הסתגלות  לתנאי  מדבר-מבוא  



 לא קל ופשוט להיות צמח במדבר. מיעוט הגשמים, הלחות הנמוכה

 

והקרינה החזקה מקשעם את עצם הקיום. כל צמח ה"רוצה" לגדול במדבר

 

חייב לפתח מנגנונים מתוחכמים ומשוכללים כדי לשרוד.

רוב צמחי המדבר ( כ- 70% ) מגבילים את תקופת צמיחתם רק לעונה

 

הנוחה. אלה הם צמחים חד-שנתיים. כשחם ויבש בחוץ, הם רדומים בזרע

 

ומצפים בסבלנות רבה לשעת הכושר. יכולת החיים שלהם נשמרת שנים

 

רבות, והם יכולים לנבוט לאחר המתנה ממושכת מאוד על הקרקע. הם גם

 

אינם מתפתים לנבוט בכל טיפטוף קל.

 

 

מיעוט המשקעים ואי הוודאות באשר לזמן ירידתם מכתיבים למערכת

המדברית שני תנאי יסוד אשר הצמחים שבה חייבים להתאים את עצמם

 

אליהם:

 

 

ý     התאמה מפני איבוד מים וחיסכון בשימוש בהם

 

 

ý     היכולת להתעורר לפעילות בתקופות הקצרות שהגשם יורד
והיכולת להמתין בתרדמה בתקופות היובש הארוכות שבין הגשמים

 

 

 

צמחים רבים התאימו עצמם לאופי מיוחד זה של משאב

הגשם במדבר:

 

 

 

צמחים הנמצאים בקרקע בתקופות השחונות ואינם נובטים כלל
    בתקופות אלה. הם מצויידים במנגנונים אשר מעכבים את הנביטה
    עד בוא "הגשם הגדול". מנגנונים אלה ידועים בשם "שעוני גשם"

 

 

 

צמחים שהסתגלו על-ידי הצמחת מערכת שורשים ארוכים מאוד

המגיעים עד למי התהום. מערכת שרשים כזאת מסייעת גם לעמידה

בפני שיטפונות

 

צמחים אשר פיתחו מערכת שורשים רחבה ובעזרתה הם קולטים
    כל כמות גשמים קטנה המגיעה לקרקע

 

 

צמחים המקטינים את שטח העלים והופכים אותם לקוצים דקים,

עלים קטנים כאלה צורכים כמות קטנה של מים

 

צמחים המיבשים חלקים גדולים בתקופות יבשות ושבים ללבלב

בשעה שיורד גשם

 

 

צמחים טפילים הנטפלים לצמח אחר, מתחברים אליו ושואבים ממנו

מים ומזון ובעצם חיים "על חשבונו"


 

 


003.gif לדף הבית