינוך
לערכים לעבודה, מוסר עבודה, אהבת מולדת, קשר לקרקע…,
המעבר הראשוני לתכנית החדשה
נעשה בהדרגה, בתחילה ע"י צוות מורים מצומצם ובמס' כתות מועט, נלמדו הלקחים
ויושמו המסקנות המתבקשות, ורק לאחר מכן שולבו כל המורים.
קל היה למורים החדשים להכניס
שינויים בתכנית הלימודים, לעומת המורים הוותיקים שהביעו את חששם שלוו בהסברים
שונים, אך לאחר שהתנסו בלימוד הנושא התלהבותם הייתה רבה, והם הדביקו את התלמידים
בהתלהבות , התלמידים נהנו לעבוד בקבוצות מחקר קטנות, חל שינוי בגישתם למקצוע עצמו
ולחומר הנלמד.
יחס המורים של בתיה"ס היסודיים וחטיבות הביניים
לצוות החווה השתנה בצורה חיובית, ושיתוף הפעולה בין צוות המורים בחווה
ובתיה"ס הפך להיות יותר צמוד, יותר פגישות עבודה על תכניות הלימודים ושילובם
במדעים, יותר הערכה הדדית, כתוצאה מכך הדימוי העצמי של המורה בחווה עלה, המורה כעת
מוכן יותר לקבל שינויים, פתוח יותר, יוזם יותר ומציע הצעות לשיפור תכניות הלימודים.
צביקה
קרואני
מנהל החווה למדעי החקלאות
ואיכות הסביבה
דימונה
חסכון במים – מרכז
למידה יישומי
בימים אלו בהם עוסקים כל
אמצעי התקשורת בגובה מפלס המים
בכינרת, אנו צוות המורים בחווה, שוקדים על הכנת מרכז למידה שימחיש את הצורך
לחסכון במים בקרב התלמידים בכל בתיה"ס
בדימונה ובכל שכבות הגיל, גם
לתלמידים שאינם מגיעים לחווה, מתוך אמונה שחינוך לחסכון במים במדינת ישראל מתחיל
בתלמידים.
מטרת המרכז:
לאפשר לכל תלמידי דימונה
לעבור סדנה אופרטיבית בהקשר לחסכון
במים דהיינו, לערוך ניסויים ותרגילים במדידות כמויות המים באמצעות המתקנים
שבמרכז וע"י שאלות מכוונות לחשב את כמויות המים הנחסכות או מבוזבזות כתוצאה משימוש במתקנים שונים,
וכמובן חישוב העלות הכספית הנחסכת
או המתבזבזת.
אופן ההפעלה:
תלמידי בתיה"ס יגיעו
ביחד עם המורים למדעים, יחולקו לקבוצות
עבודה שיעברו בתחנות השונות במשך, בעזרת דפי עבודה יערכו ניסויים בכל תחנה, ימדדו כמויות, יערכו
תצפיות וירשמו תוצאות. יחזרו לביה"ס ינתחו את התוצאות ידונו בהן ויסיקו
מסקנות.
המורה בביה"ס
ירחיב בנושא ויסביר את המשמעות של
החסכון במים הן לצרכן הפרטי והן
למדינת ישראל.
אנו תקווה שבעזרת מרכז זה
נמחיש ונפנים בתלמידים, את הצורך החיוני להימנע מבזבוז מים, ולמצוא דרכים לחסוך
במים ולהשפיע על הסביבה הקרובה בצורך זה.
דני עמר
מרכז הנושא לחסכון במים
חוות דימונה
חברת
"מנרב" הישראלית, פיתחה חיידק
חדש "ללוחמה ביאולוגית"
בנמטודת העפצים, מזיק קשה הנמצא
בקרקע, ותוקף שורשי צמחים הגורמים לנזקים עצומים בחקלאות. ( מנהלי
החוות החקלאיות, מכירים את הנזקים שמחולל המזיק בגניהם).
עד היום המלחמה במזיק היתה חיטוי במתיל ברומיד ( CH3Br) ואשר
על פי
אמנה בינלאומית שישראל חתומה עליה, חל צמצום בשימוש בו ב25%- בשנת
1999. ועד שנת 2005 יחול איסור השימוש בו לחלוטין, מפני פגיעתו בשכבת
האוזון. החברה רשמה פטנט עולמי על הפיתוח, ונשלחו דגימות מהחיידק
לארצות רבות בעולם.
אני
כמורה וותיקה חשה את ההנאה הגדולה של התלמידים מתהליך הלמידה, וזה מגביר אצלי את
ההנאה והמוטיבציה מעבודת ההוראה.
ההוראה בחווה לחינוך חקלאי,
הפכה להיות לחוויה בפני עצמה למורים ובעיקר לתלמידים, היות ההוראה בתהליך החקר,
ניתן לבצע בשילוב לטכנולוגיה מתקדמת בחממה ממוחשבת, ובתכנות מחדר המחשבים מרחוק.
התלמידים והמורה, חשופים
למגוון תופעות המעוררות תהייה וצורך לניתוח חשיבתי מעמיק, במטרה לקבלת ידע חדש
רלבנטי, הדרוש לפתרון הבעיה.
בלומדות כמו: "השפעת
עוצמות אור על צבע העלים, השפעת הורמון - IBA על השתרשות ייחורים, או יצירת עציץ פורח…
לומדות אשר פותחו במחוז הדרום, ובבסיסם בעיה הדורשת פתרון, בעיות המתעוררות אצל
החקלאי, הטכנולוג
הפונה אל המדען (התלמיד)
למציאת פתרון לבעיות - התלמידים מחפשים מידע במאגרי- המידע, מנסחים השערה ושאלת
חקר, מתכננים ניסוי מבוקר ומעמידים את הניסוי, מזינים את המחשב בנתונים המתאימים
לתנאי הסביבה של הצמח, ושימוש בסימולציה לתכנות החממה הממוחשבת, מבצעים מדידות,
ובעזרת הגיליון האלקטרוני EXCEL מעבדים את התוצאות
לגרפים, מנתחים ומסיקים מסקנות, מקלידים את הפורטפוליו (תלקיט) ונותנים תשובה
לחקלאי או לטכנולוג או למזמין את המחקר לפתרון הבעיה שהתעוררה.
כמורה בחווה, מדגישה אני
בפני התלמידים, את הפעילות בחווה ללמידת
תהליך החקר, תוך דיון בצוות
כתתי חוקר, הביצוע נעשה תוך כדי שימוש
בעקרונות מדעיים- הלכה
ולמעשה בשדה.
רכישת הידע, מתבצעת תוך כדי
חיפוש ולא שינון.
אני כמורה וותיקה חשה את
ההנאה הגדולה של התלמידים מתהליך הלמידה, וזה מגביר אצלי את ההנאה והמוטיבציה
מעבודת ההוראה.
מרים
שדה
מורה
מנחה להוראת מדעי החקלאות
חווה
לחינוך חקלאי באר שבע
התלקיט (פורטפוליו) בתהליך
הלמידה
בשנים האחרונות מרבים להשתמש
ולשמוע בשפה של מערכת החינוך בישראל את המושגים "תהליכי חקר", מיומנות
חקר", "למידת חקר" וכדומה.
מטרת העל שמציגה תפיסה זו,
פיתוח/ טיפוח לומד עצמאי בעל יכולת חשיבה ביקורתית מערכתית, המסוגל לקבל החלטות
ראציונליות לגבי בעיות חיים בין-תחומיות אמיתיות ולפעול בהתאם לכך תוך קבלת אחריות
לתוצאות.
מטרת הוראת מדעי החקלאות
במחוז הדרום הייתה, לפתח את מערכת החממות הממוחשבות בחוות ובבתי הספר ובמקביל
לשכלל את הלומדות המתאימות, וטיפוח צוותי מורים, במטרה לבסס כוח אדם מיומן, בעזרתו
ניתן להשיג את האמור בצורה מקצועית ביותר, כך שהחממה הלימודית הממוחשבת, תהפוך
"למעבדה חוקרת" וכלי להשגת הרעיונות הלימודיים והחינוכיים המתקדמים
ביותר.
דרך זו המשלבת מטרות
חינוכיות ועבודה מעשית, הציבה אותנו כמורים במיקום שונה, ממורים המטפלים בסיטואציה
של "הוראה-למידה".
אנחנו חוקרים עם התלמיד ולא
"מלמדים" אותו, אנחנו משתמשים במגוון דרכים, חומרים ושיטות הוראה-למידה,
תוך התמקדות בתלמיד ולא בתחום הדעת והמקצוע בלבד.
אחד הלקחים שהפקנו מפעילות
השנים האחרונות היא, שברוב בתיה"ס והחוות, הפנימו המורים את שיטת העבודה
בעזרת הלומדות השונות שפותחו במחוז, אלא מה? שלעתים הפכו להיות המטרה ולא המערך,
דרכו יוכל התלמיד לרכוש כלים לגישה ולפתרון בעיות בדרך של חקר.
לשם כך אנו השנה מחזקים את
מפגשי המורים הדנים בנושא כתיבת "עבודת החקר" מה שמביא אותנו לדיון
בתהליך הלמידה, שיקופו והערכתו.
כאן נכנס מושג התלקיט
(פורטפוליו) המוגדר כאוסף עבודות של התלמיד
המציג את מאמציו, אופן חשיבתו, התקדמותו והישגיו בפתרון הבעיה. העבודות
שבתלקיט יכולות להיות בתהליך, אוסף של רעיונות כתוצאה מ"סיעוד-מוחות",
מחשבות והערות בתהליך קבלת החלטה כלשהיא לעבודות גמורות.
בעזרת התלקיט יכול התלמיד
עצמו וגם המורה, לנתב את התקדמותו בתהליך הלמידה ובעבודת החקר, לאו דווקא לצורך
הערכה.
התלקיט משמש כדרך ליצירת
דו-שיח ושיתוף פעולה מתמשך בין המורה לתלמיד, דרכו הם יכולים לראות במשותף את
צמיחתו והתקדמותו של התלמיד.
בסופה של הדרך, לקראת כתיבת
עבודות החקר, מהווה התלקיט את סה"כ החומרים, מהם ייקח התלמיד את אלו שהוא
בוחר להצגה. גם תהליך זה, של קבלת החלטה מה להציג ומה לא, מהווה נקודת ציון חשובה
בלמידה ובלקיחת אחריות על הלמידה.
באשר להערכה- בעזרת התלקיט אנחנו יכולים
להעריך יכולות שונות של תלמידים, כי כאן אנחנו מעריכים לא רק את התוצר המוגמר, אלא
גם את התהליך שבו חשוב שיעשה, גם מהלך של הרהורים משותפים ודו-שיח על החשיבה של
התלמיד, בכך אנו עושים את התלמידים שלנו לשותפים ובעלי שיח באחריות על ההערכה.
למחשבה ועבודת בית:
אם שוכנעתם שיש כאן הצעה
מעניית יותר לתהליך למידת החקר ואתם מבקשים מהתלמידים להכין תלקיט, אילו קטגוריות
אתם מציעים לכלול בתוכו? מהם הקריטריונים לבחירת התוכן של התלקיט? ומה היתרונות
והחסרונות של השימוש בתלקיט?
נשמח לשמוע מכם.
צוות תלמידים חוקר בחוות באר שבע
אהרון
כוכי
מנחה
מורה הוראת מדעי החקלאות
מחוז
הדרום
הרבה
ברכות לבית ספר "יעלים" אילת
להשלמת מחשוב
ובקרה של החממה הלימודית, החממה מתוחכמת ומפוקדת מחדר המחשבים ע"י תלמידים
ומיועדת להוראת מדעי החקלאות והטבע לשנות האלפיים.
בחממה הותקן מכשור מיוחד העונה לתנאים הייחודיים של
אילת.ואנו מברכים את המנהלת החדשה והמורה למדעים לשעבר, גב' הילה רומר, שחלומה
להשיג חממה ממוחשבת, זכתה להגשמתו לקראת המילניום השלישי.
חלום שהתגשם!!!
ברכות לבית ספר "אילנות" באר
שבע
לחנוכת החממה הלימודית החדשה בחג
החנוכה, ולגב' כוכבה דנון מנהלת בית הספר וצוות המורים, ברכות מכל הלב.
מי ייתן!!! ותגשימו את כל היעדים
והציפיות שהציב לעצמו בית הספר בפרוייקט זה.