סיפורי בתים ואתרים – שכונת נוה צדק
בית
אהרן שלוש: רח' שלוש 32
משפחתו של
אברהם שלוש, יליד אוראן שבאלג'יר, התיישבה ביפו בשנת 1840, בקרב קהילה יהודית קטנה
ומצומצמת, אהרון, בנו של אברהם, היה כבן 11 שנים עת הגיע לעיר וקיבל בה חינוך
תורני, הוא שלח ידו בצורפות כסף וזהב, ובחלפנות, ליד "כיכר השעון" ביפו
פתח אח חנותו, התקין בה מעבדה להתכת כסף וזהב, הוא עמד בקשרי מסחר עם חברות
מסחריות בלונדון. ביתו בקרבת ה"סראייה" בשיפולי תל יפו, שימש כמרכז
לאנשי ציבור יהודים בעיר, וגם כתלמוד תורה, בו הקים בית- כנסת, בשנת 1867.
יחד עם חיים
אמזלג ויוסף ביי מויאל, עסק ברכישת קרקעות מחוץ לתחומי העיר, עליהן הוקמו השכונות:
"נוה צדק", "נוה שלום", "מחנה יהודה", "מחנה
יוסף" ועוד. א. שלוש רכש את
הקרקע לשם התקנת בית קברות יהודי. הלוא הוא בית הקברות הישן ברחוב טרומפלדור בת"א.
שהעבירו ליד הקהילה היהודית כמתנה. בשנת 1893.
הוא היה כנראה
הראשון שבנה את ביתו מחוץ ליפו: הבית נבנה בין השנים 1883 – 1886.
אך בני משפחתו
עברו לגור בו רק לאחר ראשיתה של ההתיישבות בשכונת "נוה צדק", אהרון שלוש
עודד את תהליך היציאה מסמטאות יפו אל החולות שמצפון לה, ועסק בפעילות ציבורית ענפה
כל ימי חייו.
אהרון היה בין
היוזמים להקמת "ועד הקהילה המאוחד" לאשכנזים וספרדים ביפו ב- 1891,
ומאוחר יותר (בשנת 1903), ניסה להשפיע על נכבדי הספרדים בעיר להצטרף
ל"הסתדרות הכללית של יהודי ארץ- ישראל", מעין ארגון כלל-ארצי, שנוסד
ב"כנסיה הגדולה בזיכרון יעקב", ביוזמת מנחם אוסישקין.
אהרון שלוש
נפטך בשנת 1920 והוא בן 91, בצוואתו ביקש מבניו לסדר "תעודות קניין"
(קושאנים) לאנשים שרכשו מידיו מגרשים, ולרשמם בספרי האחוזה, בלי לגבות מהם הוצאות
נוספות. ואכן, במאמץ מיוחד הוצאו 740 תעודות לאלה שמגרשיהם לא הועברו עד אז על
שמם, והיו וכאים לכך בהתאם לשטרי המכר שנערכו בידי שלוש עצמו, עת חכך אדמותיו
מצפון ליפו. בניו של אהרון, אברהם חיים, יוסף אליהו ויעקב שלוש, היו בין מייסדי
"אחוזת בית'', פיתחו את חרושת הבניין ביפו- ת"א, עסקו כאביהם כגאולת
קרקעות, והיו פעילים בחיי הציבור בתל-אביב.
בית אהרון
שלוש כלל בתחילה רק שני חדרים, מאוחר יותר הוגדל שטחו: נתווספו לו חדרים, סודרה
החצר הפנימית, וגינה וחומה הועמדו מסביב. לחצר הבית הועבר בית הכנסת, שנוסד קודם
לכן ביפו. מכאן היה יוצא יום יום בכרכרה הרתומה לשני סוסים אל חנותו שביפו. כאן
גדלו ונישאו שני בניו ומכאן יצאו אל בתיהם החדשים בתחילה בשכונת "נווה
צדק" ואח"כ ב"אחוזת בית".
הבית, ולו שתי קומות,
מוקף חומת אבן גדולה, ובחצרו אקליפטוס כבן 80 שנה, בית הכנסת שבחצר, צמוד אל חומת
האבן שבקרן הרחובות "שלוש ואמזלג. בפינה הדרום מזרחית של החצר קבועה טבלת
זיכרון, כדוגמת אלה שנקבעו על חלק מאתריה של נווה צדק. במלאות 80 שנה להקמת השכונה
(ב – 1967).
יוסף
אליהו,בנו של אהרון שלוש; החל ללמוד בשנת 1888 עסקי
מסחר בחומרי בניין. הוא עבד
כפקידבבית-העסק של ברללה,
סוחרנוצרי-יפואי,
וממנו למד על דבר צרכי עיר מתפתחת כיפו
באותה
עת.מאוחר יותר הפך יוסף אליהו שלוש לעצמאי.
בעזרת אביו פתח חנות לחומרי בניין
ברחובבוסטרוס (רזיאל, כיום)
ביפו. הוא סיפק סחורות לרחובות,
ראשוןלציון ויפו. מראשית שנות
התשעים של המאה הי"ט, החל י.
אליהויחד עם אחיו אברהם חיים
,
בייצורמרצפות מעוטרות, מעקות, מדרגות וצינורות. בית המלאכה
התקיים בצמוד לבית אהרוך שלוש וממערב
לו,במגרש הגובל ב"בית הספר לבנות".
האחים
שלוששלחו ידם כקבלני בניין בבניית"בית הספר
לבנות"ו"אליאנס"בשולי שכונת"נוה צדק"; בבניין
גימנסיה"הרצליה"ב"אחוזתבית"בבניית בתיה הראשונים של תל-אביב;
ביישור החולות ובסלילת הרחובותהראשונים בעיר, החל משנת 1909. בעבודתם השתמשו
בחומרי הבניין שיצרו במפעלם. במשקוףהכניסה לחצר בית המלאכה והמסחר שרדה
כתובת:"האחים שלוש".
בית
אברהם חיים שלוש, רחוב רוקח 10, פינת רחובאחוה
בשנת1888 נפתחכאן
בית המלאכה של ליאון שטיין.אחיו של ד"ר מנחם שטיין, הרופא מבהילוי,יםשעמד
בראש חברת"עזרת ישראל"והיה ממייסדי"נווה צדק". ליאוןשטיין רכש
שני המגרשים בשכונה, עליהם תכנן להקים בית מלאכה לעבודות מתכת ומכונאות.המפעל שהיה
הראשון מסוגו בארץ, פעל בצריף עץ גדול שנבנה במקום. בית החרושת"ל.
שטין"פעל עד שנת 1894. לאחר מכן הועתק לקרבת שכונת"נווהשלום".
שטיין ושלוש החליפו ביניהם מגרשים, ואח"כ בנה במקום אברהם שלושאת ביתו.
הבתיםהתאומים
רחוב פינס 32
הבתים
התאומיםניצבים ברחוב פינס 32. הבתים תוכננו יחדיו עבור האחים שלוש והם דומים זה
לזה. ביתאחד שימש את הבן הבכור אברהם חיים, ושני - את בנו של יוסף אליהו שלוש,
משה.
ביתחיים
אמזלג
ברחוב
שלושפינת רחוב אמזלג נמצא בית חיים אמזלג שהיה קונסול בריטניה ביפו. חיים אמזלג
עלה עםאביו יוסף אמזלג ממרוקו ועסק במסחר. בהיותו נתין בריטי קיבל סוכנויות של
חברותאנגליות ועסק ביבוא ויצוא.
ביתספר
לבנים"אליאנס"רחוב יחיאלי 5
בית ספר
לבנים"אליאנס"(כי"ח- כל ישראל חברים), נמצא ברחוב יחיאלי 5.בשנות
השמונים של המאה ה- 19 ביקשו חבריאגודת"בני משה"ביפו לייסד בית ספר עברי
לבנים. הם נרשמו לחברת אליאנס(כי"ח) ויסדו סניף ביפו, שבראשו עמד מאיר
דיזינגוף. בתמיכת חברת אליאנסובעזרת כסף לשכירת בניין בית הספר שתרם הנדבן
הרוסיגרשון ויינשטיין, נפתח בית הספר ב- 1892. הוועד שהקים את המוסד הציבורי
שמטרותיו
היו:"לשים את העברית לאם הדיבור, לגברת בבית הספר, לטעת בלב התלמידים את
רעיוןיישוב הארץ ואת האהבה לעם ולארץ, לאחד את כל העדות, לתת לתלמידים ידיעות
בתורתישראל וידיעות כלליות, וכן ללמדם את השפה העברית והצרפתית". עם מורי בית
הספרנמנו ישראל בלקינד, הרב יוסף שמחון, יהודה גרזובסקי (גור) ועוד. במלחמת
העצמאותשימש בניין בית הספר מטה קדמי
של כוחותהאצ"ל,
שפרצו למנשיה באפריל 1948.
"ביתהספר
לבנות", האוטונומיה: רח' עין–יעקב 14 פינת רח' שלוש
בית הספרלבנות
נמצא מול בית הספר לבנים אליאנס ברחוב יחיאלי. בית ספרזה נוסד בשנת 1892 כבית ספר
לבנים בחסותו של ארגון יהודי מרוסיה"חובבי ציון".
את הבניין
הקיםיוסף אהרון שלוש. את בית הספר לבנות ניהל משנת 1918 המורה יחיאל יחיאלי,
ילידרוסיה, שהיה מראשוני המורים בארץ שלימד את כל חומר הלימוד בעברית.
בקומה
התחתונהשל הבית היו חדרי הלימוד, ובקומה העליונה גר חבר המורים שכונה
בשם"האוטונומיה הרוסית". במקום נערכו הצגות של להקות החובבים הראשונה
שלהתיאטרון העברי ביפו שנקרא"חובבי הבמה העברית". כיום שוכן במבנה מרכז
סוזן דלל.
הבית
בוגר ש"י עגנון : רחוב שלוש 35 פינת רוקח 2
בית
ש"יעגנון נמצא ברחוב רוקח 2 פינת רחוב שלוש . 35 זהו בית דו-קומתיבעל רעפים,
וכאן התגורר הסופר ש"יעגנון בשנים , 1913- 1909 כאשר שימש כמזכיר בית משפט
השלום בתל אביב. בספרו שלעגנון"תמול שלשום"מתוארת התקופה שבה התגורר
בנווה צדק.
ב"נווהצדק"גרו
בתקופת"העלייה השניה"אנשי רוח רבים, וביניהם: י.ח.ברנר, אז"ר, ד.
שמעונוביץ, א. ברש, ש. בן ציון, דבורה בארון וש"י עגנון.
ש"יעגנון
שעלה לארץ בשנת 1909 סייע לש. בן ציון כמזכירו בעריכת המאסף
הספרותי"העומר", בו פרסם אתסיפורו הראשון:"עגונות". מאז
עלייתו היה עגנון מזכיר בית משפט השלוםהעברי, מזכיר ועד"חובבי
ציון"ביפו, ומזכיר"המועצה הארצישראלית"שעל יד"המשרד
הארצישראלי". בבית זה גר עגנון בין השנים 1909–1912.,יפו ו"נווה
צדק"מתוארות בכתביו ביצירות הבאות:"גבעות
החול","לילות","אחות"ו"שבועת
אמונים".ב"תמולשלשום"שנכתב- בשנת 1945 מביא עגנון תיאור חדרו של
חמדת, הוא חדרו שלו עצמו:"חמדת דר בעלייתו שבקצה נוה צדק שבקצה יפו. הולכים
לשט מנוה שלום דרך בתי זרחברנט עד שמגיעים לבית-הספר הישן לבנות. הגיעו, רואים כמה
בתים מבצבצים ויוצאיםמתוך החול, וביניהם בית המדרש החבד"י מצד צפון, וביתו של
הרב קוק מצד שמאל.פוסעים והולכים נין ערימות החול עד שמגיעים אצל בית- הספר החדש
לבנות. הגיעו,רואים שורה של בתים קטנים של שכונת אחוה. נפנים
לימין
ופוניםלשמאל, רואים שם בית קטן ומעליו כמין עלייה שחציה צפה על גבי הבית וחציה
כמומרפרפת באויר. נכנסים לחצר ועולים לעלייה. זו עלייתו של חמדת. רגילים חברינו
שבארץ–ישראל לקרות חדר לכל חלל מקורה. אין כתליו פרוצים קוראים לו חדר נאה. אבל
חדרושל חמדת חדר ובאמת הוא נאה. עומד הוא לו לעצמו, ויש לו חמישה חלונות. בחלון
אחדרואים את הים הגדול שאין לו סוף, ובחלון אחר רואים את הפרדסים הירוקים שאין
להםשיעור, ובחלון אחר רואים את הבקעה שהרכבת עוברת בה, ומחלון אחר רואים את
המדברשעליו נבנתה אחר כך תל אביב, וחלון אחר פונה כלפי נוה צדק. על כן חביב חדרו
שלחמדת על חמדת. בייחוד חביבה עליו גזוסטרא קטנה זו שלפני החדר, שצופה לתוך
הבקעהשהרכבת עוברת שם. משתלשלת הרכבת מתוך הבקעה וקיטור קוטר ועולה. ולמטה מן
הגזוסטראגינה קטנה נטועה ולימון צומח בה ובור מים יש שם. וכל החצר מוקפת חומה,
שביום שוכנתעליה החמה ובלילה הצללים"(ש"י עגנון, תמול שלשום, שוקן,
1952, ע' 411–412).
הבית זוהה
עלידי הסופר שלמה שבא וקבועה עליו טבלת הנצחה.
בית הכנסת"מראות הסולם"רח'
רוקח 18
בית הכנסת ובית המדרש"מראות הסולם"הוקם
בשנת1913 ונמצא ברחוב רוקח 18. בית הכנסת
שימש
את שכונת נווה צדק, ובית המדרש שימש את
עדת ה"פרושים". המקום שימש כמרכז ללימוד תורת
הנסתר
של חברי ה"פרושים"ביפו ובאזור מישור
החוף. פנים בית הכנסת מצופה עץ, ותקרת העץ שלו
מצוירת. גרם מדרגות בחזית הבניין מוביל לעזרת
הנשים.
בית"הפועל
הצעיר"נווה צדק 29 פינת רחוב רוקח
בית"הפועל הצעיר"נמצא ברחובנווה
צדק 29 פינת רחוב רוקח. בבית זה נוסד עיתון הפועלים הראשון"הפועלהצעיר".
עיתון זה היה ביטאונה של מפלגת"הפועל הצעיר"ומאוחר יותרהפך לביטאונה של
מפלגת פועלי ארץ ישראל.
ביתסופרי"הפועל
הצעיר"רחוב נווה צדק פינת רחוב שטיין
בית סופרי"הפועל
הצעיר"נמצאברחוב נווה צדק פינת רחוב שטיין. בבית זה התגוררו הסופרים יוסף
חיים ברנד, דבורהבארון וי' אהרונוביץ, עורך העיתון"הפועל הצעיר".
בית
הרב אברהם יצחק הכהן קוק רחוב נווה צדקפינת רחוב נווה שלום
בית הרב
אברהםיצחק הכהן קוק נמצא ברחוב נווה צדק פינת רחוב נווה שלום.בבית בן הקומה האחת
וגג הרעפים התגורר הראי"ה קוק, שהיה רב ביפו ביןהשנים 1914- 1904. לימים שימש
הרב קוק כרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ.
בית
שמעון רוקח רחוב רוקח 36
בית שמעוןרוקח
(השייח) נמצא ברחוב רוקח 36. שמעון רוקח שימש בראש קהילת יהודי יפו. היה ביןמייסדי
שכונת נווה צדק. לימים היה בנו, ישראל רוקח, ראש עיריית תל אביב. שמעוןרוקח הוסיף
למבנה קומה שנייה ועליה הציב כיפת נחושת שבלטה למרחוק. סביב הבית ניטעגן נאה.
ביתהקולנוע"עדן"רחוב
פינס פינת רחוב לילינבלום 2
בית
הקולנוע"עדן"ניצב ברחוב פינס פינת רחוב לילינבלום 2. זה היה ביתהראינוע
הראשון בארץ, ובשנת 1914 הקרינו כאןאברבנאל וויסר את הסרטים האילמים הראשונים
ביפו. בהמשך פעלו במקום שני בתי ראינוע"עדן חורפי", מכוסה גג,
ו"עדן הקיץ", פתוח. כאן גם נערכוהצגות האופרה הראשונה של תל אביב וכן
הצגות תיאטרון.
אתרים
ומקומות נוספים בשכונה:
