מעת לעת
אפריל - מאי 2000

אביב של חמסינים

סה"כ כמויות הגשם שירדו במחוז הדרום היו מהנמוכות ביותר בשנים האחרונות. תפקידיו העיקריים של הגשם באזור הנגב מבחינתבית הגידול הצמחי הם:
א. להרוות את האדמה ולספק מים לעומק רב ולרזרבה.
ב. לדחות את המלחים שהצטברו בשכבה העליונה של הקרקע אל מתחת לבית השורשים ולכן בשנת בצורת, יש לצפות ששתי סיבות אלה עלולות לפגוע בצמחים באזורים שונים במחוז הדרום. צמחים בעלי שורשים עמוקים עלולים להגיב בעקה (ב"סטרס") לריכוז המלח בשכבת בית השורשים, ולכן לצמחים כאלה, רצוי לעשות גומה גדולה ולהשקות לעומק בית השורשים העיקרי של הצמח. האביב הקצר בארץ, ובייחוד באזור הדרום, המלווה ברוחות יבשות ואבק לסי המכסה את אזורי הנגב השונים

מוסדות חנוך טוב יעשו אם יטעו עצים חסכני מים, מסביב לגדר ביה"ס ע"מ להקטין את כמויות האבק, המפריע לנשימה, וחודר לכתות ולעיתים פוגע במחשבים וציוד אלקטרוני רגיש אחר (עיין בעקרונות תכנון חצר ביה"ס - באתר הפיקוח להוראת מדעי החקלאות). האביב מציין גם את היציאה מתרדמה, ותחילת לבלוב מואץ ובסופו פריחה שופעת, ולכן יש לספק לצמחים בעונה זו, את הדשנים הדרושים לצמח. בשנים האחרונות נפוץ הדישון בדשן מורכב "אוסמוקוט

-

קבוצת האסמוקוט

קבוצה של דשנים המכילים את חומרי המזון המיקרו והמיקרו הדרושים לצמח, עטופים בקרום חדיר למחצה המאפשר יציאה אוסמוטית (אוסמוזה) איטית של מרכיבי הדשן לבית השורשים

יתרונות קבוצת הדשנים מסוג "אסמוקוט"
שחרור איטי של הדשן המספק את הדשן לתקופה ארוכה *
מונע קשירת האלמנטים השונים של הדשן למרכיבי הקרקע, והקטנת זמינותם לשורשי הצמח *
מניעת שטיפת הדשן, אל מתחת לבית השורשים, ולמאגרי המים בקרקע (האקויפרים), בייחוד בקרקע החול *
- N P K יש לבדוק, מהי תכולתו של ה"אוסמוקוט" מבחינת מרכיבי הדשן
חנקן, זרחן, אשלגן) ומהו אחוז כל מרכיב בו. (7.7.7. משמעו כמות שווה של חנקן זרחן ואשלגן). לבדוק האם הוא מכיל מיקרואלמנטים
(Fe ,Mg ,Mn ,Zn )

לגבי הכמויות והסוג יש להתייעץ עם המורה לחקלאות.

האוסמוקוט
אנא המתן, עד לקבלת התמונה - אוסמוקוט

המדשאה


בעונה זו הדשא מלבלב, ירוק וצפוף, יש לספק לו את הדשן הדרוש ללבלוב (ובעיקר החנקן). בעונה זו אפשר לתת לתלמידים לעלות עליו, ואפילו לשחק, (רק לא אחרי השקיה). דישון נכון, יכול להביא לחסכון במים.




בוורדיה

הורדים בחודשי האביב, בשיא פריחתם, ע"מ להאריך את הפריחה יש לקטוף ורדים לכיתות ולחדרי המורים, ולגזום ורדים לפני סיום פריחתם ועשית זרעים, רצוי לרסס למניעת מחלות, במנצידן לאחר השקיה, אחת בעשרה ימים כמלחמה מונעת בגורמי המחלות.








בפינות הפורחות

להימנע מהשקיה באמצע היום, ולהשקות רק בשעות הבוקר המוקדמות ויש להימנע מהשקיה בממטרות ובמתזים (לע"ק בביקורי בחוות ובבתי-ספר, מורים ומנהלים, אשר מודעים לבעית החסכון במים, עדין משקים בממטירים או מתזים, ערוגות ברוחב של מטר, כאשר הפרחים בערוגה נראים חיוורים ויבשים, מהסיבה שהמים לא מגיעים אליהם כי את למדרכה ולכביש).





בביקורים הבאים, נצלם השקיות כאלה ונפרסם באתר האינטרנט.



בחממה הלימודית

בימי האביב והקיץ – השמש עומדת כמעט בזוית, החום בפנים, כבר בשעות הבוקר המוקדמות מגיע מעל ל-30 מעלות צלזיוס, ולכן יש לעשות הכל ע"מ להוריד את הטמ' ולהחזיק אותה נמוכה, פריסת מסך תרמי, להקטנת עוצמת האור פתיחת חלונות, הפעלת ונטה . ואפילו הפעלת צינון בהתאם לצורך, ע"מ להשאיר את הטמ' באופטימום. ביום חמסין, כשטמ' החוץ אף היא חמה ורוח יבשה נושבת. יש לסגור את החלונות ולפרוס מסך תרמי ע"מ לבודד את החממה מהחוץ.



במתודיקה


כיתות שלמדו את לומדה מס' 1-2, יוכלו לנתח מאמרים מדעיים מתוך מאגרי המידע של האתר שלנו באינטרנט. ולציין את התהליכים הבאים: איתור הגורם שהזמין או העלה את הבעיה, מיהו הצוות שחוקר את הבעיה, מהי ההשערה שנוסחה ע"י הצוות? · ניסוח הניסוי שנעשה, האם לניסוי המתוכנן יש תשובה מלאה לפתרון הבעיה? או רק שלב ביניים לפתרון הבעיה? · מה היו התוצאות במילים? ומה היו המסקנות מתוצאות הניסוי? · האם יש פתרון לבעיה? מהו? אם לא, מה מציע הצוות החוקר למזמיני המחקר? האם היית מקבל את מסקנות הצוות החוקר? הסבר עמדתך.



?האם היית מוכן להמשיך את המחקר

תרגיל זה, יעשה בכיתה, נתן להמשיך אותו בבית באותם צוותי הלימוד.בשיעור הבא לדון עם התלמידים לפי הסכימה שהופיעה בעלון "סביבה ירוקה" מס' 15
.


יעקב צמח

מפקח להוראת מדעי החקלאות והסביבה
מחוז הדרום