מדע וטכנולוגיה
 

 


משחקי מדע לכבוד חנוכה

 

נר ב"מערבולת" רוח

הדליקו את הנר,

הציבו לפניו בקבוק גדול, ונישפו חזק לכיוון הבקבוק .

מה יקרה לנר?

 

הסבר מדעי:

 

כאשר זרם אויר יוצא מן הפה הוא נתקל בבקבוק , הוא מתפלג לשתי זרועות העושות דרכן , כשהן צמודות אל הדופן המעוגלת של הבקבוק .

כאשר הזרועות מתאחדות מחדש נוצרות מערבולות אויר המכבות את הלהבה.

 

 

 

 

סביבונים

 

הניסוי:

 

א. הכינו סביבונים מסוגים שונים ובדקו את טיבם.

    נסו חומרים שונים ל"ציר הסביבון " [לרגל] .

    נסו עוביים שונים , אורכים שונים וחדות שונה של הרגל.

ב. נסו למקם את ציר הסביבון במקומות שונים , לאו דווקא במרכז, מה קרה ?

ג. סובבו את הסביבונים על משטחים שונים כמו: סקוצ ,קרטון גלי , דיקט, שיש ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.

 

 

 

 

סביבונים

 

חפצים רבים בעולמנו מסתובבים , נעים במעגלים .

אנו יודעים שחפצים שואפים להמשיך במהירות ובתנועה ובכיוון שהם נמצאים  [לפי חוק ההתמדה של ניוטון].

שני כוחות פועלים על הסביבון שמצוי בתנועה מעגלית , כוח אחד דוחף את הגוף בקו ישר , והכוח האחר מושך את הגוף לכיוון מרכז המעגל. הכוח הזה נקרא " כוח צנטריפטלי " .

אם לא פועלים על הסביבון כוחות , למשל כוח החיכוך , עם האוויר  או עם משטחים שונים ימשיך הסביבון לנוע .

 

הערה :

*ככל שהרגל של הסביבון קטנה יותר ,זמן הסיבוב של הסביבון יתארך. [החיכוך עם הרצפה קטן יותר]

*ככל שהסביבון עבה יותר ומסורבל יותר יתקצר משך זמן הסיבוב שלו.[שוב, בשל החיכוך עם האוויר]

 

 

 

צף שוקע  או ["מישרים קו"] .

 

הניסוי:

 

צקו בזהירות ובאיטיות את תרכיז הפטל לתוך מיכל שקוף , עד שמתמלא רבע מן המיכל .

צקו באיטיות כמות זהה של שמן רגיל לתוך המיכל , וכעט הוסיפו למיכל אותה כמות של מים [רצוי צבעוניים ] .

חכו עד שהנוזלים יתייצבו בשכבות .

כעת הטילו בעדינות דברים שונים לתוך המיכל , כדי לראות מה יצוף ומה ישקע?

 

הסבר מדעי :

 

מדוע השמן צף על פני המים ?

 

הכל קשור לצפיפות של הנוזלים . לכל חומר יש צפיפות [מרחק בין החלקיקים בתוך החומר עצמו] .

הצפיפות של המים גבוהה מן הצפיפות של השמן . ולכן השמן צף על פני המים , והמים צפים על פני תרכיז הפטל .

החפצים שתטילו לתוך המיכל ישקעו , אחרים יצופו בגבהים שונים , תלוי במידת כובדם .

חפצים צפים טוב יותר בנוזלים צפופים , כיוון שנוזלים אלה נושאים טוב יותר את משקלם.

 

 

 

נדנדת נר

 

הניסוי:

 

נר שבשני קצותיו פתיל גלוי.

שתי סיכות .

שתי כוסות זכוכית .

מגש עטוף ניר כסף .

גפרורים.

נועצים את שתי הסיכות במרכז הנר משני צדדיו .

מניחים את שתי הכוסות הפוכות על המגש כתמיכה לנר, משעינים את הסיכות , כל סיכה על כוס אחת .

מדליקים את הפתילים בשני קצוות הנר.

 

מה קורה לנר?

 

הסבר מדעי :

 

כאשר הפתיל בוער , השעוה ניתכת ומטפטפת , המסה [החומר] של הנר פוחתת .בכל פעם מטפטפת טיפה מקצה אחד הנעשה קל יותר מן הקצה השני.

נדנדה היא קורה הנתמכת במרכז הכובד שלה על ידי משענת .

כאשר זז מרכז הכובד של הקורה [מה שקורה בכל פעם שהנר מטפטף ] נעה הקורה מטה ומעלה- מתנדנדת . 

 

 

 

 הנר והמשפך

 

הדליקו את הנר, והחזיקו משפך נוזלים במרחק מה ממנו.

נשפו בחוזקה לתוך פי המשפך.[במרחק 20-30 ס"מ]

מה לדעתכם יקרה ללהבת הנר?

 

הסבר מדעי :

 

כאשר נושפים אל תוך המשפך גורמים להפחתת לחץ האויר בתוכו.

כלומר : יוצרים בו תחום של תת לחץ.

על כן האוויר מן החוץ זורם אל המשפך למלא את החסר ולכן הוא מטה את להבת - הנר לאותו כיוון של המשפך , שממנו אנו נושפים את הרוח .

מה יקרה אם נהפוך את המשפך וננשוף בפתח הרחב?

הנר כבה. כי האוויר נדחס ויוצא החוצה ומכבה את הלהבה .

 

 

 

אויר חם או [שבשבות מסתובבות ]

 

הניסוי:

 

גיזרו ספירלות או צורות מניפה מנייר אלומיניום [מעיגולים בקוטר עד 6 ס"מ],ותלו אותם בחוט מעל להבת נר.

שמו לב מה קורה לשבשבות ?

 

הסבר מדעי:

 

אויר חם קל יותר מאויר קר (בטמפרטורת החדר לדוגמא).

לכן כאשר הנר דולק האוויר סביבו מתחמם ועולה למעלה.

התנועה של האוויר גורמת לסליל להתחיל לנוע , ובשל צורתו הסלילנית הוא מסתובב. 

 

 

         

 

 

 

 

עלומת הנר הדולק

 

הניסוי:

 

לוקחים שני נרות זהים בגודלם ובצורתם ומציבים בניהם לוח זכוכית   מדליקים את הנר הקרוב החיצוני . 

כשמביטים פנימה נראה לנו שגם הלהבה הפנימית בוערת

   כיצד?

 

הסבר מדעי :

 

הזכוכית או המים או כל חומר שקוף אחר מעבירים אמנם את רוב קרני האור הפוגעות בהם .

אבל חלק מהקרניים האלו מוחזר- כך אנו רואים חפצים שקופים [כוסות זכוכית ומים ] .

לרוב מוחזר מהם לפחות 4% מהאור הפוגע.

 

שני הנרות שלנו נמצאים משני צדי לוח זכוכית , אנו רואים את גוף הנרות עצמם בעזרת האור המגיע אליהם מהמנורות או השמש.

קרני אור אילו פוגעות בנרות וחוזרות אלינו .

עוצמת אור חוזרת זו חלשה מאוד בהשוואה לעוצמת האור היוצאת משלהבת הנר.

כאשר אנו מדליקים את הנר הנמצא קרוב אלינו מתפזרות קרני האור היוצאות ממנו לכל הכיוונים, חלק מהקרניים מגיע ישר לצופה וכך אנו רואים שהנר הפנימי דולק .

 

 

 

הנר ופרי ההדר

הניסוי:

הצמידו את הנר לצלוחית , והדליקו את הנר .

קפלו את הקליפה כך שיותזו ממנה טיפות בקרבת להבת הנר.

מה אתם רואים ?

 

הסבר מדעי:

 

כשמקלפים תפוז ניתזות מנקבוביות הקליפה טיפות זעירות  ורחניות.

זהו שמן אתרי, עשיר בפחמן וכמובן דליק.

כשמתיזים את הטיפות על השלהבת הן מלבות את האש ונראות כזיקוקים.

 

 

הצילו את המטבע

 

הניסוי:

 

מדביקים את הנר לצלחת ומוזגים את המים לתוך קערה ,

מכניסים את המטבע לתוך המים , ומדליקים את הנר.

הופכים את הצנצנת ומכסים בה את הנר הבוער .

מה קרה לנר?

מה קרה למים שבצלחת ?

 

הסבר מדעי:

 

באויר נמצאים גזים שונים בניהם החמצן  המאפשר בעירה .

הוא "תופס" כחמישית מנפח האויר בכלל [גם חמישית מנפח האויר שבתוך הצנצנת ].

כאשר הנר בוער הוא שורף את החמצן שבתוך הצנצנת , ומפנה מקום למים שיעלו מן הצלחת לתוך הצנצנת אז אפשר יהיה ל"הציל " את המטבע בלי לגעת במים.

 

 

 

סביבון "מגנט"

הניסוי:

 

הדביקו בתוך סביבון מגנט [ מומלץ בנוכחות הילדים].

הניחו מגנטים שונים על השולחן ,

מה קורה לסביבון כשמסובבים אותו?

מה קורה אם מזיזים את המגנט?

 

 

 

סביבון "שיווי משקל"

 

הניסוי:

 

הוסיפו לסביבון חתיכות פלסטלינה במקומות שונים .

מה קורה לסביבון כשהוא מסתובב?

מה קורה לו כשהוא נופל?   

 

 

       

 

 

 

מראות

 

פעילות :

 

לפניכם תמונות חג ופעילויות שונות , בשימוש מראה אחת או מראותיים.

 

בעזרת המראה :

 

נסו למצוא את ציר הסימטריה בתמונות .

 

בעזרת המראותיים :

 

הציבו נר בתוך קערית או צלחת עם חול

ונסו בעזרת המראתיים ליצור חנוכיה.

 

הסבר מדעי :

 

ללא האור לא היינו יכולים לראות את העולם שסביבנו . אנו רואים את רוב הגופים רק מפני שהם מחזירים קרני אור .

אתם יכולים לראות עץ באור יום רק מפני שקרני השמש פוגעות בעץ מוחזרות לעיניכם .

כמות האור שגוף מסוים מחזיר תלויה בפני השטח שלו.

גוף לבן וחלק מחזיר יותר אור מאשר גוף מחוספס ושחור .

פני שטח במראות הם חלקים ומצוחצחים ולכן כל אחת מקרני האור הפוגעות בהן מוחזרת בדיוק , כך נוצרת הדמות שבראי השוה בגודל לעצם המקורי        [ במקרה שלנו הנר] .

כששתי מראות עומדות זו מל זו כמו כאן , משתקף הנר פעמים רבות .

ככל שהזוית קטנה יותר ישתקף הנר יותר פעמים . 

 

.

 

פעילות תאטרון צליליות

 

הפעילות :

 

הגישו לילדים חומרים מדרגות שקיפות ואטימות שונות על מנת שיוכלו להכין דמויות להצגה .

הציעו מטול או פנס קסם ומסך [אפשר על סדין או קיר ] והניחו להם לפעול לבדם

שיגלו:

מה השפעת מרחק "הגוף "הדמות ממקור האור ?

האם חייבים רק דמויות שחורות ?

 

הסבר מדעי :

 

אחת מתכונות האור החשובות היא שאור נע בקוים ישרים . תכונה זו מסבירה הרבה תופעות הקשורות באור , כגון שבירת קרני אור והטלת צל .

כאשר קרני אור פוגעות בעצם כלשהו הן יכולות לחדור דרכו , להיהדף ממנו או להיבלע בתוכו.

חומר כמו זכוכית , המאפשר את מעבר האור נקרא שקוף . חומר שאינו מאפשר מעבר האור דרכו נקרא אטום .

חומר אטום מטיל צל כשאור פוגע בו.

הצל הוא פשוט אזור של חושך , כי קרני האור אינן מסוגלות לעקוף את פינות העצם ולכן אינן מגיעות לצד האחורי שלו . זו גם הסיבה שצבעו של צל מחפץ אטום לחלוטין נראה שחור. 

 

 

 

 

 

חזרה למוקד לגיל הרך 

חזרה לדף הראשי

---

 800x600 מומלץ לצפייה ברזולוציה

עיצוב וביצוע: גואל דרורי