בס"ד.

 

 

 

 

(מה) ספר החינוך פד, מצוות שמיטת קרקעות.

 

משורשי המצווה: לקבוע בלבנו ולצייר ציור חזק במחשבתנו עניין חידוש העולם,

"כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" (שמות כ,יא),

וביום השביעי ,שלא ברא דבר ,הכתיב מנוחה לעצמו.

 

ולמען הסיר ולעקור ולשרש מרעיוננו דבר הקדמות ,אשר יאמינו הכופרים בתורה,

ובו יהרסו כל פינותיה ויפרצו חומותיה ,באה חובה עלינו להוציא כל זמננו ,יום יום ושנה שנה ,על דבר זה: למנות שש שנים ולשבות בשביעית, ובכן לא ייפרד לעולם העניין מבין ענינו תמיד. והוא כעניין שאנו מונין ימי השבוע בששת ימי עבודה, והשביעי יום מנוחה. ולכן ציוה ברוך הוא להפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה זו, מלבד השביתה בה, כדי שיזכור האדם כי הארץ שמוציאה אליו פרות בכל שנה ושנה לא בכוחה וסגולתה  תוציא אותם, כי יש אדון עליה ועל אדוניה, וכשהוא חפץ ,הוא מצווה אליו להפקירם.

 

ועוד יש תועלת נמצא בדבר, לקנות בזה מידת הוותרנות, כי אין נדיב כנותן מבלי תקווה אל הגמול.

 

ועוד יש תועלת אחרת נמצא בזה, שיוסיף האדם בטחון בשם יתברך. כי כל המוצא את לבבו לתת ולהפקיר לעולם כל גידולי קרקעותיו ומחלת אבותיו הגדלים בכל שנה אחת, ומלומד בכך הוא וכל המשפחה כל ימיו, לא תחזק בו לעולם מידת הכילות הרבה ולא מיעוט הביטחון.

 

 

 

כתוב בקצרה את שלושת טעמי מצוות השמיטה.

 

 

 

לחזרה לדף הראשי לחץ כאן