"מודעות פונולוגית"

בהדרכת צוות מכון "חדד"/ אונ' בר אילן
בעבר התייחסו אל הקריאה כאל תהליך תפישתי - חזותי.קשיים ברכישת קריאה יוחסו לקושי
בהבחנה חזותית.כיום מתייחסים לקריאה כאל מיומנות המבוססת על שפה.נמצא מתאם גבוה
בין ליקויים בשפה הדבורה ובין ליקויים בשפה הכתובה שכן, השפה הכתובה נשענת על השפה הדבורה
לשם הצלחה בקריאה ובכתיבה, יש צורך בהבנה ובהפקה תקינה של שפה דבורה: אוצר מילים תקין,
שליטה במבנים תחביריים, שליטה במבנים דקדוקיים ידע בדבר המטרות התקשורתיות של שפה,
יכולת לשאול שאלות ולהפוך תשובות המספקות מידע חדש ורלוונטי להקשר, רגישות למרכיבים
צליליים של מילה ועוד.
בנוסף ליכולת שפתית טובה יש גם צורך ביכולות מטה - לשוניות, כלומר: היכולת לחשוב על השפה
ועל המבנים שבה ולהגיב אליהם במודע.יכולת זו דורשת מודעות למרכיבי השפה השונים.
יכולות מטה - לשוניות הכרחיות וקריטיות לשם לימוד קריאה.אחת מיכולות אלו היא:
" מודעות פונולוגית ".
מודעות פונולוגית מוגדרת כערנות לקיום חלקים פונולוגיים(צליליים) במילה והיכולת
לבצע פעולות שונות עם תת-חלקים אלו.(לחלק מילה למרכיבים הצליליים שלה, לבנות מילה
מצלילים נפרדים, להפחית או להוסיף צליל במילה, להפוך את סדר הצלילים במילה ועוד).
ילדים בעלי מודעות מוגבלת לאספקטים אלו מציגים קשיים ברכישת קריאה בעוד ילדים בעלי
מודעות פונולוגית גבוהה מצטיינים בקריאה.
 
בשפות אלפביתיות המשימה הבסיסית העומדת בפני הקורא המתחיל היא בניית זיקה בין סימני
הכתב(האותיות) ובין צלילי הדיבור(פונמות).הילד צריך ללמוד איזה צליל מייצגת כל אות.
לצורך ביסוס זיקה זו, הילד צריך להיות מודע לכך, שהדיבור ניתן לחלוקה ליחידות צליליות.
הפעולות שנציג ניתנות לביצוע במסגרת ה"מליאה" במסגרת קבוצה קטנה ו/או באופן אינדיבדואלי
בהתאם לרמה ולצרכים של הילדים.
חשוב מאוד לא להגרר לתרגול טכני, כלומר:אין להפריד את הפעילויות המיועדות להעלאת המודעות
למבנה הצליל של המילה, מן המשמעות של המלה.
רצוי, לכן, לתרגל את המודעות הפונולוגית באמצעות מלים שכיחות, יומיומיות, הלקוחות
מתוך אוצר המילים של הילד ומתוך תחומי התוכן הנלמדים בגן.
כמו כן, רצוי לא להפריד את הפעילויות מייתר הפעילויות בגן אלא לשלב בנושא הנלמד
בזמן נתון.
כדאי לחזק את החומר הנלמד במסגרת קבוצתית קטנה באמצעות משחקים ודפי עבודה(מתוך"גולן לגן",
"מוכנים לקרוא" ועוד)
כאשר ילד שוגה, יש להסביר את הטעות מאחר וההסבר מגביר את המודעות.
המודעות הפונולוגית אינה תלוית - שפה, אלא אוניברסלית לכן, העולים החדשים יכולים להשתתף
בהצלחה בפעילויות המוצעות, אך שוב יש לדאוג לכך שיבינו את משמעות המילים המתורגלות.
 
א.משימות להעלאת מודעות לאורך המילה -
- סימן אורך המילה באמצעות קוביות, מרצפות וכד'.
- כל ילד שופט האם שמו ארוך, בינוני או קצר.כנ"ל לגבי שמות חיות וכד'
- הגננת מציגה שלוש תמונות ועל הילד למצוא שתי מילים קצרות או שתי מילים ארוכות.
- מציאת מילה יוצאת דופן על סמך אורך המלה: הגננת מציגה שלוש תמונות, כשאחת המילים
שונה באורכה באופן ניכר מהשתיים השונות.
 
ב.חלוקת מילה להברות -
מטרה: העלאה למודעות שמלה מורכבת ממספר חלקים (=הברות)
- הגננת מדגימה חלוקת מילים דו - הברתיות: מחלקים באמצעות האצבעות
ואחר כך ארוכות יותר.
- שימוש בשתי בובות כפפה אשר כל אחת מהן אומרת הברה אחת של המלה.
- הדבקת מדבקות כנגד כל הברה.
- השחלת חרוזים כנגד כל הברה.
- אפשר להציג תמונות ולבקש מהילדים לפרק את המילים.
 
ג. מודעות להברה פותחת(אנליזה)
- מחלקים מילים להברות ושואלים מה אמרה האצבע הראשונה.
- כל ילד אומר רק את ההברה הראשונה של שמו.
- בהקשר של נושא: כל ילד צריך לאמר את הצליל הראשון של מושג הקשור בו
ועל הילדים האחרים לגלות באיזה מושג מדובר( למשל חנוכה- סֹ - סופגניה).
"מה מתחיל במה?" - דתיה בן דור.
הילדים מוצאים שמות של ילדי הגן הפותחים באותו הצליל.
מציאת יוצא דופן ע"פ תמונות+ נימוק הבחירה.
 
ד.מודעות להברה סוגרת
מטרה: העלאת מודעות של הילד להברה האחרונה במילה ובאמצעותה - העלאת
מודעותו של הילד לחריזה.
- מחלקים מילים ושואלים: מה אמרה האצבע האחרונה.
- משחק "הבובה ששכחה את סוף המילה".
- אמירת ההברה האחרונה של השם
- שיפוט וחריזה: הגננת מסבירה מהי חריזה ואח"כ אומרת זוגות מילים והילדים
צריכים לשפוט האם הן מתחרזות: יש לנמק.
- שטוזים- כאשר על הילדים לזהות את ההברה הסוגרת(כלומר, את החריזה).
- מציאת יוצא דופן.
- בוחרים הברה מסוימת ומנסים לצרף לפניה הברה אחרת, כדי ליצור מילה מוכרת,
למשל-ההברה"לון" - אלון, בלון, סלון.
- "אני חושבת על חרוז ל..."
- הפחתת הברה.להעזר ב"בלי ועם"- דתיה בן דור.
 
ה. חלוקת מילה להברות + צליל שוואי
העלאת מודעות של הילד לכך שמילה מורכבת מהברות+צלילים(פונמות).
- מילים בעלות צליל שוואי פןתח: קלף, זבוב, גדי, דלי, כלום, צבי
ברוש, דרור, כלי, שרוך, צחוק, בלי, שחורה, כחולה, תמונה, זקנה,
כבדה, בגדים, כתמים, קרובים.
- מילים בעלות צליל שוואי באמצע מילה: חולצה, מסמר, שולחן, מסרק,
משפך, מזלג, שמלה, מברשת, פרצוף, חשמל, מזרן, פחדן, מנעול, כפתור
מפתח, מסגרת, מחבת...
 
ו. מודעות לעיצור סוגר במילה
מטרה: העלאת מודעותו של הילד לצליל האחרון במילה.
- זיהוי צליל אחרון במילה.
- חלוקת מילים להברות תוך הדגשת הצליל הסוגר.
- מציאת מילים המסתיימות באותו צליל.
- מציאת יוצא דופן ע"פ צליל סוגר.
 
ז. מודעות לקיום צליל במילה
המטרה- העלאה למודעותו של הילד הימצאות או אי הימצאות של הברה/ פונמה במילה.
- יש להשתמש במילים או תמונות מהסעיפים הקודמים.
בתחילה הילדים מתבקשים להתייחס לקיום או אי קיום של הברה.אח"כ יתבקשו
לחפש פנימה בתחילה, אמצע וסוף מילה.
לדוגמא-
ברמת הברה- האם במילה רכבת שומעים את ההברה "רָ"?
האם במילה רכבת שומעים את ההברה "בֶת"?
האם במילה רכבת שומעים את ההברה "כ"?
האם במילה רכבת שומעים את ההברה "כוֹ"?
ברמת פונמה: האם במילה גשם שומעים את הצליל "ג"?
האם במילה גשם שומעים את הצליל "ש"?
האם במילה גשם שומעים את הצליל "מ"?
- משחק "חפשו את הצליל" - הגננת בוחרת עיצור מסויים.היא אומרת מילים נפרדות,
ועל הילדים לזהות באילו מילים נמצא העיצור המבוקש.
- הגננת מבקשת מהילדים למצוא מילים שיש בתוכן הברה/פונמה מסויימת.למשל:
* שם של חיה שיש בה צ'.
* שם של ילד שיש בו ש'.
* שם של חג שיש בו ר'.
 
ח. מודעות לצלילים דומים במילה
המטרה: העלאת מודעותו של הילד להכפלת צלילים.
- על הילד לשיים את התמונות המונחות לפניו, ולהרים מילה שיש בה צליל
הנשמע יותר מפעם אחת.
- עליו לציין מהו הצליל המוכפל.
דוגמאות: פלפל, תלתלים, סלסלה, גלגל, ספסל, צפצפה, פרפר, בקבוק,
קשקוש, בובה, חליל, גליל, טרקטור, דחליל, ברבור, שבלול, שושנה,
קומקום, מקרר, חצוצרה, מוצץ, כפפה, סביבון.
- תרגול בעל פה: הגננת אומרת והילדים חוזרים-
דוגמאות: קטנטן, שמנמן, לבנבן, בלבול, מדגדג, מלמול, צפצוף,
גלגול, שכשוך, צלצול, זלזול, טלטול, יללה, קללה, נמנם, בצבץ,
סלסול, סבוב, לביבה, נצנוץ, מלבלב, מגמגם, פטפוט, קרקור, תקתוק.
- המצאת מילות תפל: הגננת מבקשת מהילד להגיד הברה לפי בחירתו,
ואח"כ להכפילה.
 
ט. סינתזה של הברות ופונמות
המטרה: הרכבת מלים על ידי חיבור צלילים.
- בובות כפפה: כל בובה אומרת הברה, ועל הילדים לומר את המילה.ניתן להשתמש
במדבקות, קוביות, חרוזים או לתרגל בעל פה.
ההוראה: אם נחבר .... ו .... מה נקבל?
- בוחרים מספר ילדים, לוחשים לכל ילד הברה.כל ילד צריך לאמר את ההברה שנלחשה
לו (ברצף), ושאר הילדים צריכים לזהות את המילה.
 
י. הפחתת צליל במילה.
- הפחתת הברה בתחילת מילה(לאחר הדגמה) - ניתן להשתמש בשיר "עם בלי" של דתיה בן דור.
- הפחתת הברה באמצע מילה(לאחר הדגמה).
- הפחתת הברה בסוף מילה(לאחר הדגמה).
הפחתת עיצור שוואי באמצע מילה.
הפחתת עיצור שוואי בסוף מילה.
אפשר להמציא מצבים דימיוניים(יצורים מכוכב אחר, ממלכה דמיונית, נסיעה לארץ
זרה) ולהשתמש בשפה מסוג זה.
 

משימות לפיתוח מודעות פונולוגית

 
1. התאמת צליל למילה- האם בתחילת מלה, בתוכה או בסופה מופיע צליל מסויים.
2. התאמת מילה למילה- האם מלה אחת היא בעלת אותו צליל תחילי, תוכי או סופי
כמו מילה אחרת?
3. זיהוי חריזה- האם מילה מסוימת מתחרזת עם מילה אחרת?
4. בידוד צליל תחילי, תוכי או סופי- מהו הצליל הראשון, התוכי או האמצעי
במילה מסויימת?
5. סגמנטציה לפונמות - הגיית כל הצלילים במילה על פי הסדר.
6. ספירת הפונמות במילה- כמה צלילים במילה מסוימת?
7. סיתיזה- איזו מילה מתקבלת מצירוף פונמות מסוים?
8. השמטת פונמה- איזו מילה מתקבלת מהשמטת פונמה ממילה נתונה
(תחילית, תוכית או סופית)?
9. הוספת פןנמה- איזו מילה מתקבלת מהוספת פונמה למילה נתונה
(תחילית, תוכית או סופית)?
10. קביעת הפונמה שהושמטה- שתי מילים שוות, אולם בשנייה חסרה
פונמה אחת, איזה צליל הושמט מהראשונה?
11. החלפת פונמות- נתונה פונמה ומלה, יש להחליף פונמה תחילית,
תוכית או סופית במילה בפונמה נתונה ולקבל מילה חדשה.
 
 
השתלמויות מרכז חדד לשנה"ל תשס"ב