התפתחות אמצעי התקשורת

 

 

 

ת ק ש ו ר  ת

 

בית ספר "אפיק"

 

פיתוח  וטיפוח  כשירות  לאוריינות  מדיה

 

 

 

 שולה פטרסון.

אורלי     פרץ .


הנושאים בתכנית:

·        רציונאל .

·        מטרות  על .

·        תכנית התקשורת בראיה  כוללת .

·        תכנית לימודים בית ספרית.

·        כלים לניתוח באמצעות טיפוח כישורים רגשיים/חברתיים - מחוז תל אביב תשנ"ח .

 

סוגות :

·        ראיון - עקרונות מנחים.

·        חדשות - אוביקטיביות מול סוביקטיביות .

·        פרסומת - אמצעים, אסטרטגיות, דרכי פניה, קהל יעד.

·        סרט/עלילתי , מבנה רעיונות  ואמצעים . סרט ריאליסטי, סרט דמיוני (מצוייר) .

·        מאמר.

·        כתבה מודפסת .

·        צילום עיתונות - הממד המצולם.

·        מודעה.

·        קריקטורה.

·        לקט  טקסטים מהמדיה השונים המשתלבים בנושא המרכז  " הזכות

         לכבוד והחובה לכבד "  .

 

 


קווים מנחים בהוראת התקשורת .

 

אמצעי התקשורת הם  הצינורות  הראשיים המזינים  את מהפיכת  האינפורמציה  של העידן

הנוכחי . הם מהווים גורמים מרכזיים  בתהליכי החינוך והחברות

של הדור הצעיר . לימודי התקשורת בין כותלי בית הספר מגשרים על  הפער בין המציאות

שבה חי הלומד  מחוץ לבית הספר למציאות הבית ספרית  ויוצר למידה רלוונטית ואותנטית .

בית הספר אשר השקפתו החינוכית היא לטפח אדם בר אוריין , טבעי הדבר שבנוסף  לטיפוח השפה

הכתובה והמדוברת יקנה ללומדיו כלים לטיפוח השפה הנצפית והנשמעת וכך יעגן בתפיסתו את

"השפה כמכלול ". החינוך למדיה יקנה ללומד כישורי חשיבה להבנת "שפת המדיה" ומיומנויות 

שונות להבעה בשפת המדיה . כמו כן יסייע בידו להשכיל  ולצרוך ביקורת בצורה נבונה.

 

 

 
מטרות  על:

 

 

  1. פיתוח החשיבה הביקורתית  כחלק מחינוך לאזרחות פעילה בחברה  דמוקרטית .
  2. הפעלת מיומנויות טכנולוגיות  ושימוש בלשון התקשורת , כאמצעים להבנת המדיה

1.     ולהבעה עצמית בתחומים שונים .

2.     פיתוח מיומנויות חברתיות , הרגלי  עבודת צוות תוך הפעלת שיקול  דעת  והתחשבות בזולת.

3.     פיתוח החוש האסתטי  -  האומנותי  בטקסטים של המדיה.

4.     פיתוח יכולת לצריכה נבונה , סלקטיבית ומעריכה של אמצעי התקשורת .

5.     פיתוח נכונות להשקיע  מאמץ  קוגניטיבי  מכוון בעת הצפייה בטלביזיה , בקולנוע, בהאזנה

6.     לרדיו ובעיון  בעיתון .

 

 

 


תקשורת בינאישית - מטרות על :

·        טיפוח מיומנויות חברתיות  המהוות בסיס לתקשורת בינאישית.

·        תקשורת הנשענת על ערכים של חופש הביטוי ,תרבות הדיבור וערכים דמוקרטיים 

         היא התקשורת  הרצויה

·        טיפוח מיומנויות חברתיות ,טיפוח "היכולת להיות בחברה  

·        ובסביבות חיים שונות " - היכולת לקשור קשרים עם הזולת ,היכולת להקשיב ,

        להגיב  לבקר ולקבל ביקורת

·        טיפוח כשירות אוריינית  - היכולת לקחת  חלק בשיח  תרבותי

·        לשוני  .

·        הכרה והבנת  הצד האנושי  באמצעות  תקשורת בינאישית.

·        העדר גורם מתווך  מגשר  על פערים  ומבטל ריחוק , ניכור ,אי  

·        שייכות , חוסר מעורבות   המתעצמים מעצם צריכת תקשורת

·        המונים  .

 

 

 

מטרות  אופרטיביות :

 

כיתות  ב :

1.     פיתוח סבלנות וסובלנות  כלפי הדומה  והשונה .

2.     לכל אדם יש זכות להשמיע  ולהביע  דעה.

3.     לדעת לבקר ולקבל  ביקורת .

4.     לדעת לנהל  דיאלוג , שיחה מתורבתת.

 

  

כיתות  ג  :

5.     לפתח תרבות דיבור ,סובלנות וסבלנות כלפי הזולת .

6.     ללמוד לקבל דעה נוספת /  נוגדת  .

7.     ללמוד את חשיבות  הנושא :" זכות הציבור לדעת".

8.     לפתח מיומנויות  לעבודת צוות.

9.     לפתח מודעות  לביקורת  עצמית .

 

 

כיתות  ו :

1.     לפתח כישורים  של אזרח  מעורה  בחברה.

2.     לטפח סובלנות וסבלנות כלפי הזולת .

3.     להדגיש את  הזכות  להביע דעה במדינה דמוקרטית .

4.     להדגיש את  הזכות לביטוי  במדינה דמוקרטית.

5.     ללמוד לקבל  דעה שונה  מנוגדת  .

6.     התייחסות למושגים : לשון הרע, תרבות הדיבור ,

         הזכות  לדעת, הזכות  להביע דעה .

7.     להתייחס בכבוד  לצנעת הפרט .

 

 

מטרות  בהוראת  התקשורת   :

 

@  התלמיד  יכיר את המבנה הייחודי של כל מדיום .

 

@  התלמיד יכיר  את שפות המדיה  השונות.

 

@  התלמיד יכיר  את  התפתחות אמצעי התקשורת .

 

@  התלמיד  יבין את קשר  הגומלין בין  התפתחות אמצעי התקשורת  

     לאופי המסר , דרכי עיצוב  המסר, השפעת המסר .

     

@  התלמיד יכיר את מרכיבי  תהליך התקשורת .

 

@  התלמיד יבחין בין סוגי תקשורת שונים .

 

@ התלמיד יתנסה בפענוח  מסרים בטקסטים שונים במדיה שונים.

 

@  התלמיד יתנסה  בעצוב מסרים בטקסטים שונים  במדיה השונים.

 

@  התלמיד יהיה מודע ליכולת לעצב  מסרים בדרכים חלופיות:

      במדיה השונים , בשפות שונות, לקהלים שונים, בהקשרים

      שונים  ...

 

 

 

תולדות התפתחות אמצעי התקשורת

 

1458 - גוטנברג - ממציא את מכונת הדפוס הראשונה (הספר הראשון שהודפס

          היה התנ"ך בגרמנית).

 

1833 - בארה"ב יוצא העתון הראשון (כמעט יומי).

 

1839 - המצאת המלצה בצרפת על ידי דגר וניפס (בתמונות הראשונות זמן 

          החשיפה היה 15 דקות!)

 

1844 - המצאת הטלגרף ע"י מירס.

 

1876 - המצאת הטלפון ע"י גרהם בל.

 

1894 - המצאת הקולנוע ע"י האחים לומיאר. ( הסרטים היו ללא פסקול

          כיוון שרוב האוכלוסייה הייתה  אנאלפביתית  , הסרטים היו מלווים בנגינת פסנתר.

 

1895= המצאת הרדיו ע"י מרקוני.

 

1920 - תחנת הרדיו הראשונה בארה"ב.

 

1930 - הרדיו הראשון לשימוש ברכב נוסע.

 

1936 - באנגליה נבנית הטלוויזיה הראשונה .

 

1936 - המכשיר הראשון לקשר רדיו נישא.

 

1941 - החלו השידורים הראשונים של הטלוויזיה בארה"ב .

 

- המצאת המחשב. ( תקשורת הדו- כיוונית).

 

- המצאת הטרנזיסטור.

 

1956 - המצאת הווידיאו.

 

1957 - הלווין הראשון עולה לחלל.

 

1969 -  ניל ארמסטרונג  צועד על הירח והמילה הראשונה שודרה מהירח

           לכדור הארץ.

 

- נולדת התחנה C/N/N  המשדרת 24 שעות ביממה.  העולם הופך

  ל"כפר קטן".

 

1983 - הפלא פון הנישא הראשון .

 

1989 - פלאפון הכיס הראשון.

 

התפתחות אמצעי התקשורת
יציאה לחקר מתוך טקסט אומנותי .
 

 

 

 

 


מטרת הפעילות :

פיתוח סקרנות התלמיד כדי שיחקור את תהליך התפתחות אמצעי התקשורת .

חומרים: טקסט אומנותי.  - השיר "מהרץ אל הפקס"/ יורם טהר לב.

שלב ראשון:

היכרות עם הטקסט כשיר.

התייחסות לתוכן ולאמצעים אומנותיים: חריזה בתים ורעיונות.

שלב שני:

עריכת תרשים זרימה שמתאר את תהליך התפתחות אמצעי התקשורת.

(אפשר על גבי טקסט השיר)

דוגמא - בית א - השימוש בצעקה .

           בית ב -  הרץ, כמעביר הודעות.

שלב שלישי : ( בשני שלבים)

1. שאילת שאלות בעקבות הטקסט   

2.פנייה למקורות מידע .

על אמצעי התקשורת שהוזכרו בשיר.

דוגמא - התפתחות הדפוס :

           מי המציא את הדפוס? באיזו שנה ?

           מהו התהליך שהתרחש עד כה ?

להעשרה :

        §          התלמיד יקבל דף ובו מצוינים תאריכים עיקריים בהם התפתחו אמצעי התקשורת .

        §          התלמיד ישלב את התאריכים בטקסט על פי סדר כרונולוגי  היסטורי בהתאם לאירועים.

 


רקע תאורטי  -  מהות לימודי ה " תקשורת " .

מקובל לפתוח דיון שיטתי בנושא כלשהו בהבהרת  מונחים בסיסיים - מעין הצהרת כוונות

בניסיון ליצור שפה משותפת - שנדע כולנו על מה (בערך) אנחנו מדברים .

עיון  במגוון ספרי מבוא לתקשורת המונים מלמד כי כך נהוג גם כאן :

בין  המחברים השונים, יש מי שהעדיפו  לפתוח בהגדרה מילונית  של המושג : אחרים

הביאו  דוגמאות לשימושים שונים שלו, בניסיון למצוא אפיונים משותפים  :

אך מעל לכל קיימת  הסכמה כי מלאכת ההגדרה של ערך התקשורת בכלל ותקשורת 

המונים - בפרט - גם אים איננה משימה בלתי אפשרית, הרי היא מלאכה לא קלה,

שתוצריה אינם בהכרח עמידים לאורח זמן.

בקודה זו היו כאלו שקמו והתריעו : אם כך אין טעם ללמוד ואין גם מה ללמוד.

אך דווקא משום הבעייתיות והקושי שבהגדרת הנושא  יש לנו כבר סיבה שצריך

לדון בנושא ללמוד אותו וללמד אותו .

אם ננסה לשאול את עצמנו מה אומרת המילה תקשורת ואילו אסוציאציות היא

מעוררת בנו , נגלה שהיא מבטאת עבורנו   מושגים וערכים שונים ,וכי לא לכל אחד

מאתנו  היא מזכירה אותם דברים .

 פניה של התקשורת הנם  רבגוניים  :  תקשורת כתהליך, תקשורת ככלי או כאמצעי,

תקשורת כטכנולוגיה, תקשורת כמסר או משמעות ,תקשורת אנושית לעומת תקשורת

בין חיות או בין אנשים ,תקשורת כמוסד , כמקצוע, כתחום לימוד מחקר ועוד .

 המלה תקשורת ,על פי ההגדרה של  אבן שושן נגזרת מן השורש  ק.ש.ר  ומשמעה

שם :" קומוניקציה, כלל הפעולות הנעשות לשם קשר עם הזולת ולהערת ידיעות ממקום

למקום כגון: טלפון, טלגרף ,רדיו וכיוצא בזה: תקשורת המונים , אמצעי תקשורת. הלשון

משמשת כלי-תקשורת עיקרי בין אדם לחברו .      

סלומון בספרו "תקשורת" קובע: " שתקשורת, יותר ממה שהיא עניין של העברת מסרים,

היא עניין של ייחוס  משמעויות... ושל ייחוס כוונות התקשורת. חשוב לציין כי

ייחוס המשמעות אינו נעשה בחלל ריק, אלא במסגרת חברתית ותרבותית מסוימת , אשר

מציעה משמעויות אך גם מגבילה אותן.

המסגרת התרבותית - חברתית  בה מתרחשים התהליכים התקשורתיים מכילה ככזו גם

מערכות  שונות של נורמות התנהגויות וערכים .מכאן נובע  כי ל"תקשורת" מקום

גדול בהשפעה על עיצוב ובניית מערכת הערכים של האדם ובכלל  זה התלמידים !!

תקשורת המונים -  היא תקשורת שצמחה בד בבד עם היווצרות חברת ההמונים הדמוקרטית

במערב, הדיון בנושא זה מחייב תשומת ליבנו לנקודה חשובה  " באיזו מידה

גורמת טכנולוגיית תקשורת  חדשה לשינוי פני החברה ואופני התקשורת בה ,או שמא

להפך - שינוי חברתי הוא זה אשר מכתיב פיתוחם של אמצעי - תקשורת " ?

לאמצעי התקשורת השונים קיימות השפעות רבות על חיינו , ילדינו צורכים תקשורת 

ב"מסות" גדולות מאוד  ובדרכך כלל צריכת התקשורת על ידם נעשית בדרך לא

מבוקרת . אחת מהמטרות המנחות את חשיבות לימודי התקשורת  היא  ההנחיה  לצריכה

של אמצעי  התקשורת בצורה נבונה תוך הבנה של  יתרונותיהם ומגבלותיהם .

חשוב שהתלמיד יכיר את מאפייני המדיום אותו הוא צורך  ובמקביל  ישכיל

לשאול את השאלות הנכונות בהקשר לאמינותו , יעילותו, חשיבותו והשפעתו עליו.  "האחריות

הקבוצתית " אל מול ה "האחריות האישית " בצריכת התקשורת.

 

 

 

 

        

הצעות ופעילויות בנושא המרכז 
מההיבט ה"תקשורתי"                                                                                              

 

 

 

 

    מטרות, מושגים וידע תאורטי           דוגמאות לפעילויות

 

1) תקשורת "בינאישית"                           * תרגילים בהעברת מסרים- באופן לא

טיפוח מיומנויות חברתיות, היכולת                    מילולי ומילולי . ניתוח האירועים 

לקשור קשרים, להקשיב, לבקר                          האם הובנו המסרים?

ולקבל ביקורת. הבנת הבעייתיות      

כמעכבת תקשורת "בינאישית" טובה.

 

2) הכרת מודלים בתקשורת.                           * דוגמאות לסיטואציות בהן הייתה

                                                                            התנהגות אלימה. 

ה"רעש"- חוסר הבנה מוביל לאלימות.             שיחה , קיום דיון בקבוצה או במליאה :

                                                                            כאשר הבירור מתקיים סביב השאלה

3) הפרסומת- בפרסומת קיימים                       "מה הוביל להתנהגות זו ומה החלופות  

אלמנטים של אלימות ( הם מעוררים               הקיימות "?

ומגרים ) . המטרה- לזהות ולהבין             

את הקשר בין מרכיבי הפרסומת ובין           * צפייה ועיון בפרסומות מהמדיה , דיון

האווירה שהיא יוצרת.                                      והתייחסות למסרים "אלימים" . כמו

( כולל קליפים M.T.V ) .                                  למשל: תחרותיות, כוחנות , מלחמה.

 

4) "בעין המצלמה"- התבוננות דרך               * הכנת פרסומות, סטיקרים וקליפים

המצלמה ככלי המרחיק את התלמיד               אשר מדברים בעד מתן כבוד ויציאה  

מהסיטואציה בחייו ומאפשר לו לנתח              נגד ביטויים של אלימות. 

 אירועים.                                                        * צילום במצלמת "סטילס" , אירועים,

 היכרות עם המדיום – "מימד מצולם".          התנהגויות ומצבים המתרחשים בחיי 

                                                                           בית הספר . התבוננות מעמיקה   

5) מה בין "מציאות וטלוויזיה"?                       בתמונות תוך ניתוח ומחשבה לדרכי 

טלויזיה מציעה פתרונות קלים                         פעולה מונעות.

(אלימים) לחדד את ההבדלים בין                * צפייה בתכנית טלביזיה ע"פ בחירת

הפתרונות לבעיות במציאות                             התלמידים סביב נושא של פתרון -

הטלויזיונית לבין המציאות בה אנו                  בעיות . "כיצד בסרט פותרים    

 חיים.                                                                בעיות"? האם זה נכון במציאות.    

 

 

כתבה: פרץ אורלי.

 

 

 

 

 

 

                                                                     

 

 

אוריינות מדיה

 

המדיה מביאים את העולם לבתינו, חלק נכבד מן המידע שאין באפשרותנו לשמוע ישירות, או לראות פנים אל פנים

מקורו במדיה. מדיה מלמד אותנו על הישגי המין האנושי, ופותח בפנינו חלונות על מקומות מרוחקים על תופעות ופלאי

טבע וחושף אותנו  להתרחשויות עדכניות. המדיה מציגים מציאות מתווכת וחלקית המושתתת על מוסכמות וסטריאוטיפים.

השפעת המדיה מצטברת, ובאופן בלתי מודע מעצבת דפוסי התנהגות, עמדות פוליטיות חברתיות ואסתטיות.

המדיה "מלמדת" לדוגמה מהו כוח, סטטוס, ומקובלות חברתית. החשיפה והקליטה של המסרים האלה שוב ושוב גורמת

לצרכן להכיר בהם ולקב לם כעובדות וכאמיתות  ללא חשיבה ביקורתית. העדר חשיבה ביקורתית נפוצה יותר בקרב

ילדים צעירים  ובני-נוער. משום כך עלינו לטפח אצל התלמידים את הכשירות האוריינית למדיה.

 

 

מהי אוריינות מדיה?

 

אוריינות מדיה היא - יכולתו של היחיד לבחור, לשאול, לנתח, להעריך ולהגיב בצורה מושכלת וביקורתית למסרים של

המדיה הן כנמען צרכן מדיה, והן כמוען-יוצר מדיה, הסוג החדש של האוריינות מתייחס לטקסטים של מדיה בעלת הגדרות,

הנחות יסוד ,ומיומנויות ייחודיות  לה. היא  מושתתת על תחום דעת אקדמי תחום תקשורת המונים.

 

מטרות העל

 

טיפוח לומד המסוגל לזהות, לנתח ולהעריך את המסרים המילוליים, החזותיים

והקוליים, המרכיבים את תרבות המדיה העכשווית בד בבד עם יכולתם

ליצור מסרים בערוצי המדיה השונים.

 

טיפוח הבנה ביקורתית המבוססת על ידע אצל הלומד אודות טיבם של אמצעי התקשורת כלפי אמצעי התקשורת:

כיצד הם מאורגנים וכיצד הם פועלים,

כיצד הם מיצרים משמעויות וכיצד הם נקלטים על ידי קהלי היעד שלהם.

 

טיפוח לומד מעודכן בנעשה בסביבות חייו השונות  תוך שהוא מגיב למסרים ותורם כמיטב יכולתו לשיפור פני החברה בה

הוא חי. טיפוח  לומד המודע לתפקיד החשוב של אמצעי התקשורת בחברה דמוקרטית הבודק בהתמדה את אופן מילוי תפקיד

זה על ידם.

 

טיפוח   התנסות בהפקת טקסטים מגוונים במדיה שונים ,לפי בחירתו של הלומד בשפות ובטכנולוגיות ייחודיות של מדיה,

לשם: 1.יישום הידע הנלמד 2. כלי הערכה אלטרנטיבי 3. פיתוח יצירתיות

4. שליטה בטכנולוגיות מתקדמות 5. העמקת התובנה התקשורתית.

 

 

 

 

מטרות :

1.    לעורר מודעות בקרב התלמידים לדרכים בהם מופעל לחץ

 חברתי על קהל יעד פוטנציאלי.

2.    לפתח יכולת לבקר מצבים אלו בקבוצה אובייקטיבית.

3.    לבחון מצבים של לחץ חברתי ולהציע דרכים אלטרנטיביות להתמודד עם המצב.

 

הקדמה:

מתן רקע תאורטי על השפעת המדיום הטלביזיוני בהבניית המציאות ודרכי השפעה

על הצופה, מאפייני התנהגות ודרכי העברתם במדיום עשיר ומגוון אשר משולבים בו

קול , תמונה ומלל הנקלט אצל הצופה כחוויה רב חושית.

 

עקרונות ומושגי יסוד בצפייה ביקורתית:

מטרה: המבע הקולנועי .

לחשוף את הדרכים , האמצעים בהם עובדת המצלמה על מנת להנציח מצבים , אנשים ,

מקומות , התנהגויות וכדומה. הצופה בוחן טכניקות טכניקות צילום ,בימוי וקומפוזיציה

המעצימות מצבים ומגמדות מצבים במציאות מתווכת .

 

מושגי יסוד :

 

גדלי "שוט" .

זוויות צילום.

צבע.

מוזיקה.

מדיה מדיום.


מהלך הפעילות

מתן רקע תאורטי .

הקניית מושגי יסוד.

צפייה בסרט "רוכבי הסקטים ".

דיון בעקבות הצפייה.

הקניית מודל לניתוח טקסט במדיה ה "פרח" של הלגה קלר.

המשך דיון וסיכום מהן ההשלכות לגביי המציאות שלנו  ?

 

                                                         כתבו :  שולה  פטרסון .

                                                                   אורלי  פרץ .

 

 

מטרה: 1. לבחון עם הלומדים את המסרים המועברים אלינו באמצעות 

             סיסמאות וכרזות שונות.

          2. לעורר מודעות ליעילות \ חוסר יעילות של סיסמאות כגורם

              מסייע במניעת אלימות בכביש.

       3. להציע ולבחון דרכים לשיפור להעצמת המסר .

 

רקע תאורטי : הקניית התהליך של רכישת סיסמה.

                   חלק סדנאי ובו נגדיר קריטריונים לניסוח סיסמה כרזה

                   טובה .

                   הדגשת החשיבות שבאופן השיווק של הכרזה תוך בחירה

                   נכונה של קהל היעד.

 

מושגי יסוד :

 

כרזה .

"סלוגן" .

כותרת.

מסר.

משמעות.

צבע.

מסר ויזואלי.

מסר מילולי .