בס"ד.

 

 

 

 

 

 

 

                                                                                                    

אחת לשבע שנים היהודי מפסיק את עבודתו בשדה,והארץ שובתת.

בדיוק כשם שאחת לשבעה ימים הוא מפסיק את עבודתו בשדה ובבית המלאכה ושובת.

כמו בשבת יש גם בשביעית מלאכות האסורות מן התורה ומלאכות אסורות מדרבנן.  

מן התורה אסורות ארבע מלאכות בלבד: זריעה וזמירה,קצירה ובצירה.

מדרבנן אסורות מלאכות אחרות: שאינן הכרחיות לקיומו של הצמח או של היבול. הפרות שגדלו בשנה השביעית מתחלקים לשני סוגים: פרות עץ,שהם מותרים באכילה אבל יש בהם קדושה ,ופרות אדמה, שהם אסורים באכילה בשביעית. לאיסור האכילה הזה קוראים "איסור ספיחין".

הקדושה שבפרות גורמת לכך שלפרות יש דינים מיוחדים: אסור לקלקל אותם, אסור למכור אותם לפי משקל כפי שעושים בשנה הרגילה ,אסור לייצא אותם לחוץ לארץ, ובסוף העונה צריך להפקיר אותם, כדי שכל אדם יוכל לקטפם ויהיה לו מה לאכול.(להפקרה זו קוראים "ביעור פרות שביעית")                         

 

שנת תשס"א היא שנת שמיטה ולכן בעבודתי אתמקד בכמה היבטים של שנת השמיטה.

בעזרת כלי ה- word ניתן ללמד את הלכות שנת השמיטה.

בשילוב מקורות מהתנ"ך,משחקים,טבלאות וכ"ו.

 

המטרה: שהתלמיד בביה"ס היסודי, ידע מהי שמיטה?

            מהם המלאכות האסורות והמותרות בשנת השמיטה.

 

 

 

לחזרה לדף הראשי לחץ כאן