רחובות על שם רבנים וחכמים

חזרה למפה הראשית

'חזרה לרובע ט

רחוב אדוננו ברוך - נקרא על שם הרב והמנהיג הרוחני של יהודי אתיופיה. אדוננו ברוך פעל רבות למנוע פעילות מיסיונרית (הסתה נוצרית) בקרב יהודי אתיופיה. קהילה אתיופית גדולה מצויה באשדוד ולכן נקרא רחוב על שמו.

רחוב אורי בן-ברוך - נקרא על שם רב ומנהיג רוחני של יהודי אתיופיה. פעילותו העיקרית היתה דאגה ליהודי אתיופיה והפצת תורה בקרב חברי הקהילה.

רחוב הרב אלקלעי - נקרא על שם הרב אברהם בן שמואל אלקלעי (1811-1750), ממבשרי הציונות. הרב אלקלעי היה יליד בולגריה שעלה ארצה והתיישב בצפת. כתב ספר "זכור לאברהם" הדן בספר "שולחן ערוך" ומסודר לפי סדר א-ב.

רחוב האר"י - נקרא על שם גדול המקובלים, יצחק בן שלמה אשכנזי (1572-1534). האר"י היה יליד ירושלים, התחנך במצרים, חזר ארצה והתיישב בצפת, שם עסק בקבלה. האר"י לימד את תורתו בעל פה ולאחר מותו העלו תלמידיו את הדברים על הכתב. תורתו כונסה בספר "עץ חיים". בין המושגים הקבליים שחידש: צמצום, שבירת כלים, תיקון.

רחוב הרב דוד בוזגלו - נקרא על שם המשורר, הפייטן ומחיה השפה העברית במרוקו. את יצירותיו של הרב בוזגלו כינס רבי מאיר עטיה בספר "שיר דודים". הרב דוד בוזגלו נפטר בקריית-ים בכ"ד באב תשל"ה.

רחוב הרב עמרם בן-דיואן - נקרא על שם רבם של יהודי ווז אן שבמרוקו. היה מקובל ידוע ומפורסם בנסים שעשה. מעל קברו בווז אן צומח עץ שמתחתיו בוערת אש תמיד.

רחוב הרב בן-דנן - נקרא על שם הרב שאול בן-דנן, נשיא בית הדין הגדול ברבט שבמרוקו, יליד העיר פֵז.

רחוב הגר"א מווילנה - נקרא על שם הוגה הדעות והמנהיג הרוחני, הגאון רבי אליהו בן שלמה זלמן, הנקרא הגאון מווילנה (1797-1720). הגר"א היה ראש המתנגדים לחסידות. התעניין במדעים, חיבר למעלה מ70- ספרים בנושאים רבים ושונים ופירוש למקרא.

שדרות רבנו גרשום - השדרה נקראת על שם רבנו גרשום בן יהודה, הנקרא "מאור הגולה" (1028-960). רבנו גרשום היה אחד מגדולי התורה באשכנז וממעצבי דמותה הרוחנית של יהדות אשכנז. היה ראש ישיבה בעיר מינץ. פרסם תקנות חברתיות חשובות, כמו "חרם דרבנו גרשום", האוסר על גבר לשאת יותר מאישה אחת.

רחוב רבנו וידל הצרפתי - נקרא על שם רב ופרשן שחי במאה ה14-. רבנו וידל כתב פירוש ל"משנה תורה" של הרמב"ם ואת המקורות של הרמב"ם לכתביו.

רחוב החיד"א - נקרא על שם הרב חיים יוסף דוד אזולאי (1806-1724), שהיה פוסק הלכה ומקובל. חיד"א ערך מסעות וכתב יומן מסעות בשם "מעגל טוב", ספר בעל ערך היסטורי. היה מראשוני הביבליוגרפים העבריים.

רחוב הרב יוסף משאש - נקרא על שם רבה הראשי של העיר חיפה לשעבר.

רחוב רבי נחמן מברסלב - נקרא על שם נכדו של הבעש"ט (הבעל שם טוב). רבי נחמן (1811-1772) היה צדיק חסידי ומייסד זרם חסידות ברסלב. הוא חי בברסלב שבאוקריינה ונפטר ונקבר בעיירה אומן. לפי תורתו, האדם יכול להתעלות בכוח האמונה, התפילה והניגון.

רחוב הרב חיים פינטו - נקרא על שם תלמידו של האר"י הקדוש, הרב חיים פינטו, יליד מרוקו, שהיה ידוע כעושה נסים. אנשים האמינו בכוחו. בנו, הרב משה אהרן פינטו, חי בארץ ונקבר באשדוד. נכדו בנה בעיר בית כנסת על שם סבו.

רחוב יוסף קארו - נקרא על שם מחבר ה"שולחן ערוך", רבי יוסף בן אפרים קארו (1575-1488). ה"שולחן ערוך" הוא ספר ההלכה היסודי והסמכותי עד ימינו. רבי יוסף קארו פעל בתורכיה ובצפת.

רחוב הרב קלישר - נקרא על שם הרב צבי הירש קלישר (1874-1795), שהיה ממבשרי הציונות. הרב קלישר כיהן כרב בקהילת טורן שבפרוסיה. הוא האמין שהגאולה תבוא על ידי יישוב ארץ ישראל ולכן קרא להקמת חברה חקלאית בא"י וייסד אגודות שסייעו בהקמת יישובים חקלאיים בארץ. קיבוץ טירת צבי נקרא על שמו.

רחוב הרא"ש - נקרא על שם החכם התלמודי מפרובנס, רבנו אשר בן משולם הכהן, שחי במאה ה12-. הרא"ש חיבר את "עשר המתנות".

רחוב הרב ריינס - נקרא על שם הרב הציוני יצחק יעקב ריינס (1915-1839), שהיה חבר בתנועת חיבת ציון. ב1904- הוא ייסד את "המזרחי" למרות התנגדותם של חוגים חרדים. הרב ריינס כתב ספר בענייני הלכה.

רחוב הרי"ף - נקרא על שם החכם יצחק דוד בן יעקב אלפסי (1103-1013), יליד אלג'יריה שחי בפס שבמרוקו. בשנת 1088 הוא ברח לספרד והיה מראשוני היהודים בה. בספרד הוא ייסד ישיבה בלוסנה. כתב ספרים חשובים במחקר התלמודי.

שדרות רש"י - השדרה נקראת על שם רבי שלמה יצחקי (1105-1040), גדול פרשני התורה והתלמוד. נולד וחי בצרפת, שם עמד בראש ישיבה גדולה. פירושיו מובאים ברוב דפוסי המקרא והש"ס. על שמו נקרא כתב רש"י, האותיות שבהן נהגו להדפיס את פירושו כדי להבליט את המקור.

רחוב רבנו תם - נקרא על שם נכדו של רש"י, הרב יעקב בן מאיר (1171-1100), הנקרא רבנו תם. כמו סבו, רבנו תם חי בצרפת. הוא כתב פירוש לתלמוד הבבלי - ה"תוספות" , כתב את "ספר הישר" וכן ספר על הדקדוק העברי.