רחובות על שם אישים

חזרה למפה הראשית

'חזרה לרובע ג

רחוב אבוחצירה - נקרא על שם הרב יצחק אבוחצירה (1970-1895), שהיה מהמנהיגים הרוחניים של יהודי מרוקו. בארץ הוא כיהן כרבה הראשי של רמלה וכחבר מועצת הרבנות הראשית. היה ממקימי החינוך הממלכתי-דתי ואזרח כבוד של העיר אשדוד.

רחוב אברמסקי - נקרא על שם הרב יחזקאל אברמסקי (1976-1886), שהיה חכם תלמודי ועסקן ציבורי ברוסיה. הואשם בפעילות אנטי מהפכנית ונידון לעבודת פרך בסיביר. ב1932- שוחרר ויצא ללונדון, שם היה רב ודיין. ב1951- עלה לירושלים, חיבר פירוש לתוספתא בשם "חזון יחזקאל" ובשנת 1955 קיבל את פרס ישראל.

רחוב האדמו"ר מבעלזא - נקרא על שם רבי אהרון רוקח, האדמו"ר הרביעי משושלת אדמו"רי בעלזא (עיירה בגליציה שבפולין), שעלה ארצה אחרי השואה והקים מחדש את חסידות בעלזא. ברובע ג הוקמה קריה חשובה על שם האדמו"ר.

רחוב האדמו"ר מפיטסבורג - נקרא על שם האדמו"ר מפיטסבורג, שהיה רב בעיירה פיטסבורג שבארה"ב, עלה ארצה ובחר להתיישב באשדוד. הקים בעיר בית כנסת ומוסדות חינוך, ונבחר ליקיר העיר.

רחוב איתמר - נקרא על שם איתמר בן אב"י, הידוע בכינוי "הילד העברי הראשון", בנו של אליעזר בן יהודה - מחיה השפה העברית. איתמר היה עיתונאי וסופר עברי, ייסד את עיתון "דואר היום".

רחוב אלקלעי - נקרא על שם יהודה בן שלמה חי אלקלעי, שהיה רב ספרדי וממבשרי תנועת חיבת ציון במאה ה19-. בספריו הטיף לשיבת ציון בקרב החרדים. פעל ליישוב ארץ ישראל ונתקל בהתנגדות חריפה מצד ראשי ה"חלוקה". על שמו נקראת העיירה אור יהודה.

רחוב הבעש"ט - נקרא על שם רבי ישראל בן אליעזר (1760-1698), הבעל שם טוב, שייסד את תנועת החסידות במזרח אירופה. בתורתו הדגיש את השמחה ואת הדבקות.

רחוב הרב דנן - נקרא על שם רבי אליעזר דנן, שהיה מחכמי טבריה ורבניה. נפטר בטבריה וקבור בה.

רחוב חפץ חיים - נקרא על שם הרב ישראל מאיר הכהן (1933-1838), שהיה רב בראדין ומגדולי הפוסקים בליטא. ידוע בכינויו "החפץ חיים", על שם ספרו הראשון, "חפץ חיים", הדן בהלכות לשון הרע. הספר נקרא כך על פי הפסוק: "מי האיש החפץ חיים, אוהב ימים לראות טוב, נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה. סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו" (תהלים לד, יג-טו). היה ממייסדי אגודת ישראל. על שמו נקרא קיבוץ "חפץ חיים", מזרחית לאשדוד.

רחוב הרב טייב - נקרא על שם הרב חי טייב, שהיה דיין ואב בית דין באי ג'רבה שבתוניס. היה נערץ על יהודי תוניס.

רחוב חנה סנש - נקרא על שם הצנחנית והמשוררת חנה סנש (1944-1921), שעלתה ארצה מהונגריה בשנת 1939 וחייתה בקיבוץ שדות ים. במלחמת העולם השנייה היא הוצנחה ביוגוסלביה, מעבר לקווי הצבא הגרמני, ומשם היא עברה להונגריה כדי לסייע ליהודים שם, אך היא נתפסה והוצאה להורג. שירה "אשרי הגפרור" מסמל את רוח ההקרבה של לוחמי המחתרת. על שמה נקרא קיבוץ "יד חנה".

שדרות עוזיהו - השדרה נקראת על שם עוזיהו מלך יהודה (734-785 לפנה"ס) אשר יזם מפעלי בנייה גדולים והשיב ליהודה את אילת. עליו נאמר "ויבן עוזיהו מגדלים בירושלים ויחזקם" (דברי הימים ב כו, ט).

רחוב עקיבא - נקרא על שם רבי עקיבא בן יוסף (135-50), שהיה מגדולי התנאים ונהרג על קידוש השם בתקופת שלטון הרומאים בארץ ישראל (היה בין עשרת הרוגי המלכות). לפי המסורת הוא החל ללמוד תורה רק בהיותו בן ארבעים. רבי עקיבא היה חדשן במדרשי הלכה ובפירוש המשנה. מפורסמת אמרתו "ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה".

רחוב רוזובסקי - נקרא על שם שלמה רוזובסקי (1962-1878), שהיה מלחין ומוסיקולוג. בשנת 1920 הוא הקים בריגה שבליטא את הקונסרבטוריון היהודי הראשון, ובשנת 1925 הוא עלה ארצה. הלחין שירי עם ומוסיקה למחזות וחיבר ספר על טעמי המקרא.

רחוב הרמ"א - נקרא על שם רבי משה בן ישראל איסרליש, שהיה רב בפולין במאה ה16-. היה ראש ישיבת קרקוב וחיבר ספרים בהלכה, בפילוסופיה, בקבלה ובמדע. עד מלחמת העולם השנייה נהגו יהודים רבים לנסוע לקרקוב ולהתפלל ליד קברו, ומנהג זה חודש בשנים האחרונות עם פתיחת שערי פולין ליהודים.