רקע ומידע כללי

1. 1 גיאוגרפי

קיבוץ יד מרדכי נמצא בדרום מישור החוף, כ 10 ק"מ דרומית לאשקלון, וצפונית לעזה, אם הדרך המובילה מעזה לתל אביב (כביש מספר 4).

ממוצע המשקעים הרב שנתי באזור הוא בין 500 - 400 מ"מ ממוצע הטמפרטורות הרב שנתי באזור הוא בין 20-18 מעלות צלסיוס.

1.2 משמעות השם

יד מרדכי – על שם מרדכי אנילביץ- מפקד המרד היהודי בגטו וארשה באפריל-מאי 1943. מרדכי אנילביץ היה איש תנועת השומר הצעיר בוארשה שנספה בגטו ולכן החליטו אנשי הקיבוץ, חבריו לתנועה, לשאת את שמו.

1.3 רקע היסטורי

1.3.1 תולדות הקיבוץ

קיבוץ יד מרדכי התחיל את דרכו במושבה נתניה בשנת 1936. שני גרעיני עליה מתנועת השומר הצעיר בפולין וגאליציה שעברו הכשרה קצרה בקיבוצים כפר מסריק וגן שמואל התקבצו בנתניה וניהלו חי קיבוץ בפאתי המושבה. ל"קיבוץ" קראו "מצפה ים" וחבריו שמנו כ – 140 איש, התפרנסו מעבודות שונות באזור: עבודות בנין, קטיף בפרדסים, סלילת כבישים, עבודה במאפיות, במכבסות, משק בית בבתי משפחות וכו'. בנוסף לכך הקים הקבוץ ענף דייג, גידל גן ירק, הניח יסוד לענף המכוורת ולענף של כבישה והחמצת ירקות.

תוך כדי השהות בנתניה, שמש הקיבוץ כ"מגדלור" לאוניות מעפילים שהגיעו לארץ ואשר היו צריכות להתחמק מכוחות בריטיים שסיירו לאורך החופים, על מנת למנוע מהמעפילים לעלות לחוף.

חברי "מצפה ים" חיו בנתניה במשך שבע שנים. קמו משפחות ונולדו ילדים, המקום היה צר מלהכיל את האוכ' המתפתחת ואת הצרכים הכלכלים שהלכו וגדלו.

בנובמבר 1943 עלה הקיבוץ להתיישבות על שטח אדמה שנרכש על ידי המוסדות המיישבים, סמוך לכביש הראשי שבין מג'דל (אשקלון, דהיום) לעזה, בקרבת הכפר הערבי חירביה. שם הקיבוץ שונה מ"מצפה הים" ל"יד מרדכי". האזור כולו היה מאוכלס בכפרים ועיירות ערביים. בנוסף לקיבוץ יד מרדכי עלו להתיישבות באותה שנה הקיבוצים ניר עם וגבר עם.

"יד מרדכי" – על שם מרדכי אנילביץ – מפקד המרד היהודי בגטו וארשה באפריל מאי 1943. מרדכי אנילביץ היה איש תנועת השומר הצעיר בוארשה שנספה בגטו ולכן החליטו אנשי הקיבוץ, חבריו לתנועה, לשאת את שמו.

בחמש שנותיו הראשונות, פיתח הקיבוץ ענפי חקלאות רבים ומגוונים: פרדסים, מטעים, שדות שלחין, רפת, לול, מכוורת, בית חרושת לשימורים ועוד... כמו כן הוקמו ענפי עזר כגון: מסגריה, נגריה, רצעניה (בית מלאכה לייצור רתמות לסוסים), חשמליה, מוסך ומאפיה. הוקמו בתי ילדים ונבנו חדרי מגורים למבוגרים לצד האוהלים והצריפים שהיו אז עיקר מקומות המגורים. על גבעה במרכז הקיבוץ נבנה מגדל מים שקיבל את מימיו מבאר מקומית. מהמגדל ירדו המים לכל חלקי הישוב וכן לשדות שסביבו.

ב – 29 בנובמבר 1947, כשהוחלט באו"ם על חלוקת ארץ ישראל למדינה ערבית ולמדינה יהודית, נפל בגורלה של יד מרדכי להיכלל במדינה הערבית. השכנים הערביים של הקיבוץ, התנגדו ל"מפת החלוקה" כפי שהתנגדו לה כל התושבים הערביים של ארץ ישראל והחלה תקופה של איבה ושנאה בין הידידים של פעם.

הכבישים הפכו למוקד סכנה כאשר כל רכב יהודי הפך מטרה לצלפים ערביים, צינורות המים חובלו, שדות הוצתו והחיים בלב אוכלוסייה ערבית נעשו קשים והרי סכנות.

ככל שנקפו הימים והזמן התקרב ל14 במאי 1948- מועד סיום המנדט הבריטי, התהדקה יותר ויותר טבעת המצור סביב הקיבוץ והישוב החל מתבצר ומתחפר לקראת הפלישה המיועדת של צבאות ערב. הוצבה מחלקת פלמ"ח בתוך הקיבוץ, אספו כלי נשק וכל האוכלוסייה עברה אימונים בנשק על יד החברים ששרתו בצבא הבריטי ועל ידי אנשי הפלמ"ח.

ב ה' באייר תש"ח, 14 במאי 1948 הכריז דוד בן גוריון על הקמת מדינת ישראל. למחרת פלשו כל צבות ערב לישראל. דרום הארץ נאלץ לעמוד מול התקפות חוזרות ונשנות של הצבא המצרי שרצה להגיע במהירות ללב המדינה – לתל אביב.

הקרבות ביד מרדכי ששכן במרחק שני ק"מ מהגבול המצרי, החלו ב19 למאי. במשך שישה ימים עמדו 130 חברי הקיבוץ ושני עשרות אנשי פלמ"ח באומץ ובגבורה מול כ2000 חיילים מצרים. המצרים שהיו בטוחים שהיישוב ייכבש בכמה שעות נאלצו לחזור ולהתקיפו פעמים רבות, עד שבלילה השישי של הקרבות החליטו חברי הקיבוץ לסגת מהמקום. התחמוש אזלה לחלוטין, רבים נפצעו ו 23 נהרגו ולא הייתה אפשרות להמשיך בלחימה.

ב 24 במאי נכבש הקיבוץ על ידי המצרים. במשל כחצי שנה ישב חיל מצב מצרי במקום והרס אותו עד היסוד. בתקופה שהקיבוץ היה כבוש, התגוררו חברי הקיבוץ וילדיו בישובים במרכז הארץ.

ב 5 בנובמבר 1948 שוחרר הקיבוץ על ידי חטיבת גבעתי של צ.ה.ל. ותוך זמן קצר חזרו אליו החברים ובנו אותו מחדש. עוד באותה שנה הצטרף לקיבוץ גרעין של חברי השומר הצעיר מבולגריה וזמן קצר לאחר מכן הגיע גרעין נוסף של צעירים מאורוגוואי.

מאז ועד היום גדל הקיבוץ ומתפתח, מישוב ש 140 חברים ו 70 ילדים ב 1948 הפך לישוב המונה הים כ 700 אנשים. במשך השנים חברים רבים הצטרפו אליו אולם גם רבים עזבוהו. בקיבוץ גדל היום כבר דור הנינים של מייסדי הקיבוץ שהם בני 85-86 (בשנת 1999)

במרכז הקיבוץ, ליד מגדל המים שהופגז ונפל במלחמת העצמאות הוצבה ב 1951 אנדרטה לזכרו של מרדכי אנילביץ. את האנדרטה יצר הפסל נתן רפפורט. לרגלי גבעת האנדרטה נערכת כל שנה עצרת עם גדולה בכ"ז בניסן – יום הזיכרון לשואה ולמרד הגטאות. ב -1965 נפתח למבקרים אתר הקרב מ 1948 וב 1968 נחנך המוסיאון "משואה לתקומה". המוזיאון נבנה בסמוך לקבר האחים של 26 חברים ואנשי פלמ"ח שנפלו ברבות מלחמת העצמאות ביד מרדכי.

1.3.2. הקיבוץ היום

במשך 59 שנותיו של הקיבוץ (מ – 1943 ועד 2002), חלו בקיבוץ שינויים רבים.

כחמישה עשורים הייתה לינה משותפת, כאשר הילדים גרו בבתי הילדים ולא ביחד עם ההורים. לפני מספר שנים עברו הילדים להתגורר בבתי ההורים ובבתי הילדים הם נמצאים רק עד שעות אחר הצהרים. בעבר היו בבתי הילדים ובבתי הספר רק ילדים ובני נוער מהקיבוץ, בשנים האחרונות מתחנכים לצד ילדי הקיבוץ גם ילדים רבים מהישובים הסמוכים: שדרות נתיבות, אשקלון ועוד..

בשנותיו הראשונות התבסס הקיבוץ רק על ענפי חקלאות כשאחד העקרונות החשובים שלו הוא הקרבה לאדמה והקשר הבלתי אמצעי אליה. במשך הזמן, נעשה קשה יותר ויותר להתקיים רק מחקלאות (מחסור קבוע במים, מחירי השוק נמוכים לתוצרת חקלאית, יבוא מוזל של מוצרי חקלאות מחו"ל וכו'), ולכן הוקמו לצד ענפי החקלאות גם תעשיית אלקטרוניקה, מרכז קניות ואתרי תיירות. חברים רבים שלמדו מקצועות שאין אפשרות לממשם בתחום הקיבוץ, עובדים מחוץ לישוב ואת משכורתם הם מוסרים לקופה הכללית.

ענפי החקלאות שקיימים היום הם: מכוורת שמכילה 4500 כוורות ונחשבת למכוורת הגדולה בארץ, מפעל למוצרי בריאות מחומרים שמקורם בכורת כמו: מזון מלכות, פרופוליס, פולן ודונג. כמו כן מגדלים את דבורי הבומבוס שאינן מייצרות דבש אך עוזרות בהאבקת צמחי תרבות בחמומות.

לקיבוץ כ 700 דונם של פרדסים בהם גדלים כל סוגי פרי ההדר שקיימים בארץ, מטע אבוקדו וקיווי, שדות שלחין שבהם גדלים: תירס, כותנה, חיטה ותפוחי אדמה.

חברי הקיבוץ אינם מקבים משכורת חודשית כפי שמקובל בחברה העירוני, אלא מקבלים תקציב שתי על פי גודל המשפחה ועל פי שנות הוותק בקיבוץ. הקיבוץ דואג לחבריו לדיר ולציוד הבסיסי בדירה. את הארוחות מקבלים התושבים בחדר האוכל. כל הילדים מקבלים 15 שנות לימוד וכל הטיפולים קשורים לבריאות מסופקים על ידי הקיבוץ. התקציב הנוסף שמקבלים החברים מיועד לקניות במרכול המקומי, לבילויים שונים בארץ ובחו"ל, למופעי תרבות, לקניית בגדים וחפצי נוי ולסיפוק צרכים אישיים למיניהם.

את כל חגי ישראל חוגגים חברי הקיבוץ בצוותא. מכיוון שקיבוץ יד מרדכי הוא קיבוץ חילוני, הוא יצר לעולמו תכנים חדשים לחגים שאינם מבוססים על תפילות וקיום מצוות, אלא על תכנים הקשורים באורח חייו של הקיבוץ. בחגים יש דגש על השנה החקלאית ועונות השנה, וכן על ערכי שלום ואחוות עמים.

הקיבוץ מנוהל באורח דמוקרטי. כל נבחרי הציבור נבחרים בהצבעה בקלפי וכל הצעה חדשה שמועלית על יד ועדה כל שהי, מועלית באסיפה הכללית ולאחר מכן הצבעה בקלפי. בראש הקיבוץ עומדים: מזכיר הקיבוץ שעוסק בעיקר בעניינים החברתיים ורכז המשק שאחראי על נושאי הכלכלה. לרשות כל אחד מהם ועדה של חברים שעוזרת להם בניהול הקיבוץ. חברים שמכהנים בועדות השונות: ועדת משק, ועדת תרבות, מזכירות, ועדת דיור, ועדת ספורט וכו', וועדות אלה עושים את פעילותם בוועדות ללא תמורה כספית ובנוסף לעבודתם היומיומית. (בב' 2)