"מעת לעת"
פברואר-מרץ
2000
בחודשים אלה עדיין
קר במחוז הדרום, וקיימת סכנת קרה במקומות המועדים.
הקרה: תופעה אקלימית המתרחשת
בלילות בהירים, באין רוח, ובלחות נמוכה. האוויר הקר והכבד גולש למטה, בעוד הקרקע
מקרינה את החום כלפי הרקיע החשוף ללא עננים. לילות כאלה מרובים במחוז הדרום,
בחודשי החורף והאביב המוקדם . הקרה, מתרחשת במקום טופוגרפי של מכתש, או במדרון שבו
חסומה הדרך להמשך גלישת האוויר הקר למטה.
בלילות בהירים כאלה, בהן אין
עננים והלחות היחסית נמוכה ובאין רוח שתערבל את האוויר הקר והחם, הטמפ' תמשיך ותרד
עד לאחר צאת החמה.
בניסוי שנעשה בחוות באר-שבע,
ע"י מר רפי חדד, וצוות מורים, נמדדה טמפ' מינימום ממוצעת נמוכה ב- 6 מעלות
צלסיוס במקום שנבנו החממות בעבר למטה. לעומת הטמפ' שליד המשרדים למעלה. ברור שהפרש
טמפ' זה, יכול להיות קריטי, לגבי צמחים רגישים ולא מחוממים. מכאן הסיקו מסקנות,
והעלו את החממות למעלה.
ניתן להקטין את
נזקי הקרה, באמצעים אגרוטכניים שונים:
1.
שתילת
צמחים לא רגישים לקור במקומות המועדים לקרה.
2.
בנית
מערבלי אוויר גדולים, המערבלים את האוויר הקר והחם ומונעים התנקזותו למטה. (בערבה
)
3.
בנית
מחסום פיזי, או גדר חיה סמיכה, למנוע המשך גלישת האוויר הקר.
4.
כיסוי
וחימום צמחים רגישים בלילות קרה, גם העלאת עשן סמיך תקטין את סכנת הקרה.
5.
השקיה
במשך שעות הקרה, עד אחרי הנץ החמה,(חום המים בלילה גבוהה משל האוויר.
6.
וכל
טיפול אשר יקטין את הקרינה למעלה
וימנע את גלישת האוויר הקר למטה. כמו רשת צל, או מסך תרמי, יוכלו למנוע
התהוות הקרה.
נזקי השלג:
בחודש נובמבר המלצנו לגזום את
השיחים והעצים, לפני סופות החורף, אלה שעשו זאת , בוודאי עברו את הסופה בפחות
נזקים.
שיחים שניזוקו מהסופה והשלג,
יש לגזום אל מתחת למקום הנזק, ולחכות להתחדשות. עצים שנשברו יש לחתוך את הגזעים,
ולמרוח במשחת עצים.
בגיזום יש להתחשב בעיצובו של
העץ מחדש. הנזק לעתים מופיע מאוחר יותר
ולכן מן התבונה לחכות בגיזום.
הגשם, שהתרכז בסוף ינואר פסח על
החלק הדרומי של המחוז, וברור שגשם עז
ומרוכז במספר ימים, תועלתו מופחתת, כיון שמרביתו זורמת לואדיות ולים, וככל
שהבניה והגגות האדומים מרובים יותר, שטחי הספיגה לאקויפרים השונים יהיו קטנים
יותר.
לגבי האזורים שלא ירדו בהם
יותר מ- 10 מ"מ גשם, יש להשקות את העצים והשיחים, ונתפלל להמשך הגשמים גם לאזורים
האלה.
גשמים במחוז הפנימי של המחוז,
דרושים לא רק לצמיחה והישרדות הצמחים אלא גם לשטיפת המלחים מהקרקע שהצטברו באזור
בית השורשים.
במדשאה:
חודש פברואר וראשית חודש מרץ,
עדיין הדשא בתרדמה או בתרדמה חלקית, עדיין אין לדשן, יש לבדוק את כמות הגשם שירדה
לאחרונה, אם פחות מ- 10 מ"מ גשם, יש להמשיך ולהשקות עד אל מתחת לבית השורשים.
באזור שנפגע משלג, הדשא יהיה
צהוב, מרבית סוגי המדשאות להן שלוחות תת קרקעיות, שאינן נפגעות, יש לבדוק את תחילת
הלבלוב, ולסייע לו בדישון,(על כך בחודש הבא), בכל מקרה אסור לעלות על הדשא בימים אלה.
בחממה הלימודית:
זהו הזמן להכין ייחורים של
צמחי בית וצמחי גינה, בתנאי חימום של שולחנות מחוממים. כך נקבל שתילונים מושרשים
היוצאים מוקדם עם בוא האביב לסוכת הצל מחוץ לחממה.
הלילות עדין קרירים, ולכן יש
לפרוס מסך תרמי מיד אחה"צ, ע"מ לשמר את החום לערב ולהאט את נפילת הטמפ'
המתרחשת בייחוד במחוז הדרום.
בבקרים, עם הזריחה, לכנוס את
המסך התרמי, ע"מ לנצל את אפקט החממה לחימום.
במרץ תתכן קרינה חזקה במשך
היום, ולכן יש לכנוס את המסך התרמי
בשעות הקרינה החמות: 1100 - 1400 , ולפתוח חלונות.
בחודש מרץ מתקיימים תנאים כמעט
אופטימליים מבחינת מזג האוויר בחממה ויש רק לספק את הדישון ומלחמה במחלות.
לאחרונה נוכחתי, שמנהלים
עושים ייחורים בעציצים גדולים 15 ו- 20 ס"מ, זהו בזבוז של תערובת, בזבוז מקום
בחממה, בעיות של אוורור מסביב לייחור, והייחור לא מנצל את המזון הנמצא בעציץ, גם ראיתי
שמגדלים ייחורים במגשים של קלקר, המונחים על צנרת חימום, ברור שהשורשים לא נהנים
מהחום, המגש מקלקר מהווה בידוד, והחום של התערובת יהיה כטמפ' של החלל, שהיא נמוכה
מזו, של שולחן החימום.
במתודיקה:
במקיף ג' באר שבע, התקיימו
הרצאות של תל' כיתות ז' בפני כמאתיים הורים ומחנכים , וזכו במחיאות כפיים סוערות.
צוותי התל' בעזרת מצגות , המחישו את האסטרטגיה של שלוב מדע וטכנולוגיה
מתקדמת שנלמד בחווה להוראת מדעי החקלאות. וזאת למרות השביתה, הופעתם של התל' הייתה
בטוחה והוכיחה שליטה בחומר .
הנושאים שהוצגו ע"י התל' היו: 1) אסטרטגיה של תהליך החקר. 2)השפעת עוצמת האור על הצמח. 3)מה
משפיע על צבע עלי הנדנונית ? מצגות אלה יופיעו באתר האינרנט המחוזי - של מדעי החקלאות במחוז, במדור
"בתי ספר". (הכתובת של האתר, והמדור) תגלשו לאתר ונשמח לשמוע הערות.
תלמידים הלומדים בחוות ובבתי
ספר אחרים, המעונינים לשאול שאלות
יוכלו להתקשר ישירות לתלמידי מקיף ג' ולהתייעץ אתם בקשר האינטרנט, "במדור פורום". לחווה ולמורים, יישר כוח לעבודה הנפלאה
שעשו.
למורים למדעי
החק' שביצעו את לומדה מס. 1 יתחילו את לומדה מס.2, "השפעת הורמונים על ייחורי
החרצית", כיתות טובות וצוותי תלמידים, יוכלו להתחיל את לומדה מס. 4-
-"ייצור עציץ פורח".
בתוכניות הלימוד הישנות, עם התארכות
היום, לבדק את השתבלות החיטה , ופריחת האירוסים הלא מקוררים, לסכם את התוצאות
בטבלאות, ותנתח את הממצאים. הניתוח הוא הדבר החשוב ביותר בתוכניות אלה.
אלה שגידלו קישואים תחת
פלסטיק, מסופקני אם לאחר, השלג
והטמפ' של חודש ינואר פברואר, יקבלו מתחת לפלסטיק תוצאות כלשהן, ע"מ להסיק
מסקנות.
בוורדיה:
במקומות החמים והלחים של
המחוז, מתחילים שתילי הוורדים ללבלב ולהעלות ניצנים חדשים, ההתפתחות החשובה היא
התפתחותם של שורונים בקרקע, שאין אנו רואם אותם בעין, לבלוב מוקדם באזורים הקרים,
ובאלה באזורים המועדים לקרה, עלול להביא לקפיאת הלבלוב הצעיר.
סידורי ההשקיה הטובים ביותר
לורדים , היא ההשקיה בטפטוף, המביאה לחיסכון במים גדול, ובמניעת מחלות עלים,
הנגרמות מהרטבת העלים.
הפינה הפורחת: - פרחי אביב
לעבור לטפטוף , זהו אתגר לתלמידי כיתה ה'-ו' , להכין
בעצמם ולתחזק סידורי השקיה בטפטוף, המשימה אינה קשה
דף זה נוצר ע"י – יוסי נגר – אשקלון
