מעת-לעת
אוקטובר - נובמבר

חודשי אוקטובר נובמבר, הם חודשי מעבר בין עונת הסתיו
והחורף, מייחדים אותם בצומח והחי, החצב מסיים את פריחתו והסתוונית פורחת מיד אחרי
היורה בכל חלקי הארץ, והחלמונית האינדימית למורדות ירוחם מפליאה בפריחתה
הייחודית ונדידת ציפורים אורחות או
מקננות בארץ.
הגשמים הראשונים מנביטים את זרעי החד-שנתיים, ובתנאי
הטמפ' הנוחה הם צומחים במהירות, אבק העלים שהצטבר מרוחות הקיץ והסתיו יורד עם הגשם
הראשון, והעצים מלבלבים ובוהקים בצבעם הירקרק, ורק "השלום" שאיחלנו
כולנו בגלויות ראש השנה תשס"א, עדין בושש לבוא.
זהו הזמן, לצאת לטייל עם התלמידים מחנכי הכיתות מורי
החקלאות והמורים לטבע, שנותרו במערכת, ולעמוד על הקשר בין מחזוריות הצומח והחי
בארץ ומנהגי עם ישראל הקשורים ושזורים בטבעה של ארץ ישראל.
אנו מזכירים שוב,
למורים לחקלאות ולמנהלי בתיה"ס, יש לעבור בחלקות החצר ולסמן את ענפי העצים
העלולים להישבר ברוחות וגשמי החורף ולהתריע על כך
לרשות.

כמו כן גשמי החורף, עלולים ליצור במקומות נמוכים מאגרי
מים, שלוליות וגבים, בהם יתרבו יתושים בטמפ' נוחה. (עיין קדחת הנילוס המערבי באתר האינטרנט )
|
במדשאה:

אחרי הגשם הראשון, בייחוד באזורי החוף של המחוז, הדשא
מוריק, והצמיחה שלו יפה ומרעננת, יש להקטין את כמויות המים להשקיה או להפסיקה
בכלל. דישון באמוניה גופרתי, ובאזור הלס, גם בברזל זמין, יכול לעודד את הצמיחה
והצבע הירוק
של הדשא, ולאפשר זמן ארוך יותר לתלמידים להנות ממנו
לפני התרדמה.
בוורדיה:

הלחות הגבוהה של חודשי אוק-נוב, מעודדת התפתחות של
מחלות עלים, ופגיעה בפרחים, יש לרסס בחומרים פונגצידיים בתוספת משטח, ולהימנע
מהרטבת הנוף בהשקיה .
גיאופיטים:

הפקעות והבצלים שנשתלו לפני ראש השנה, במכלים ובקרקע,
ממשיכים ללבלב, ואלו שקבלו טיפול קירור יפרחו בסוף חודש נוב' ואלו שלא טופלו כלל
יפרחו מאוחר יותר.
מלחמה בעשביה:
עיקר הפעילות בחודשים אלו -
זהו הטיפול והמלחמה בעשביה החד-שנתית החורפית, הגשם שהנביט את עשבי הבר, מחייב
השקעת מאמצים ע"מ למנוע מהם הרמת ראש, ופיזור זרעים(מבחינה גנטית ואקולוגית, עשביה זו מותאמת לכך,
לצמוח לפרוח ולפזר זרעים תוך זמן קצר ביותר.) , יש להיאבק
בה, באמצעים מכניים וכימיים , על מנת לחסוך במים , ולמנוע השתלטותם,
בפינות הפורחות , באמצעות עבודה של התל' ובשטחים הרחבים של ביה"ס באמצעים
כימיים.

בחממה הלימודית:

טמפ' מינימום הלילה בחדשים אלה יורדת, בייחוד באזורים
המרכזיים והדרומיים של המחוז, וגורמת להאטת הצמיחה בצמחי הבית ולגרימת נזקים, יש
לבדוק מיקום החישן, האמור להיות
בגובה הצמחים, ואם הטמפ'
המקומית תואמת את הטמפ' המופיעה בתכנון המחשב.
לבדוק את הלחות היחסית, ולדאוג לאוורור החממה, ע"מ
למנוע התפתחותם של מחלות עלים ,
המכערים את הצמחים המתפתחים בחממה.
במתודיקה:

לומדה מס.1
השפעת עוצמת האור על צבע עלה
הנדנדנית, התלמידים מסכמים את תוצאות הניסוי , ומקבלים את הגרפים
התואמים, מנתחים את תוצאות הניסוי ומקבלים את המסקנות.
תוך כדי כך הצוותים מסכמים את העבודות בכתיבת התלקיט
(פורטפוליו). (עיין הרחבה למורה, בעלון זה ללומדה מס.1-).
לומדה מס. -2:
המורים שהתחילו את לומדה מס. 2, יש להמשיך בסימולציה
לתכנות החממה, ולהתעכב על השב הטכנולוגי בתהליך החקר,("הבקר" "החישנים" הקשר בינם ובין
המחשב במעבדה והחוקר השולט בהם).
לכיתות מתקדמות: ניתן בשלב זה להשוות את תוצאות
הניסויים הראשוניים עם צוותים מחוות או בתי ספר אחרים.
יזמות: שתי
הלומדות הנ"ל מאפשרות בהם לפתח
בתלמידים את האתגר של יזמות, יש להפעיל צוותי תלמידים לפרוץ קדימה, ולנסות להעביר
את המסקנות המתקבלות, לתהליך הלכה ולמעשה, כאשר המורה והמערכת הטכנולוגית עומדת
לרשות הצוות.

כתובת באינטרנט:
יעקב צמח
מפקח להוראת מדעי החקלאות
מחוז דרום
Email: yacovzemc@barak-online.net.