באר טוביה
עברה מספר גלגולים מאז נוסדה בשנת
1888 כמושבה.
מתיישביה עזבוה בשנת 1892, יושבה מחדש
ב – 1896 וחרבה שנית במאורעות 1929.
לבסוף בשנת תר"ץ (1930) הוקמה
כמושב עובדים.
מקור השם שנוי במחלוקת וישנן מספר גרסאות.
הגבעה שעליה הוקמה המושבה נקראה "ביר – טאביה" שפירושה הבאר העייפה, או
באר המצודה. השם הוסב בעברית לבאר – טוביה כבר בעט ההתיישבות מחדש ב - 1897.
מושבה זו נאבקה על חייה כל שנות
קיומה, בשל מחסור במים וריחוק ממקום יישוב יהודי.
במאורעות 1929, לאחר מאבק של שלושה
ימים נגד מאות פורעים פונו התושבים מהמושבה שנשרפה עד היסוד ולא חזרו אליה.
בי"א באדר 1930 עלו על הקרקע
מייסדי המושב, שהוקם ע"י שני ארגונים: ארגון משוחררי הגדודים העבריים אורגון
של חברי קיבוצים בצפון, שבחרו לחיות במושב.
במלחמת העולם השניה התגייסו רבים מבני
המושב וחניכיו לצבא הבריטי, ועם שובם בתום המלחמה, החלה תנופת התפתחות במשק,
שנעצרה שוב במלחמת השחרור, שעה שהטור המשוריין המצרי הגיע עד גשר "עד הלום".
רק אחרי נסיגת הצבא המצרי החלה התאוששות ופיתוח מחדש של המשק.
שטח המושב 6000 דונם והוא מונה כ- 650
נפש.
קיים משק ציבורי מפותח: מרכז מזון,
מכון תערובת, מכון חקלאי ועוד. המושב מספק מגוון רחב של שירותים קהילתיים
וחקלאיים.במקום אנדרטה לנופלים במערכות ישראל.