אוריינות: גישה
הדוגלת בתפיסת עולם של ה"שפה כמכלול".היא גישה המשלבת את כל ההיבטים של פונקציות
הלשון והשפה: קריאה, כתיבה, האזנה, דיבור וצפייה. זו גישה הרואה את לימוד הקריאה
והכתיבה, כתהליך התפתחותי, שבו כל הילדים עוברים את אותם שלבים אך בקצב שונה. ב"שפה
כמכלול" עוסקים בלימוד השפה, תוך כדי עיסוק בשפה בצורה כוללת (הוליסטית) ולא מתוך
עיסוק במיומנויות נפרדות. (לכן אין חוברות לימוד שונות שהיו בעבר וטיפלו
במיומנויות, ללא הקשר רלוונטי ואשר זימנו תשובות לשאלות
סגורות).

המושג אוריינות
מתכוון למערכת של התנהגויות, בהן אדם השולט בשפה, מסוגל להעביר ולקלוט מסרים, תוך שימוש
בפונקציות הלשון השונות. הגישה האוריינית רואה בילד כיוצר ומתהלך בשפה, כחלק
מהתהליך הטבעי של התפתחות השפה.
את השפה המדוברת
רוכש הילד, תוך כדי יחסי גומלין עם מבוגרים בסביבתו. המבוגר מנהל ובונה את השיח
באופן טבעי, בהתאם לרמת ההתפתחות של הילד, הילד אינו רק מחקה את לשון המבוגרים
בסביבתו, אלא הוא מגלה כללים ומפנים אותם, משער השערות ויוצר את לשונו, מתוך מגוון
האפשרויות, שסביבתו החברתית והתרבותית מזמנת לו. הילד מתנסה ולומד כל הזמן. גם את
השפה הכתובה, יכול הילד לרכוש באופן דומה לשפה המדוברת, תוך כדי אינטראקציה עם
הסביבה.
החשיפה, ההתנסות
והשימוש בלשון כתובה, מאפשרת לילד לגלות את חוקיות ומוסכמות הלשון
הכתובה.
המושג אוריינות
מצביע על קשר ברור בין שפה לחשיבה.
עלינו לחשוב כפי שקוראים וכותבים ולהפעיל התנהגויות מתאימות בהתאם. הוראת הקריאה
משתלבת היטב בגישה זו. הילד חשוף
לחומר כתוב מיד עם לידתו, ההמשך הישיר של חשיפה זו מתהווה עם כניסתו לכתה א'.למן
היום הראשון בכיתה א', החומר המרכזי ללימוד הקריאה הם סיפורי וספרי ילדים, הכיתה
מוצפת בהרבה מאד ספרים מכל הסוגים. בגישה זו מאמינים שקריאה משמעותית היא מן הטקסט השלם לחלקיו ולא להיפך,
פרושו של דבר, שאת מרכיבי הקוד הגרפי מגלה הילד מתוך התוכן השלם. נקודת המוצא היא
שקריאה היא קודם כל חשיבה המודרכת גם ע"י הקוד הגרפי.
לקרוא פירושו
להבין את מה שקראתי.

כך גם לגבי
הכתיבה: לא מחכים עד שהילדים יודעים לכתוב כתיבה מוסכמת. הם כותבים בהתחלה כתיבה
ילדית ותוך כדי התנסות הם לומדים ומפתחים את כתיבתם. יום יום המורה מדגימה בפני
הילדים כתיבה שלה על הלוח או בישיבה עם קבוצה או עם יחד, יום יום המורה מזמנת
ומעודדת את הילדים להתנסות בכתיבה עצמית.
·
המודל הטוב
ביותר לרכישת שפה הוא באמצעות שימוש אמיתי.
·
אוריינות בימנו
פרושה להיות מסוגל להתקשר ברמה כתובה ודבורה בהתאם לנסיבות ולקהל
היעד.
·
תפקיד ביה"ס
לזמן לתלמיד מגוון רחב של הזדמנויות להתנסות ב- 4 מיומנויות השפה (קריאה, כתיבה,
דיבור והאזנה)
·
על ביה"ס לבנות
מצבים של רכישת האוריינות ע"י סביבה טבעית ופונקציונאלית.
·
כל ילד מפתח
התנהגות קריאה- כתיבה לפי לוח זמנים שלו, שתלוי גם בידע העולם האישי
שלו.
·
להבעה בכתב צריך
להיות מעמד בביה"ס לצד מקצועות הלימוד הרגילים.
·
למידת השפה היא
למידה כיצד לגלות ולהביע משמעות בקריאה וכתיבה.
·
הקריאה היא
בניית משמעות ע"י מערכת מגוונת של רמזים (סמנטית, תחבירית, ידע עם ויחסי גומלין
ביניהם).


